מאמרים וטורים

מתי השאיפה הפשוטה למשפחה, הפכה לכזו מורכבת?

הגבר החדש לא מתחייב לאישה. הוא לא מוכן שתגזול ממנו חופש, כסף, סגנון חיים, או סתם פנטזיה שהוא פיטר פן. הגבר החדש נחנק מהר, היום הוא כאן אבל המחר לא ידוע.

• מאת: שרון אלעד

היינו שלוש זמרות. הכרנו בלהקה עוד כשהיינו נערות ואחרי הצבא איזשהו מפיק גיבש אותנו לצוות. הופענו בכל רחבי הארץ במשך שתיים עשרה שנים. החלום של דורית היה להיות נערת רוק, החלום שלי היה למצוא משהו... רק שלא ידעתי מה זה המשהו הזה, החלום של גלי היה להתחתן עם גבר בעל אמצעים, ללדת שלושה ילדים, ובין לבין לעסוק בקריירה מגניבה שכולם מסביב יאשרו פה אחד שהיא אכן מגניבה. גלי הייתה היחידה שרצתה תמיד להתחתן. היא ידעה איזו שמלה היא תלבש, באיזה אולם זה יהיה, מי יהיו המוזמנים ואיזה שיר יושמע מיד אחרי שבירת הכוס.

במהלך השנים דורית התרסקה אל סצנה של סמים ורוקנרול, אני הלכתי לאיבוד במסעות אין ספור לחפש את המשהו, גלי ניסתה וניסתה אבל היו לה בני זוג רק לתקופות מסוימות, כי אף אחד

מהגברים של "הזן החדש" לא היה מוכן להתחייב. כמו שהיא הגדירה את זה בחלוף הזמן:

הגבר החדש לא מתחייב לאישה. הוא לא מוכן שתגזול ממנו חופש, כסף, סגנון חיים, או סתם פנטזיה שהוא פיטר פן. הגבר החדש נחנק מהר, היום הוא כאן אבל המחר לא ידוע. הוא לא רואה מה האישה שאיתו תיתן לו, הוא רואה רק מה שהיא תיקח ממנו וזאת לא אשמתו, מספיק לפתוח טלוויזיה או כתבה בעיתון והכל צועק מסביבך-תיזהר!

עד שהתחלנו לתפוס שהחיים האמיתיים הם משהו אחר לחלוטין מהמציאות שנבנתה סביבנו, כבר הגענו לגילאים כאלה שהיינו לכודות. רצינו זוגיות אבל לא ידענו איך להיחלץ מהלופ.

החלומות שהתנפצו לאשליות

לבסוף דורית הכירה טייס גרוש עם שלושה ילדים והחליטה שהיא מסתפקת במגורים משותפים ובילדים שלו, אני מצאתי את "המשהו" שחיפשתי, עמוק בנבכי הרוחניות, ובקושי רב התחתנתי אחרי תלאות רבות. גלי הכירה גבר כלבבה, אבל גם הוא היה מהזן החדש שלא מתחייב. אז הפעם היא ויתרה על החלום, ויתרה על השמלה, על אולם, על מוזמנים, על השיר שיושמע מיד אחרי שבירת הכוס, ויתרה על ביטחון, על הבטחה לביטחון, ויתרה על הצהרת אהבה ומחויבות פומבית, ונכנסה להיריון מתרומת זרע. העיקר שיהיה ילד, העיקר שיהיה משהו.

מה בעצם קרה לנו? איך יכול להיות שהדבר הבסיסי ביותר שיש, זוגיות, הפך למשימה בלתי אפשרית?

נראה לי שהתשובה טמונה בכך שאנחנו מחפשים רק איך למלא את עצמנו כל הזמן, והרבה פחות לראות את האחרים. השאלה שמטרידה אותנו מרבית שעות היממה היא: מה טוב לנו, מה אנחנו רוצים, מה אנחנו צריכים? שכחנו את העיקר, שכחנו מה זאת באמת אהבה. שכחנו שאהבה זה למלא את הצרכים של האחר, לחשוב על טובת האחר, לטובת האחר, עבור האחר, לעשות הכל כדי שהוא ירגיש אהוב.

גלי חסרת שקט בימים אלו, עצבנית מאוד. רצתה כל כך את ההיריון הזה ולא מבינה מה קורה לה, מדוע חוסר השקט, מדוע היא מרגישה לא מאוזנת. אולי זה רק בגלל עליית ההורמונים, ואולי בגלל שחסרה לה עוד מרכיב במשוואה: גבר שידאג לה, שיעטוף אותה, שילווה אותה ושיגדל יחד אתה את הילד שהיא נושאת ברחמה. ואני ביני לבין עצמי חושבת מה הכי כדאי לענות לה כשהיא בוכה על כוס הקפה, והשיחה הפתוחה. אז לבסוף אני מחליטה שהכי מתאים זה לחבק אותה, בהרבה הרבה אהבה. ולהבטיח שיש לה עוד חברות כמוני, שתמיד יהיו שם בשבילה.