מאמרים וטורים

קליפ - מותר האדם?

אנחנו בהחלט חלק מהטבע ואפילו מופעלים על ידי חיידקים ומיקרואורגניזמים למניהם, אבל האם אין בנו עליונות? אישים רבים לאורך השנים הביעו התייחסות לנושא

"כבני אדם, אנו תופסים את עצמנו כיצורים מאוד אינטליגנטים, המסוגלים לשלוט בגורלנו, בסביבתנו ובהתנהגותנו, על בסיס היגיון מפותח ביותר. מחקרים פסיכולוגים ונוירו-מדעים עדכניים, מגלים שיתכן שיש לנו פחות בחירה חופשית מכפי שאנו מאמינים שיש לנו.

הגנים שלנו, החינוך שקיבלנו, והסביבה שלנו משפיעים על התנהגותנו בצורה שלעיתים קרובות חומקת משליטת המודע. מעבר לכך, קרוב לוודאי שהפעולות שלנו הן תוצאה של גורמים רבים שאינם נגישים להתבוננות המודעת שלנו, כולל אפשרות סבירה של טפילים חד-תאים זעירים השוכנים במוח או במעיים שלנו וגורמים לנו למלא את פקודותיהם השקטות".

כך נפתח סרטון מעניין של מארוציוס בנזו, מייסד של שיח בין מדענים לפילוסופים:

אנחנו בהחלט חלק מהטבע ומופעלים אפילו על ידי חיידקים ומיקרואורגניזמים למינם, אבל האם אין בנו עליונות? אישים רבים לאורך השנים הביעו התייחסות לנושא.

מריל סטריפ, שחקנית אמריקאית, אמרה בעבר ש"המתנה הגדולה של בני אדם היא שיש לנו את כוחה של האמפתיה, וכולנו יכולים לחוש קשר מסתורי בינינו". גילויים מתחום הנוירולוגיה תומכים בדעתה. יחד עם זאת עד כמה אנחנו מרגישים זאת?

ארתור שופנהאואר, פילוסוף גרמני, טען ש"האדם ביסודו הוא כמו רובינזון קרוזו, עזוב מאדם. לעומת זאת, רק כשהוא משתף פעולה עם אחרים יש ערך רב לו ולפועלו". בכך רמז שופנהאואר על התנגשות בין טבענו להתבדל ולהתבודד לבין הרווח שבשיתוף פעולה.

האנתרופולוג מייקל וולש, הגדיר את הדילמה הזו כך: "מה שהייתי מגדיר כטרגדיה בת-זמננו היא העובדה שאנו יותר מחוברים מאי פעם, ולמרות זאת, איננו מכירים בכך ואיננו באמת חיים את החיבור".

כאשר מחברים בין נקודות המבט השונות, ניתן להבחין שלמרות שאנחנו חלק מהחברה האנושית, שהיא חלק משרשרת קיום רחבה יותר, אנו נוטים לבידול ולהתעלמות מהיותנו חלק מהטבע, אבל אולי דווקא בזה מותר האדם?

האדם הוא יצור רגיש ותבונתי, היכולת שלנו להביט על הפרדוקס הזה להכיל אותו בתוכנו ולשאוף מתוך בחירה לפעול בשיתוף ובחיבור היא יכולת אנושית בלבד, ופה נוסיף על נקודת מבטו של בנזו, מתוך ההכרה באפסיותנו כבודדים יכולה לצמוח ההכרה בגדלותנו בקשרים בינינו, ואת התהליך ההכרתי הזה רק אנחנו בני האדם יכולים לעבור.

• מאת: רויטל רומם