שגיאה
  • JUser: :_load: Unable to load user with ID: 53

עקרונות

יתרונות כלכלת הערבות

הכלכלה המאוזנת איננה רק כורח המציאות הגלובלית האינטגרלית. היא גם משתלמת, לכולנו.

המשבר הכלכלי בארה"ב ובאירופה מחריף

המשבר הכלכלי העולמי הולך ומעמיק. לראשונה ספגה ארצות הברית הורדה בדירוג האשראי המושלם שלה וגוש האירו נמצא בסכנת קריסה כוללת, או לחילופין בפני חדלות פירעון של חוב ריבוני שתפגע בו ובארה"ב באופן משמעותי ותזעזע את הכלכלות והשווקים הפיננסיים ברחבי העולם.

בכירי הכלכלנים בעולם יוצאים בהצהרות פסימיות, כגון: "העולם צועד לקראת השפל הכלכלי הבא" (פרופ' נוריאל רוביני), ו-"אנו עדים למשבר גדול לא רק בכלכלה אלא גם במדע הכלכלה" (פרופ' ג'וזף שטיגליץ). אינספור ידיעות ומאות אנליזות מעידות על כך שהתיאוריות הכלכליות הקיימות אינן יכולות להתמודד עם המצב החדש והמאיים שנוצר.

התלות הכלכלית בין כל המדינות, בעולם הגלובלי, אינה מאפשרת עוד לכל מדינה להסתגר בתוך עצמה ולפתור בעצמה את בעיותיה שלה. הדוגמה המובהקת היא הניסיון להציל את כלכלת יוון הנמצאת בקריסה. שר האוצר של פולין, יצק רוסטובסקי, התבטא לאחרונה כי קריסה של המערכות הפיננסיות בגוש האירו עלולה להוביל לפרוק האיחוד האירופי כולו ובסופו של דבר למלחמה. אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, גורסת כי מנהיגי גוש האירו חייבים לייצר "חומת אש" סביב יוון, כדי למנוע ממשבר החוב שלה להתפשט לשאר כלכלות אירופה, מה שעשוי לערער את יציבות הגוש כולו. המשקיעים, כמובן, מודאגים מאוד מעתידה של הכלכלה העולמית. פימקו, חברת ניהול קרנות האג"ח הגדולה בעולם, צופה כי צמיחתן של הכלכלות המפותחות בעולם תיעצר ב-2012 וכי אירופה תיקלע למיתון חריף. לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר של ארה"ב, אמר לאחר שהשתתף במפגש פימקו: "אף פעם לא הייתי נוכח בוועידה בה הייתי כה מודאג לגבי עתיד הכלכלה העולמית".

האבטלה באירופה ובארה"ב גבוהה מאוד, גם בפרספקטיבה היסטורית. בספרד לדוגמה, כ-4.9 מליון מובטלים, למעלה מ-20% מכוח העבודה. שיעור המובטלים בקרב הצעירים והאקדמאים נושק ל-45%. בארה"ב, מספר המובטלים כיום עומד על 14 מליון בני אדם, למעלה מ- 9% ונחשב לגבוה בפרספקטיבה היסטורית. נציין כי שיטות המדידה של שיעור האבטלה מעוותות ובפועל – שיעור האבטלה בשתי המדינות וברחבי העולם גבוה משמעותית מהנתונים הרשמיים.

הכלכלה העולמית זקוקה לטיפול שורש

הכישלון בפיתרון המשבר הכלכלי העולמי, מאז 2008, מביך את טובי הכלכלנים בעולם וחושף את מגבלותיהן של התיאוריות הכלכליות הנוכחיות ואת יצר ההרס העצמי של הקפיטליזם ושל השיטה הסוציאל-דמוקרטית, ברחבי העולם. הרחבה פיסקלית ומדיניות מוניטרית מרחיבה, אמורות היו לבלום את המשך ההידרדרות ובהדרגה להבריא את הכלכלה העולמית. זה לא קרה, להיפך. נראה כי "ארגז הכלים הכלכליים" שבידי מקבלי ההחלטות, הגם שהופעל בהיקפים חסרי תקדים וגבה מחיר יקר מהאיתנות הפיננסית של בנקים ומדינות ריבוניות, הופעל בעיקר בטיפול בסימפטומים של המשבר בלבד.

אולם הפחתות הריבית ברחבי העולם, הגדלת התקציבים שהופנו לסיוע בתעשייה ובמסחר, הקלות המס, הרפורמות המקיפות בתחום הפיננסים, ההתערבות של בנקים מרכזיים בשוקי האג"ח והמט"ח, כל אלו לא צלחו. כדי לצאת מהמשבר צריך תחילה לאבחן נכון את הבעיה ואז לאמץ פיתרון שיטפל בשורש הבעיה. המציאות הנוכחית מראה שאין אפשרות לטפל בסימפטומים בלבד. נקודת היסוד היא שהכלכלה היא ביטוי של היחסים בין בני אדם. בכלכלה הנוכחית, המניע המרכזי הוא רצונו של הפרט למקסם את תועלתו, בסביבה תחרותית המקיימת את תכונת המחסור. המשמעות של פונקציית רווח אגואיסטית זו היא בהכרח "משחק סכום אפס", בו הרווח של האחד, בא בהכרח על חשבון הזולת.

הפיתרון למשבר הכלכלי מחייב תחילה שינוי ביחסי בין בני האדם, ליחסים המבוססים על ערבות הדדית. שינוי כזה אפשרי רק באמצעות יצירת סביבה תומכת, מערכות הסברה רחבות באמצעות שימוש בכלי תקשורת וחינוך, למבוגרים ולילדים. המסגרת החינוכית תעלה על נס ערכים של סולידריות, שיתוף, אמפתיה, דאגה לזולת וערבות הדדית.

הוכחות בדבר עוצמתה של השפעת הסביבה על האדם ניתן למצוא במגוון רחב של מחקרים במדעי החברה (ראו את סדרת המחקרים של ג'יימס פאולר וניקולס כריסטאקיס עליהם מתבסס רב המכר מחוברים).

עלינו להשתתף בבניית סביבה, כך שתחנך אותנו לחשוב בצורה שונה, למען ערכים חדשים. היום אנו מקבלים תגמולים וחיזוקים חיוביים מהסביבה בדמות כסף, כבוד ושליטה. תגמולים אלו יוצרים מערכת תחרותית וכוחנית, בה כל אחד מנסה לנצל את השני, הן ברמת הפרט, הן ברמת הפירמה והן ברמת הממשל ובמערכת הבינלאומית. אם התגמולים והחיזוקים החברתיים יתחלפו ויעודדו יחסים של ערבות הדדית, השינוי יהיה קל, הדרגתי ויזכה לקונצנזוס רחב. זהו כוחה של השפעת הסביבה.

דבר ראשון: "כיבוי שריפות"

לפני הכול, אנחנו צריכים "לכבות את השריפה": לשבת סביב "השולחן העגול", ממש כמו במשפחה, ולדון בסיוע מיידי לאלו מבינינו שחיים מתחת לקו העוני ובמצוקה מיידית. בלי פיתרון מוסכם למצוקות הקיומיות שלהם, אי אפשר להמשיך  זהו גם תנאי הכרחי לגיבוש הערבות בינינו. הסכמה על ערבות הדדית בינינו תאפשר את הוויתורים ההכרחיים מצד אלו ששפר עליהם מזלם, במטרה לסייע זה לזה וא הצעדים הכלכליים הנדרשים, כדי לטפל ביסודיות בבעיית העוני. בעולם הגלובלי והמקושר, בו כולנו תלויים זה בזה, אין מקום לעוני. המימון של הקטנת אי השוויון בכלל והטיפול בעוני בפרט, יגיע מתקציב המדינה שיבטא שינוי של סדר העדיפויות החברתי –כלכלי. אולם עיקר המימון יגיע ממשאבים נוספים וחדשים, שייווצרו כמעט יש מאין, עקב המעבר מצריכה מוגזמת לצריכה "נורמלית", מכלכלה תחרותית ואינדיווידואליסטית לכלכלה מאוזנת, שיתופית והרמונית לחוקי העולם הגלובלי- אינטגרלי.

במקביל, עלינו לחזור לספסל הלימודים וללמוד קורסים בכישורי חיים בסיסיים וכלכלת בית נכונה, כדי להכשיר את עצמנו לעצמאות, לחיים מאוזנים, במסגרת האפשרויות הכלכליות שלנו בעולם החדש. השילוב של פיתרונות כלכליים מיידיים ושל חינוך לכישורי חיים ולכלכלת בית נכונה הוא בחזקת "טיפול נמרץ" לעשירונים הנמוכים בחברה וייצור מכנה משותף, ההכרחי כדי לאמץ את הערבות ההדדית כאמנה חברתית וכלכלית הקושרת את כולנו בהתאמה לחוקי העולם הגלובלי-אינטגרלי.

לקראת כלכלה חדשה, תחת מטריית הערבות ההדדית

קל לנו לתאר את המערכת הכלכלית והחברתית בסופו של תהליך השינוי שהמשבר העולמי מחייב אותנו לעבור. חוסר ההתאמה של המערכות הכלכליות הנוכחיות לאותה רשת גלובלית של קשרים ותלות הדדית בינינו, אנשים ומדינות, הוא הסיבה האמיתית למשבר הגלובלי המחריף. כשמקבלי ההחלטות והכלכלנים המובילים בעולם יפנימו, שזו הסיבה האמיתית והעמוקה למשבר, הפיתרון יהפוך לברור מאליו. יהיה צורך להתאים את כל מערכות היחסים ליחסים של ערבות הדדית וכנגזרת שלהם גם לכלכלה חדשה, המשקפת את השינוי התודעתי-ערכי בעולם.

תחת מטריית הערבות ההדדית, הכלכלה והחברה האנושית יהיו בהרמוניה עם אותה רשת קשר גלובלית. במקום לשחות נגד הזרם ולבזבז כוחות ומשאבים בניסיונות לשמר את השיטה הכלכלית הנוכחית שקרסה, תיווצר כלכלה חדשה, מאוזנת, יציבה, המתבססת על לכידות חברתית גבוהה בכל הרמות, על שיתוף פעולה בינלאומי רחב, על צריכה מאוזנת ועל שוקי הון פונקציונאליים ויציבים, במקום שוקי הון המייצרים מדי 5-7 שנים בועות הרסניות.

יתרונות כלכלת הערבות

לכלכלה החדשה, אשר מבוססת על ערבות הדדית, יתרונות רבים.

הניסיונות שלנו להיצמד לשיטה הכלכלית הקיימת, שכשלה ולהקל על המצוקות המיידיות בעקבות המשבר העולמי, מקשים עלינו להעריך את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי העצום הגלום בכלכלת הערבות ההדדית. אם נדמיין לעצמנו שאנו מצויים, ברגע זה בערבות הדדית, נזהה את יתרונותיה הבאים:

1. רמת חיים הוגנת לכולם: מדיניות כלכלית המיוסדת על התחשבות הדדית תביא להקצאת משאבים ציבוריים הכרחיים להעלאת השכבות החלשות מעל קו העוני. במקביל, ייערכו סדנאות ואימון בתחום כישורי חיים וכלכלת בית מאוזנת עבור האזרחים, מתוך רצון אמיתי לאפשר להם ולמקבלי הסיוע הממשלתי לפתח עצמאות כלכלית ואישית. החיים מעל לאפשרויות הכלכליות האמיתיות שלנו, הצריכה המוגזמת, השימוש התדיר וחסר האחריות באשראי, הפכו לתופעה גלובלית, הדורשת טיפול.

2. הקטנת יוקר המחיה: תוצאה רצוייה של הכלכלה המאוזנת. כאשר תאוות הבצע לא תהווה בסיס ליחסים המסחריים והכלכליים בינינו, כאשר כל אחד יסתפק ברווח "נורמלי" ולא ישאף למקסם את הרווח שלו במידת הצורך גם על חשבון הזולת, ברור שמחירי הסחורות והשירותים ירדו בצורה משמעותית ויגלמו את עלותם האמיתית. נכון להיום, תמחור שירותים ומוצרים רבים, למשל, מצד רשתות המזון והיצרנים, הוא מופקע, מפני שכל גוף דואג למקסם את תועלתו הפרטית בלבד. העלאת קרנה של הערבות ההדדית ברשתות התקשורת ובעקבות כך גם בשיח הציבורי, תגרום לפירמות, בין השאר בענף המזון, להכניס למשוואה הכלכלית שלהן גם את טובת הכלל, דבר שיוזיל את החיים כאן עבור כולנו. סימנים ראשונים לכך ניכרים כיום. המחאה החברתית מביאה בעקבותיה הוזלת מחירים ושירותים. לעת עתה אלו הוזלות לא משמעותיות וזמניות, אבל המגמה ברורה. בנוסף, המעבר לצריכה מאוזנת יקטין את הביקושים ויסייע להורדת המחירים.

מחקרים רבים מראים כי הנפגעות העיקריות מהאינפלציה הן השכבות החלשות ולפיכך הקטנת יוקר המחיה תקטין את אי השוויוניות במשק ואת הפערים החברתיים והיא אחד היתרונות המשמעותיים של כלכלת הערבות ההדדית, בדרך ל"צדק חברתי" אמיתי ויציב.

3. הקטנת אי השוויון וצמצום הפערים החברתיים: אחת התופעות הבולטות בכלכלה העולמית היא גידול מתמיד באי השוויון. זוהי הסיבה העיקרית למחאות החברתיות ברחבי העולם הדורשות "צדק חברתי". כשנתייחס זה לזה כמו אל בני משפחה, לא נוכל לסבול את אי השוויון בהזדמנויות וביכולות הכלכליות והחברתיות בינינו, כמו גם בין מדינות במערכת הבינלאומית. במקום אי שקט וחשש מפני מהפכות או אלימות, תייצר כלכלת הערבות ההדדית הסכמה רחבה לגבי הצורך להקטין את הפערים הכלכליים ובכך תשמר את היציבות של המערכת. הקטנת אי השוויוניות משמעותה, בין השאר, וויתורים כלכליים וחברתיים מצד העשירונים העליונים. חינוך, השפעת הסביבה ומנגנון הידברות אפקטיבי, "השולחן העגול", יבטיחו שההחלטות יתקבלו בשקיפות ובהגינות וישקפו את הקונצנזוס החברתי הכלכלי המתבקש מיחסי ערבות הדדית בין כל האזרחים. בתמורה, אלו שוויתרו לטובת רווחת הכלל יזכו לכבוד ולהערכת החברה על תרומתם. מנגד, אלו שיקבלו סיוע ומשאבים יחיו ברמת חיים גבוהה יותר, בכבוד ומתוך הערכה לשיטה החדשה.

4. רפורמה אמיתית ויסודית בתקציב: הגורם היחיד שיאפשר "לרבע את המעגל" ולייצר תחושת צדק חברתי, בערבות הדדית, תוך שימת לב לטובת כל פרט בחברה, הוא ההרגשה שכולנו באותה סירה וחייבים לעבוד יחד. יש לקבוע סדר עדיפויות צודק יותר בחלוקת התקציב הלאומי, מתוך הסכמה רחבה ולא כבזירת התגוששות בין גורמים אינטרסנטיים וקבוצות לחץ. כלכלה שתתנהל בשקיפות, תאפשר לכל העם להבין את השיקולים שעל בסיסם מתקבלות החלטות ואף להשפיע עליהן. כפי שמוכיחים מחקרים בתחום ההתנהגות הארגונית, יצירת תחושה של מעורבת ושותפות אמיתית מנטרלת רגשות שליליים, כמו תסכול, שקיימים היום כלפי קובעי המדיניות ומאפשרת להסכים עם ההחלטות שיתקבלו, גם אם חלקן לא יהיה תמיד לרוח כולם. הסיפוק הפנימי שתיצור התחושה שכולנו משפחה אחת שמקבלת החלטות סביב "שולחן עגול", יספק את "חומר הדלק" הדרוש כדי לוותר זה לזה.

5. הגדלת "העוגה הכלכלית": אם כל אזרח, עסק ומשרד ממשלתי ירגישו חלק ממשפחה אחת, יתגלו עודפים רבים בכסף, בסחורות ובשירותים, בתקציבי המדינה והרשויות, ואפילו אצל כל אחד מאיתנו. חשבו על זה: כמה דברים יש לנו בבית שבהם אנו לא משתמשים? את עודפי הביגוד והמזון נעביר לנזקקים, והעודפים הכספיים יופנו לכיסוי חלק משמעותי מן הדרישות הנוכחיות, ללא צורך בהגדלת הגרעון התקציבי ובהטלת גזירות כלכליות. אבל לא בגמ"חים עסקינן, למרות שהם ביטוי מצוין לחיי קהילה מפותחים ולעזרה הדדית.

הידעתם למשל, שמדי שנה מדינות העולם זורקות 1.3 מיליארד טון של מזון, כשליש מסך המזון המיוצר. במדינות מתפתחות 100 ק"ג של מזון לאדם נזרקים בשלב הצריכה. נתונים אלו נלווים למוּדעוּת הכואבת בדבר אוכלוסיות שלמות הרעבות ללחם. אז למה הן לא מקבלות את העודפים הללו? במילה אחת: אינטרסים. חלוקת עודפי המזון משמעותה העלאת ההיצע. העלאת ההיצע משמעותה ירידת מחירים. ומכאן קצרה הדרך להקטנת רווחיהן של יצרניות המזון והמרכולים. מצב שכזה לא ייתכן בכלכלה המבוססת על ערבות הדדית, שהרי איך נזרוק מזון לפח בידיעה שחלק מבני משפחתנו זקוקים לו? וזו רק דוגמה אחת מיני רבות לאוזלת היד החברתית בשיטה הכלכלית הנוכחית.

אלה שתי דוגמאות בלבד ליתרון חשוב נוסף של כלכלת הערבות. יש עוד רבות וכולן משמשות הוכחה עד כמה משתלמת הערבות ההדדית לכולנו.

6. שיפור ביחסי העבודה וביחסי אזרח-פירמות-ממשל: מחקרים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית מראים חד-משמעית: אנשים עשירים מחפשים כבוד ולא כסף. נכון להיום, חברות ומנהלים מוערכים על פי שורת הרווח בחשבון הבנק שלהם. עוד כסף, פירושו מיקום גבוה יותר בדירוג הפירמות או המנהלים "המצליחים" באותה השנה. כתוצאה מכך, האזרח הפשוט, הן כעובד בפירמה ו/או כצרכן של מוצריה, מוצא את עצמו במצוקה ובקרב הישרדות תמידי, לאור מרדף החברות אחרי המקום הראשון בדירוג השנתי. דוגמה מובהקת לחשיבה אגואיסטית של מקסום רווח היא בשוק העבודה בארה"ב. הסיבה ששוק העבודה האמריקאי לא מוסיף כלל משרות חדשות, גם בתקופות שבהן נרשם גידול בהוצאות הצרכנים, הינה שהפירמות הגדילו את שעות התעסוקה של העובדים המועסקים במשרה חלקית ובכך נמנעו מהעסקת עובדים חדשים. הדבר נובע כמובן משיקולי רווח והפסד שהיום נחשבים "רציונליים".

בכלכלה אשר מתנהלת בערבות הדדית מתוקף שינוי הערכים, יוכל העובד ליהנות מיחס הוגן מצד מעסיקו ולהיפך. זו רק דוגמה למערכת כלכלית ושלטונית, שתהפוך, תחת מטריית הערבות ההדדית, לידידותית לאזרחיה, לכזו המשרתת אותם ולא להיפך. שיפור דומה יירשם ביחס של הרשויות לפירמות עסקיות וכן ביחס של המגזר העסקי לרשויות המס והמדינה.

7. יציבות ופתרון כלכלי ארוך טווח: הכלכלה החדשה תתבסס על ערכי הערבות ההדדית ותתאים בהכרח למציאות הגלובלית שבה כולנו קשורים ותלויים זה בזה, גם אם בעל כורחנו. שיטה כלכלית כזו, הנמצאת באיזון ובהרמוניה עם אותה רשת קשר גלובלית-אינטגרלית, תהיה בהכרח יציבה יותר מכל השיטות הכלכליות והחברתיות המוכרות לנו כיום, כיוון שהיא מותאמת לסביבתה ומשקפת הסכמה רחבה בין כל מרכיביה, אנשים, פירמות ומדינות. כלכלה מאוזנת, ידידותית לאדם ולטבע, היא יציבה לאורך זמן ותאפשר לכל אזרח לחיות בכבוד ובתחושה כי "המערכת" ידידותית עבורו ומספקת לו קיום מכובד, נורמלי והזדמנות לתרום חזרה למערכת.

יציבות המערכת תובטח לא רק בשל התאמתה לסביבה הגלובלית-אינטגרלית וחיסול תופעת העוני, אלא גם בשל תחושת הסיפוק הפנימי, שאיננה נמדדת בכסף, שהאדם ירגיש באותה מערכת הרמונית וידידותית לאזרחיה.

8. ביטחון: המעבר לכלכלה אחרת הוא הדרגתי, אולם מראשיתו תיווצר דינמיקה של שינוי ותקווה, "רוח חדשה" בחברה, הרגשת לכידות ותקווה וביטחון אישי. את החרדה והפחד מכך שמנצלים אותנו, יחליפו ויתורים ומחוות במגוון תחומים, כגון מחירי שכירות שפויים יותר, הסכמי שכר אשר לא מנצלים את העובדים, מנגנונים בירוקרטים פשוטים ויעילים יותר המשרתים באמת את האינטרס הציבורי, בנקים הוגנים ומוסך שיתקן רק מה שצריך ובמחיר שפוי. כל הדוגמאות האלה מסתכמות במישור אחד: יצירת תחושת ביטחון ביחסים בינינו, תחושה שכל כך חסרה לנו בימים טרופים אלה, תחושה שכסף לא יכול לקנות.

9. אושר אמיתי: הכלכלה החדשה תיצור אצלנו הרגשת סיפוק פנימי שאינו נמדד בכסף. תיאוריות פסיכולוגיות וכלכליות רבות מעידות כי מעבר לרמת הכנסה מסוימת תוספת כסף לא משפרת את הרגשתנו, להיפך. הסיפוק מתקבל דווקא מיחסים בינאישיים מוצלחים, מתחושת ביטחון ותחושת הגשמה עצמית. הכלכלה החדשה ויתרונותיה אינם זמניים, אלא יציבים באופיים בגלל שהן תחת מטריית הערבות ההדדית, המאפשרת לקבל החלטות מתוך קונצנזוס חברתי רחב ובשל ההתאמה שלהן לחוקי העולם החדש.

10. תהליך קבלת החלטות יעיל: הכלכלה החדשה תתנהל בשקיפות, כל האזרחים יראו כיצד מתקבלות ההחלטות ויוכלו להשפיע עליהן. תחושת השקיפות, יחד עם המעורבות בתהליך, תיצור הזדהות עם ההחלטות. מחקרים רבים בתחום ההתנהגות הארגונית מראים כי כאשר אנו שותפים לתהליך, אנו נוטים להסכים להחלטות, אפילו אם הן לא לגמרי לרוחנו. זו הדרך לתחושה שכה חסרה לנו, של הוגנות, נגישות למקבלי ההחלטות וצדק חברתי. רק כך יונהגו הרפורמות האמיתיות בכלכלה ובחברה, תונהג מדיניות רווחה מתקדמת ויצומצם אי השוויון לטובת הכלל, מבלי שהדיונים ייראו כמו זירת התגוששות בין הצדדים המעורבים. השיתוף והשקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות יבטאו גם את יציבותה של המערכת הכלכלית-חברתית לאורך זמן.

11. יציבות כלכלית ופיננסית: שוקי ההון הפכו ממקום מפגש לגיטימי בין חברות למשקיעים, ממגרש לגיטימי להשקעה ולחיסכון ארוך טווח, לזירת התגוששות בין שחקנים גלובליים אגרסיביים, שיש בידם האמצעים לזעזע את השווקים כדי להרוויח דולר נוסף, מבלי להתחשב ביציבות המערכת. כלכלת הערבות ההדדית תאפשר לשוקי ההון לחזור ולמלא את תפקידם המסורתי, מבלי להיקלע שוב ושוב שנים לבועות פיננסיות הרסניות ולמשברים ריאליים שנוצרים בהכרח, כשהן מתפוצצות.

12. צריכה מאוזנת: הצריכה המוגזמת שהפכה לנדבך מרכזי בחיינו ובכלכלה העולמית, תפנה את מקומה, בהדרגה ומתוך הסכמה רחבה ובעידוד הסביבה של כל אחד מאיתנו, ל"צריכה מאוזנת". למעשה, התהליך הזה החל והוא קשור למשבר ולמעבר ההדרגתי שהאנושות תעבור בהתפתחותה מכלכלה תחרותית, בזבזנית, אגואיסטית ולא שוויונית, לכלכלה מאוזנת ופונקציונלית שמטרתה לספק את כל צרכי הקיום ה"נורמלי" של כל אדם ואדם. הצריכה הפרטית תחזור לשפיות, במקום הצריכה המוגזמת הנשענת על מערכות משומנות של פרסומות ולחץ חברתי שכל תכליתן לשכנע אותנו לצרוך מוצרים ושירותים שבעצם אינם חיוניים לנו. מוצרים ומותגים רבים ומיותרים ייעלמו מן העולם. הצריכה תתבסס על שיקולים פרקטיים של תועלת ושימוש לצרכי הקיום שלנו, ברמה המקובלת והנורמלית בסביבה החברתית שלנו. את מקומם של מותגי יוקרה כסמלי סטטוס יתפסו התרומה וההשתתפות של האדם בחיי הקהילה ולרווחת הכלל. כתוצאה מהקטנת הביקושים, יירד יוקר המחיה וקיום נורמלי יהיה בהישג ידם של כל האזרחים. הפירמות ייצרו את מה שבאמת נחוץ לכולנו כדי לחיות חיים נורמלים ומאוזנים.

13. איזון והרמוניה גלובליים: המעבר מכלכלה ומצריכה מוגזמות למאוזנות, יחשוף כי יש בכדור הארץ די משאבים כדי לכלכל את כולנו ברווחה, וזאת לשנים רבות. הרס המשאבים הטבעיים ייפסק ואז נגלה שיש לו יכולת גבוהה של התאוששות והתחדשות. יציבותה של כלכלת הערבות ההדדית מקורה בכך שהיא מבוססת על לכידות חברתית גבוהה, על דאגה הדדית והבנה כי התלות בינינו, בעולם הגלובלי והמקושר, מחייבת אותנו להתאים את הקשרים בינינו ואת המערכות הכלכליות והחברתיות, למערכת אחת, הרמונית, המסוגלת לספק לכל האנושות את צרכיה, תוך שיפור של איכות החיים ושל היכולת להגיע להתפתחות אישית ולמימוש הפוטנציאל הגלום בכל אחד מאיתנו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך