ידיעות ומחקרים

דמיון או מציאות?

שיתוף פעולה הינו אחת הסיבות העיקריות להתפתחות הדמיון במוח האנושי. דמיון, מצד שני, נועד להוביל ליותר ויותר שיתוף פעולה...

מחקרים אחרונים בתחום חקר המוח מגלים כי על פני שני מיליון שנים האחרונות בקיום בני האדם, מסת המוח האנושי גדלה פי שלוש. דן גילברט, חוקר בתחום הפסיכולוגיה מאוניברסיטת הרוורד, מציין בהרצאתו בטד שהשינוי המדהים הזה התרחש בטבע במהלך מאתיים אלף שנים האחרונות "בלבד".

מוח גדול = הישרדות בטבע?

כאשר המוח גדל עד כדי כך, הוא אינו רק צומח בנפח בכדי לאחסן יותר זיכרונות, אלא למעשה יוצר מבנים חדשים. הסיבה העיקרית לכך שהמוח שלנו גדל לכדי ממדים אלו הינה היווצרות חלק חדש לגמרי באונה הקדמית, הנקרא קליפת מוח הקדם חזיתית. השאלה הנשאלת היא מהו התפקיד שמבצע חלק זה, ומדוע חשיבותו מצדיקה עיצוב מחדש של מבנה המוח בתהליך הנמשך 200,000 שנים? מה היה כל כך חשוב להישרדותנו כמין על פני כדור הארץ שבגללו עברנו "שיפוץ כללי" של המוח, שהכפיל וכמעט שילש את גודל המוח שלנו?

התשובה כפולה: דמיון ושיתוף פעולה.קליפת מוח הקדם חזיתית הפכה את המוח ל"סימולטור חוויה" עוצמתי בכך שהיא מאפשרת לנו לעבור מצבים גם בלי שחווינו אותם בפועל. מחקרים נוספים מתייחסים  לתפקיד של אותה אונה קדמית של המוח בפיתוח האמפטיה. יש בה נוירוני מראה שמאפשרים חישת הזולת.

מעגל הקסמים של הטבע האנושי: שיתוף פעולה, דמיון ויצירתיות

סטיב ג'ובס, מייסד אפל ואחד האנשים האחראים ביותר לאופן שבו אנו משתמשים בטכנולוגיה כיום,  אמר לא פעם שיצירתיות אינה יותר מ"יכולת לחבר בין הדברים". לאדם בודד יכולת דמיון מוגבלת, לכן היצירתיות של רובינו אינה יוצאת מן הכלל, אך מסתבר שחילופי דמיונות מובילים לתהליכים מופלאים של יצירה והפריה הדדית.

היכולת לדמיין קשרים בין תחומים, נושאים ואנשים לכאורה לא קשורים הדדית, הופכת אנשים רגילים לממציאים דגולים. במילים אחרות, הפכנו מהומו-הביליס להומו-סאפיינס בזכות היכולת לדמיין ולשתף פעולה, ויכולת זו שיפרה את כושר ההישרדות של המין האנושי על ידי שיתוף פעולה עוד יותר מוגבר. כך התפתחו שפות, תקשורת והנה אנו היום מסוגלים לחוות דברים יחדיו באמצעות מסך מחשב בלבד...

למעשה אם אנחנו מתבוננים סביב העולם שיצרנו סביבנו, אפשר לשים לב שאותם שיתופי פעולה מפתחים לא רק דמיון – הם יוצרים מציאות.