?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

מתנת החתונה שלי: מראה של עצמי

חשבתם שהצ'קים זאת המתנה? טעות מרה! גם לי אף אחד לא אמר, שלחתונה לא אקבל מכונית חדשה, ובטח לא דירה. מתנת החתונה היחידה מלבד האהבה היא מַרְאָה של עצמי 24 שעות ביממה

  • שלי פרץ, שחקנית, תסריטאית ואימא

shutterstock 66220714 new

סוף-סוף החופה. אחרי היום המתיש, הבנות המרושעות מסלון היופי שתקעו לי אינספור סיכות חדות בקודקוד, עשו לי צבע ג'ינג'י (!) למרות שרציתי חום, והמאפרת העוינת שמרחה על שפתי אודם אדום זוהר, שהעניק לי לוק של נערת קברט מקפצת על במות. אחרי הצילומים בסגנון סרט הודי על המרינה, והאחיינית שקפצה על בעלי לעתיד ומילאה אותו בבוץ עשר דקות לפני החופה – הנני כאן על השטיח האדום.

חשבתם שהצ'קים זאת המתנה?

טעות מרה! גם לי אף אחד לא אמר, שלחתונה לא אקבל מכונית חדשה, ובטח לא דירה. מתנת החתונה היחידה מלבד האהבה היא מַרְאָה של עצמי 24 שעות ביממה.

זה התחיל כבר בירח הדבש, בעוד בחיר ליבי היקר בילה בספא המשודרג של בית המלון, החלטתי להפתיע אותו ולהזמין לנו לחדר גלידה, סליחה, איזה גלידה? הר ג'לאטו יוקרתי בטעמים הורסים, מנגו, פסיפלורה, פיסטוק ושוקולד בלגי עשיר, מצופה קצפת ואגוזים. הגברבר נכנס לחדר, והנני נרגשת מגישה לפיו את הג'לאטו המענג. הוא מחייך חיוך נבוך ומוסיף:

"לא תודה מתוקה שלי, את יודעת שאני לא בדיוק אכלן גלידות מושבע. האמת שאני גווע ברעב, וחשבתי שנצא לאכול איזה סטייק..."

"אתה צוחק, נכון?" שאלתי בתדהמה, "או שאתה רוצה שפשוט נזרוק את הגלידה לפח, ונצא לאכול סטייק?"

אגואיסט מנופח, חשבתי לעצמי בעלבוני. לא מעניינת אותו בכלל כל המחשבה וההשקעה שלי!

זה המשיך והתפתח לאחר הילד הראשון והשתדרג עם השני, "מה אתה שוכב על הספה? אתה לא רואה שאני צריכה עזרה עם הילדים, הבית, החיים??"

"אני מנסה לראות אם אני יכול לתקן את השבר ברגל של הספה".

"עכשיו? עכשיו זה הזמן לעשות את זה?" אלוהים, עם מי התחתנתי??

הסצנה ששברה את גב הגמל הייתה הנסיעה המפתיעה להוריו ביום הנישואין, כי הוא התחייב להם דווקא על היום הזה... כאילו שאנחנו יכולים לחגוג יום נישואין בכל יום אחר בשנה... זה הוציא אותי מדעתי. כל הדרך הטחתי בו כמה הוא אטום, חסר רגישות ולא מבין כלום בכל מה שנוגע ללב האישה. לבסוף הוא עצר את האוטו בצד וישב לידי בשקט איזה רבע שעה עד שאירגע. ואני בוכייה. הרוסה.

בסוף הוא הביט בי במבט שבור ואמר: הכנתי לך כזאת הפתעה... אבל את... את כל כך שקועה בעצמך ובשלך. תראי מה קרה בגלל שרציתי לשמח אותך.

שלטון "האני" שלי נסדק

למחרת כשנכנסתי בערב הביתה, הוא ישן במיטה הרוג מעייפות, והילדים ישנים אסופים תחת ידו הבטוחה. נשכבתי לידם. במראה הגדולה שעל הקיר השתקפה המשפחה שלי, האהובים שלי. ואז קלטתי ברגע של חסד מופלא, שאלה לא החיים שלי, אלה החיים שלנו. נזכרתי בגלידה בירח הדבש, איך לא חשבתי שהוא רעב, חשבתי שלי בא גלידה. וכשהוא שוכב מותש על הספה, אני תמיד העייפה, אבל מה איתו? ואיך הרסתי לו את ההפתעה של יום הנישואין. פתאום הבנתי שה"אני" שלי תמיד שולט. ואם זה ימשיך כך זה עלול להסתיים בגירושין.

הבנתי שממבט דרך "האני" אני חייבת לעבור למבט דרך "אנחנו". זה כבר לא מה קורה איתי, אלא מה שקורה לנו. היום אין לי ספק, במעבר הזה מצוי הפתרון לחיים מאושרים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך