ידיעות ומחקרים

לבד בעולם, יחד עם כולם

"אסתר רנטצן, בת 71, התאלמנה לפני תשעה חודשים ומאז היא מנסה להתרגל לחיים החדשים לבד. "תמיד הייתי מוקפת באנשים, בזמן הילדות, בלימודים ועם המשפחה שהקמתי". לדבריה, "אף על פי שאני מנסה להתמודד עם החיים לבד, אני חושבת שזה לא טבעי. בני האדם הם חיות שבטיות".

לאורך ההיסטוריה, בכל זמן ובכל מקום, התאגדו כל חברות בני האדם מסביב לרצון משותף לחיות עם הזולת ולא לבד. אלא שרצון זה כבר אינו נחלת הכלל. ב-50 השנים האחרונות, משתתף המין האנושי בניסוי חברתי יוצא דופן. לראשונה, בני אדם רבים ללא קשר לגילם, מוצאם או דעותיהם הפוליטיות הפכו ל"סינגלטונים": חיים בגפם.

אמנם המספרים אף פעם לא מספרים את הסיפור בכללותו, אולם במקרה זה הסטטיסטיקה לא משקרת. לפי מחקר של מכון אירומוניטור אינטרנשיונל (Euromonitor International), המספר של בני האדם שחיים לבד בעולם מרקיע שחקים, ועלה מכ-153 מיליון ב-1996 ל-277 מיליון ב-2011, עלייה של 55% ב-15 שנים. בבריטניה, 34% ממשקי הבית מורכבים מאדם אחד, והשיעור אף גבוה יותר בגרמניה והולנד. בארה"ב השיעור הוא 27%, בערך אדם אחד מכל שבעה מעל גיל 18.

בארה"ב נשים מתגוררות בגפן יותר מגברים: 18 מיליון לעומת 14. רוב הגרים לבד, יותר מ-16 מיליון, הם מבוגרים בגילים 35 עד 64... בשוודיה גרים יותר סינגלטונים מכל מקום אחר בעולם.

ואולם, למרות נתונים אלה, כמעט שלא דנים בתופעה זו ולא יורדים לעומקה. כאשר אנו צעירים אנו שואפים לרוב למקום משלנו, אולם מודאגים אם זה בסדר להישאר כך לאורך זמן, גם אם אנו נהנים מזה. אנחנו מודאגים כשחברים או חברי משפחה לא מוצאים בן או בת זוג, אפילו אם הם מתעקשים שטוב להם לבדם. אנחנו משקיעים זמן רב כדי לסייע לסבים או לסבתות שלנו שנותרו לבדם לאחר מות יקיריהם, אולם אנו נבוכים ומבולבלים אם הם אומרים לנו שהם מעדיפים לחיות לבד. הסינגלטוניות היא חוויה פרטית ביותר, אולם היא הופכת נפוצה יותר ויותר ומשותפת לרבים".

תנועת הערבות: בני אדם הם יצורים חברתיים-אז למה הפכנו לכל כך בודדים?

קישור למאמר המקורי