מאמרים וטורים

10 המכות של מערכות היחסים

מסתבר שמכות מצרים חיות מפליקות לנו ביחסים גם ברגעים אלו ממש. הדם עולה לנו לראש כשאנחנו רבים עם האהובים עלינו, את עדיין בטוחה שתצליחי להפוך את הצפרדע לנסיך והכינים, אותם רגשות שהדחקתם בנוגע לקשר שלכם, לא יפסיקו לגרד עד שתתמודדו איתם בצורה כנה ואמיתית. שלי פרץ מקדימה תרופה למכה

• מאת שלי פרץ. פורסם ב-ynet

חשבתם שמכות מצרים זה משהו שקרה אי שם לפני הספירה? לקראת פסח, הריני מזמינה אתכם לעשות סדר במחשבות, לבער את החמץ מהקשרים שלכם, ולגלות שמכות מצרים חיות ומפליקות לנו ביחסים גם היום, ברגעים אלו ממש. ולהלן 10 המכות, ומי שלא אמרן, לא יצא ידי חובתו.

דם

כאשר הדם עולה לראש, הלשון יוצאת להתהוללות פראית ומטיחה כל מה שרצתה ולא רצתה, כל מה שראוי וכל מה שאסור לומר. ואנחנו שוכחים בחמת הלהט, שחיים ומוות – ביד הלשון. את שופכת את דמו, הוא שופך את דמך, ונהר האהבה שאמור להשקות את עצי גן העדן שלכם, הולך ומזדהם.

אז קודם כל, שימו סוגר ללשון. כדי לשחרר את רגשותיכם מעבדות בצורה בונה, נסו לכתוב מייל או מכתב, שמביע קודם קצת אור ורק לאחר מכן, את החושך. כדאי שתתרגלו להתבטא בצורה יותר רכה, שגם הפרטנר שלכם יוכל לסבול.

צפרדע

אם את מוכנה לקבל אותו כצפרדע, כי את בטוחה שתוך כמה חודשים בסדרת החינוך האוהבת והמפנקת אצלך הוא יהפוך לנסיך אמיתי, זו בהחלט מכה. ולמה?

כי אין נסיכים בישראל 2014, ואם החלטת לראות בו צפרדע, כנראה שהתפיסה שלך היא זו שצריכה לעבור טרנספורמציה. הוא - זה מי שהוא. שום נשיקת נסיכות שלך לא תהפוך אותו למשהו אחר. אז אם בחרת להיות אתו, נסי לפחות לבלוע את הצפרדע בכבוד, ולקבל אותו בגרסה המלאה. אחרי שהוא ירגיש נסיך אמיתי בעיניך, יש סיכוי שיהפוך אותך למלכה.

כינים

אם מאחורי הראש, שם באזור תת המודע, מגרדים להם כל הדברים שהדחקתם, שהכחשתם, שאתם לא ממש יודעים איך להכניס למערכת יחסים, במקום לגרד עד זוב דם, הפסיקו לאגור רגשות ולהסתיר עמדות. זוגיות אמתית מושתתת על אמון בסיסי, שמאפשר להביע רגשות כנים. איך לבנות אמון כזה? שחקו משחק והחליפו תפקידים: הוא יציב את העמדה שלך, ואת תציגי את העמדה שלו. כך תתחילו לפתח אמפתיה לדרך הסובייקטיבית שבה כל אחד מכם רואה את הדברים. כי מה שחשוב זה לא מי הכי "צודק", אלא ללמוד להכיל את השני.

ערוב

ערוב זה "חיות גדולות", שבאות וטורפות כל מה שעומד מולן בלי הכרה, במיוחד כשהן לא קבלו את מזונן בזמן. החיות הטורפות הללו, זה האגואיזם שלו והאגואיזם שלה. כל אחד מאתנו מונע בכל פעולה מטריגר אחד: לקבל הנאה, ואכן, הנאה זה דבר מעולה, אלא שלפעמים האגואיזם הזה יוצר בעיה.

כאשר החיה רעבה ואינה מסופקת במידה הרצויה, היא יוצאת בדהרה, דוחפת, הודפת, פוגעת, פוצעת, ובעיקר - יוצאת משליטה. ואז, אחרי חצי שעה, כשמתחילים ליפול האסימונים, אנחנו מרגישים שהתנהגנו כמו מפלצת, אבל כביכול לא הייתה לנו ברירה. אז כדי להקדים תרופה למכה, הכירו את החיות הגדולות שחיות בתוככם, ונסו להימנע מלהרגיז אותן.

דבר

הדבר היא מחלה שפוגעת בעיקר בבהמות, או במילים אחרות, במקור התזונה שלנו. אז הרשו לי בבקשה להתייחס לנושא הכסף. אם את בזבזנית כפייתית והוא חסכן שרואה בכל שמלה שאת קונה, סיבה טובה למריבה, או שהוא בזבזן ואת רואת החשבון או מנהלת הנדל"ן, עדין יש דרך לנהל זוגיות יציבה עם מרחב נשימה: פתחו שולחן עגול (ולא חשבונות בנק נפרדים), הביעו הרגשה, הגדירו מה יותר חשוב ממה, ונסו לתקצב כל דבר שתחליטו ביחד שהוא מספיק הכרחי או פשוט עושה לכם טוב.

שחין

הוא מאוד אוהב אסתטיקה וריחות משכרים, אבל מבחינתו, הריח הטבעי שלו אינו פחות מריחו של "ארמאני לגברים". אי לכך הוא אוהב להתקלח, אבל רק לפני אירועים מיוחדים, או לכבוד שבתות וחגים. את הגרביים הוא זורק בעיקר על ראשו של הפסלון הניצב באמצע הסלון, ואת מגבת המקלחת הרטובה, אם כבר הואיל להשתמש בה, הוא ישאיר לרוב על הרצפה.

מביא לך גרדת בגוף ובנפש? קבלי חצי נחמה, זה קורה לפחות בעוד כמה בתים במדינה. גבר בטבעו שונה מאשה, ואם הוא עוד לא נשטף בזרמי המטרוסקסואליות והטיפוח הגברי, סביר להניח שהוא לא עושה זאת בכוונה, פשוט סדר העדיפויות שלו שונה לחלוטין, משלך - אשה. מה הפתרון? עם הזמן את מבינה שלא על כל דבר שווה לבזבז תקציב נפשי של מלחמה. אז פעם את מוותרת ופעם הוא עושה צעד לאחור. כי זוגיות זה ריקוד בין ויתורים, שמביאים אתכם בהדרגה להיות בני חורין.

ברד

קור גדול מכסה את מערכת היחסים שלכם: את לבד, הוא לבד, את בפייסבוק, הוא בטלוויזיה. את בטלפון, הוא על המייל. חיים תחת אותה קורת גג, אבל הקורה הפכה לקרה שמכסה את הלב בשכבה עמומה. ושניכם דואגים לתחזק אותה, במלוא ההקפדה. לקור יש תכונה, הוא מתפשט על הלב ואז על המחשבה, ואת פתאום הופכת לגברת פילוסופית, והוא למר קר הממורמר, בוהה בשטיח, בוהה בתקרה במבט מיוסר, שמשדר: די נגמר לי כבר, נגמר.

במקרים כאלו אני אומרת שהברירה הטבעית הפשוטה היא להמיס את הקור, מבלי להביט לאחור. שמישהו אחד יושיט את היד, או סתם יפתיע בחיבוק חם, מבלי להיות מוזמן ומתוכנן. אז השני יקבל ממנו דוגמה, ויהיה חייב לחבק בחזרה.

ארבה

השגרה, ההרגל ולקיחת הבן זוג כמובן מאליו זה הארבה שמכרסם במערכת היחסים שלכם. מרגע שסימנו 'וי' על הסעיף: "מערכת יחסים", רבים וטובים מאתנו נופלים לאשליה, שבזאת פחות או יותר, נגמרה העבודה.

אבל האמת שרק שלב הצייד של הפיק-אפ ברים, מסיבות ושאר דייטים מתישים, נעצר לעת עתה. כעת נדרשת מכם השקעה ברמה הרגשית, בפיתוח הבנה הדדית, ההקשבה לעצמך וגם לו ולה. הפינוקים הקטנים, ההתחשבות, הויתורים וההפנמה האיטית שמה ששלי, זה גם שלה. ולא מדובר רק על כסף בבנק או דירה, אלא שהשמחה שלי - תלויה בשלו, והעצב שלה - עושה גם לך רע.

חושך

לא מוצאים פתאום את הדרך, לא מוצאים את הסיבה. הכל לכאורה די בסדר, אבל עדין בלב הרגשה היא שאין בשביל מה. זה חושך, ואין מי שידליק לך פנס שתציצי לרגע, מה מחכה לך מעבר לפינה. לכולנו יש מצבים חשוכים כאלה בחיים. אף אחד לא יודע מה טומן בחובו הרגע הבא.

לכן חשוב שבקשר בין בני זוג תהיה מטרה משותפת שתחזיק אתכם מחוברים, גם ברגעים אפלים. אז תבררו: מה המטרה שלשמה אתם רוצים להיות ביחד? זה יכול להיות להקים משפחה, להתפתח רוחנית ולא רק חומרית, או פשוט להישאר ביחד ולהגדיל את האהבה.

מכת בכורות

גם אם טרם נולדו לך ילדים, יקירה, אבל את נמצאת בזוגיות, מגיע לך: מזל טוב! הפכת לאימא לבנך הבכור שנולד זה עתה. כן, זה הגבר שלך, שאם לא שמת לב, עושה הכל כדי להרשים אותך. בדיוק כמו שילד בן 3 מרגיש בהיי כשאימא מתעלפת מהקשקוש האחרון שבו השקיע שעה.

פרס הגדיר זאת כשאמר: "כל אשה נולדת אימא, וכל גבר מת תינוק". הגברים מתוקף הטבע שלהם נשארים ילדים נצחיים, וגם אם ציפית למצוא בו אבא, מורה דרך או סתם גבר חסון חיצונית ונפשית, שיוציא אותך מהעבדות המודרנית ויפתח את ים סוף בשבילך, כדאי שתפנימי: כדי שהוא יוכל לבצע זאת, נדרשת ממך תמיכה, ויחס חם כמו של אימא, לבנה בכורה.

אז יש לך עבודה. את יכולה לראות בזה מכה גדולה, ואת יכולה להתחיל לגדל בן זוג לתפארת, עם קצת השקעה. ועכשיו נותר רק לשתות ארבע כוסיות, ולומר מילות אהבה. חג שמח!