ידיעות ומחקרים

דם ,צפרדע כינים...אקולוגיה

מכות חדשות על מצרים: משבר אקולוגי בהתהוות

משברים הומאניטרים-אקולוגים מתפתחים בהדרגה. זהו עיקרון אבולוציוני: של התדרדרות מדודה, קצובה, של שינויים הדרגתיים המתרחשים מדור לדור. קצת פחות מזון, קצת יותר רעב, קצת יותר אלימות.

רבותיי, זוהי סערה מושלמת: אוכלוסיה מתפקעת ובלתי-מרוסנת, חקלאות נכה, עיור מאסיבי, סקטור ציבורי חסר שיניים. בעולם בו משאבי טבע יישחקו תפקיד מרכזי, על מצרים אפוא לפתח אלטרנטיבות. אפס כי אין לה ההון החברתי הדרוש.

מחקרים של הבנק העולמי מצאו כי הכלכלה המצרית פגיעה במיוחד לשינויים אקלימיים ואקולוגים. מקורות הנילוס נמצאים הרחק מחוץ לטווח ידה – בדרום אתיופיה, היכן שלממשל האתיופי יש תוכניות קונקרטיות לפיתוח ערוץ הנהר על חשבון המדינות השכנות. בדלתא של הנילוס – עליית מפלס מי הים התיכון מאיימת בהצפה קריטית של יישובים ושטחים חלקאיים, ואובדן הכנסות (החלקאות היא משלח ידם של שליש מתושבי המדינה, הפלאחים). אקלימית – התחממות גלובלית, מדבור ושינוי במשטר הגשמים יפגעו ביבולים.

החישוק דרכו צריך הספינקס המצרי לקפוץ גבוה וצר. הקפיצה מצריכה חדשנות ויזמות טכנולוגית, אוריינות, ניהול ציבורי תקין, תכנון משפחתי. אבל הספינקס המצרי עייף, כבד ומגושם. מצרים מאוכלסת מידי, צפופה מידי, יבשה. הניהול הציבורי מסואב. השקיפות לא קיימת. כמעט 22% מהאוכלוסיה – 16.8 מיליון איש – אינה יודעת קרוא וכתוב וחצי מהתושבים חיים מתחת לקו העוני, בעוד הרפורמות הנדרשות בלתי-מתפשרות.

תנועת הערבות: כשאנו קוראים בהגדת פסח על מכות מצרים אפשר להרגיש הנאה מכך שהיכו בשבילנו את המצרים , אלא במציאות של היום, כולנו באותה סירה. למעשה גם במכה הכלכלית הנגזרת מהטלטלות האקולוגיות יש מדינות רגישות יותר אולם בעולם גלובאלי ומקושר כשלנו , בכל מקרה נהייה מושפעים מכל תרחיש. היטיב לתאר זאת דר' אולריך בק: "גלובאליות משמעותה שמעתה והלאה אף דבר מכל המתרחש בעולמינו אינו מוגבל מקומית: כל ההמצאות הניצחונות והקטסטרופות משפיעים על כל העולם, ואנו חייבים לאמץ התמצאות והכרה מחודשת של חיינו ופעולותינו ,וארגון הארגונים והמוסדות שלנו לשיתוף פעולה לוקאלי – גלובאלי."

אם נשכיל לשמוע לעצתו נוכל להקדים תרופה למכה.

קישור למאמר המקורי