מאמרים וטורים

מה הקשר בין אזעקת צבע אדום, חוקי הטבע ועַם ישראל?

נראה שדבר אחד ברור לכולם: גם אם תהיה רגיעה – היא תהיה זמנית. איך בכל זאת יהיו כאן שלום ושלווה? מבט מדעי על המתרחש ב"שכונה" שלנו, יכול לספק הסבר מפתיע וגם פתרון

בימים האחרונים התחילו לזרום בתקשורת ידיעות על הֶסְדר אפשרי שיוביל לרגיעה. מבט חטוף לאחור יגלה לא מעט "הסדרים" שהופרו כלא היו. הסדר הפך למילת קוד להיערכות מחדש, מעין "פסק זמן" עד למערכה הבאה, שלבטח תהיה חריפה יותר. תראו מה קורה היום: לחמאס נשק מתוחכם יותר שמגיע כבר לתל אביב ולירושלים, והבריתות נגדנו בעולם הערבי איתנות יותר – פעם היתה זו רק איראן וחברותיה, והיום אלה תורכיה וגם מצרים שמאיימת בביטול הסכמים. וזה עוד לפני שהזכרנו את "מדינת חיזבאללה", שצוברת טילים וכלי נשק, את הכאוס בסוריה שבטוח לא ייגמר בטוב עבורנו ואת חברתנו משכבר הימים, איראן, שלפי הדוח האחרון של סבא"א, קרובה מתמיד לסף שבו תהיה לה כמות אורניום מספקת לנשק גרעיני.

כשמתבוננים על כל זה מהצד, קשה שלא לתהות האם אי פעם יהיו כאן שלום ושלווה... ומצד שני, ברור שאסור לנו לוותר... ברור גם שנדרש כאן פתרון כולל, שיוכל לספק לילדים שלנו יותר משקט לרגע. אבל מה עוד לא עשינו? מבט מדעי על המתרחש ב"שכונה" שלנו, יכול לספק הסבר מפתיע וגם פתרון.

חוק הטבע

כל מדען יספר לכם שבעולם שלנו פועלים כוחות אשר נסתרים מעינינו, כמו למשל כוח המשיכה. מטרת הכוחות הללו היא להביא את העולם לפעול באיזון ובהרמוניה. אם פרט אחד במערכת הטבע יוצא מאיזון - מהשלמות של הטבע - הוא יוצר רִיק, והטבע כולו פועל להחזיר אותו לאיזון.

לדוגמה: כשהטמפרטורה סביבנו עולה, גופנו גורם לנו להזיע כדי לקרר את עצמו, וכשהטמפרטורה יורדת, השרירים שלנו נכנסים לפעולה ואנו מתחילים לרעוד כדי להתחמם. הטבע עושה הכול כדי לשמור על איזון הגוף – על מידת החום הקבועה שלו.

אותו עיקרון פועל גם כשהלחץ הפנימי במעמקי האדמה הולך וגובר. ברגע שהקליפה החיצונית של כדור הארץ אינה מסוגלת עוד לאזן אותו – הר געש מתפרץ. זוהי דרך הטבע לפתור את חוסר איזון הלחצים.

בשפה מדעית מצב מאוזן מכונה "הומיאוסטזיס", ואליו שואף הטבע להביא את פרטיו, ובכלל זה את האדם. כן, גם על האדם חלים החוקים של הטבע. וכן, גם האדם סובל כשהוא עובר על חוק טבע כזה או אחר (דמיינו מה יקרה אם נקפוץ מקומה עשירית בבניין...). הבעיה היחידה היא שחוקי הטבע לא מסתכמים בכוח המשיכה... מרטין נובאק, פרופסור לביולוגיה ומתמטיקה ומנהל התוכנית לדינמיקה אבולוציונית באוניברסיטת הארוורד מסביר: "יצורים מכל סוג ורמה של מורכבות משתפים פעולה כדי לשרוד". מסתבר שלפעול באיזון עם הטבע פירושו להתחשב בזולת ולשתף פעולה...

ומה אנחנו עושים? עוסקים בעיקר במאבקים אגואיסטיים צרים. אבל זה רק קצה הקרחון. כי בכך שאנחנו לא פועלים בחיבור, אנחנו יוצאים לא רק נגד חוקי הטבע אלא גם כנגד האבולוציה עצמה. הכיצד?

"מהות האבולוציה היא בכך שפרטים בעלי אינטרס אישי מתגברים על הקונפליקטים והתחרות ביניהם ומתחברים לגוף אחד כדי לפעול למען האינטרס הכולל שלו", מסבירה הביולוגית ד"ר אליזבת' סאטוריס. כך קרה לפני מיליארדי שנים, כשהבקטריות שאכלסו את כדור הארץ התחרו על משאבים אך התאחדו לבסוף למושבת בקטריות (מעין קהילה) שפועלת כגוף אחד; כך התפתחו יצורים חד-תאיים ליצורים רב-תאיים עד ליצירת גופים חיים מורכבים של צמחים, של בעלי חיים ושל בני אדם; וכך קורה בימינו, כשהאנושות עוברת שלב הכרחי בדרך להתהוותה של משפחה אנושית אחת, קהילה שתספק את האינטרסים של כולנו אם רק נתפקד כחלקים בריאים בתוכה.

במילים אחרות: חוקי הטבע והאבולוציה שלו מחייבים אותנו להתחבר. ובכל פעם שאנחנו חורגים מהם, הטבע בסך הכול דואג להשיב את האיזון שהופר...

איך כל זה קשור לאזעקת צבע אדום?

על פי מדעי הרשתות, בתוך כל רשת קשר קיימים צמתים מרכזיים (המשפיעים על הרשת כולה) וצמתים מרכזיים פחות. וכאן, עם ישראל – העם שנוסד על בסיס אהבת הזולת – נכנס לתמונה. עם ישראל מהווה צומת מרכזי ברשת הקשר האנושית. לעובדה הטבעית הזאת יש שתי השלכות: כשהוא פועל בהתאם לחוק ההדדיות והאיזון שבטבע הוא גורם לשינויים עצומים לטובה במערכת כולה, וכשהוא פועל נגד הטבע אין לו שקט, כי הוא גורם לחוסר איזון בכל מערכת הטבע.

אז מה זה אומר בעצם? הלחצים מצד שכנינו אינם יד המקרה. זוהי דרכו של הטבע ללחוץ על ישראל להתקדם לעבר האיזון עם חוקיו. כל עוד נסרב להתאזן עם הטבע – להתעלות מעל האגואיזם שלנו ולהתחבר בינינו באהבת הזולת – תמשיך לרחף מעל לראשנו סכנה קיומית. הרי מדובר בחוקים. לעומת זאת, אם נפעל לחיבור ולאהבה בינינו – נזכה לשגשוג, לרגיעה אמיתית וגם לכבוד מצד המערכת האנושית כולה. השפל שאנו שרויים בו היום הוא חלון הזדמנויות למעבר לדרך חדשה ומלאת תקווה. אם נעשה שלום עם הטבע, אם נלמד להיות כמוהו, ישתנו פני הדברים ויבוא השלום המיוחל.

• מאת: אסף אוחיון | מנהל תוכן
• מאמר זה לקוח מתוך "עיתון הערבות". לקריאת העיתון המלא לחצו כאן