ידיעות ומחקרים

האם החברה מגרשת את החכמים?

מיחידים למאוחדים: סקירה מרתקת של ד"ר סלייב למדעי הביולוגיה

"המוח עבר אבולוציה לא כדי שנחשוב בצורה טובה, אלא כדי שנפתור בצורה יעילה את הבעיות הביולוגיות. אנחנו חלשים פיזית והיתרון היחיד שלנו הוא גודלו של המוח".
[ס. סבלייב, ד"ר למדעי הביולוגיה ופרופ' באקדמיה למדעי הרפואה ברוסיה].

"לפני 15 מיליון שנה האבות הקדמונים שלנו ירדו מהעצים, עזבו את היערות המלאים באוכל והלכו לאכול את השורשים בשדה, שם היו יכולות לטרוף אותם החיות. אך הם יצאו בחיפוש אחר הדגים, ביצי הדגים, ביצי הציפורים, מזון העשיר בחלבון. תקופת "גן העדן" הזו נמשכה בסביבות 10 מיליון שנה.

כשהם פתרו את בעיית המזון הם החלו לעסוק ברבייה. החלה תחרות מינית אכזרית. העודף במזון הוליד בעיות חברתיות – חוק ביולוגי זה פועל עד היום הזה.

הדיבור והתקשורת נוצרו כבסיס לפעולות המשותפות.

לפני 10 מיליון שנה, במעבר מקוף לאדם, החלה לפעול הברירה החברתית. כיוון שקבוצת היונקים העילאיים הייתה יכולה לפתור את בעיותיה רק במצב יציב, את האגרסיביים והחכמים ביותר התחילו לגרש מהלהקה – החלה להיווצר קבוצה עם תכונות ממוצעות.

 היחידים שגורשו התרבו ושוב גירשו את הא-סוציאליים והחכמים ביותר. כך החלה להיווצר דרך נודדת חדשה – בכל מקום חדש המוח גדל במקצת ותוך מספר מיליוני שנה הוא הגיע לגודלו המקסימאלי – 1650 גרם, ב-300 גרם גדול יותר מאשר לאדם המודרני.

לפני מיליון שנה המבנה החברתי פיתח את החלק הקדמי של המוח, החלק הזה אצל האדם הוא ענק ביחס לכל המוח, כדי להכריח את האדם להתחלק במזון עם השכן שלו. אף בעל חיים אינו מסוגל להתחלק במזון, מכיוון שמזון הוא המקור לאנרגיה. ואת האנשים שלא התחלקו במזון היו משמידים בקבוצה סוציאלית.

המוח היה גדל כל עוד האנשים היו צריכים לפתור רק בעיות ביולוגיות. כשלפני 100,000 שנה האנושות פגשה בבעיות חברתיות, המוח החל לאבד במשקל. זה מראה על כך שלצורך חברות לא צריכים מוח גדול. אישיות מטומטמת בעלת כושר חברות מצוין נכנסת לאינטגרציה בכל חברה באופן טוב בהרבה מאשר אינדיבידואליסט.

במהלך האבולוציה היו מקריבים כישרונות וייחודיות אישיים למען היתרונות הביולוגיים: מזון, התרבות, דומיננטיות.

הכישורים של האדם טמונים במוחו, לא ניתן להגדילם אלא רק לממש אותם. הברירה החברתית השלילית, שהחלה לפני מיליון שנה פועלת עד עצם היום הזה. עדיין מגרשים מהחברה א-סוציאליים וחכמים. אנחנו, כמו קופים, ממשיכים להתחרות.

אם מופיעה בינינו אישות דומיננטית, זה אומר שצריך מיד לסלק אותה – היא מאיימת על כל אחד באופן אישי. וכיוון שהאנשים הבינוניים הם רבים יותר, כל כישרון צריך להיות מגורש או מושמד. לכן רודפים אחר המצטיינים בבית הספר. ונשאר האדם הבינוני, אבל בעל סוציאליזציה מצוינת.

 אנחנו אותם קופים כמו מקודם וחיים לפי אותם חוקי הקופים כמו לפני 20 מיליון שנה. לרוב כולם אוכלים, מתרבים, שולטים".

הביולוגיה מנסה למצוא את הסיבות להתנהגותנו לפי תוכנית הטבע המתגלה לה. זה מסייע בחקירת העבר, אך על עתידה של הביולוגיה שום דבר לא ידוע.

דרגת ההתפתחות הבאה, שעליה מתחילים לדבר הביולוגים האבולוציוניים, כמו ד"ר אליזבט סאטוריס וד"ר ברוס ליפטון, היא דרגה שתצמח מתוך שילוב וחיבור.