ידיעות ומחקרים

מכת ארבה: איך הופך חרק בודד לחברתי?

נחילי הארבה העצומים שנכנסו לישראל דרך מצרים הם מכה ליבולים. אם תשאלו את החגבים בלהקה, תגלו שעבורם זאת חגיגה. ד"ר זיקיץ בהסבר מדעי על החומר המופרש בארבה שהופך אותו לחיית מסיבות. 

• מאת: ד"ר דרגוסלב זיקיץ

שם היוצר:  cc-by-sa-2

הארבה הינו סוג של חגב שמתאגד ללהקות. במצב רגיל חגב מעדיף בדידות, מתרחק מבני מינו ופועל בלילה כפרט בודד. אולם, כאשר חגבים נדחסים במקום קטן, הצפיפות מפעילה התנהגות קבוצתית חדשה שהופכת חגב לארבה. הארבה, לעומת החגב, הוא יצור חברתי הפעיל ביום. בתנאים המתאימים ארבה יכול להתרבות במהירות רבה וליצור נחילים עצומים בגודלם שנעים למרחקים רבים ובדרך גורמים להרס כבד ליבול חקלאי.

בימים האלה נחילי ארבה גדולים פוקדים את אזורנו ומעוררים דאגה רבה בקרב החקלאים בדרום הארץ.

גודל התופעה ותזמונה לפני חג הפסח מזכירים את "מכת הארבה". אולם, בהסתכלות על התופעה דרך הפריזמה החברתית, אנחנו לומדים שהתנהגותו של הארבה נובעת מתחושת אושר שהוא חווה עקב הימצאותו בלהקה.

איך בכלל קורה מהפך התנהגותי שהופך חרק בודד לחברתי?

מחקר שפורסם לפני מספר שנים גילה שהשינוי ההתנהגותי של החגב נובע מהפרשת סרוטונין. סרוטונין הינו נוירוטרנסמיטר (מתווך עצבי) חיוני במערכת העצבית, שנמצא בזנים רבים בעולם החי, כולל באדם. הפרשת סרוטונין מופעלת על ידי מגע פיזי בין חגבים. ברגליים האחוריות של החגב ממוקמת מערכת מיוחדת הבנויה משערות ומעצבים.

החגבים בהתנגשותם נוגעים ברגליהם האחוריות, וכך מגרים את העצבים ששולחים אותות למערכת העצבים המרכזית ולשחרור הסרוטונין. הסרוטונין גורם לטרנספורמציה התנהגותית ופיזית, ובסופו של דבר להיווצרות נחילים ענקיים הרסניים שטורפים ה-כ-ו-ל בדרכם.

כדי להוכיח את המנגנון, המדענים חסמו את פעולת הסרוטונין, והראו שחגבים לא יצרו להקות במצב כשהיו בצפיפות גבוהה. לחילופין, כאשר המדענים הפעילו את הקולטן (הרצפטור) של סרוטונין בצורה מלאכותית על ידי תחליף לסרוטונין, החגבים הראו סימני התנהגות קבוצתית, גם ללא חגבים אחרים בסביבה.

כך המולקולה, הפועלת גם בתהליך ויסות מצב הרוח אצל האדם, אחראית להפיכת חגבים בודדים לנחילים רעבתניים.