מאמרים וטורים

צריך ללמוד איך לחלק

היום המציאות מציבה בפנינו תנאי: "כל עוד לא תתחברו כאיש אחד בלב אחד, לא תקבלו כלום!".

מטבענו אנו מרגישים שאין אנו שווים, שונאים זה את זה, מקנאים זה בזה ומאשימים זה את זה – ועל כל זה אנחנו צריכים להגיע לשוויון המלא. כשזה יקרה כבר לא נספור כמה כל אחד מאיתנו מקבל. תכונותינו יהיו דומות לתכונות ודוגמאות שאנו יכולים למצוא בטבע, מהם אפשר ללמוד על נתינה. נסביר באמצעות דוגמא מהטבע :

בכל גוף חי רב-תאי בולטת תופעה מעניינת: אם נתבונן בכל תא כשלעצמו, כיחידה בפני עצמה, נראה שהוא מתפקד כאגואיסט ו"חושב" על עצמו בלבד. אולם כאשר נביט בו כחלק ממערכת, כתא בגוף, נראה כי לעצמו הוא מקבל רק את המינימום הנחוץ לקיומו וכל יתר פעילותו מכוונת כלפי הגוף. הוא מתנהג כאלטרואיסט, "חושב" רק על טובת הגוף כולו ומתפקד בהתאם לכך. בין כל התאים בגוף חייבת להתקיים הרמוניה מלאה. כל תא בגוף חייב להיות מודע לכללות הגוף, לדעת למה הוא זקוק ומה הוא יכול לעשות בעבורו. אלמלא כן, אין הגוף יכול להתקיים. קיומו של תא בגוף מותנה ב"התחשבות" בכללות הגוף.

אף שבכל תא מתאי גופנו יש אותה אינפורמציה גנטית בדיוק, כל תא מפעיל חלק שונה מאותו מידע תורשתי כללי, על פי מקומו בגוף ותפקידו. בשלבים הראשונים של ההתפתחות העוברית כל התאים זהים, אך במהלך הזמן הם עוברים תהליך של התמיינות, ובו כל תא רוכש תכונות של סוג תא מסוים. לכל תא יש "שכל" משלו, אך החיבור האלטרואיסטי ביניהם מאפשר את יצירתו של יצור חדש, גוף שלם; שכלו של הגוף שייך לדרגה גבוהה יותר ואינו נמצא בתא זה או אחר אלא בחיבור ביניהם.

לעומת זאת, תאים סרטניים מביאים למות הגוף על ידי פעילותם האגואיסטית. הם פועלים כך אף שהדבר אינו מביא להם תועלת כלשהי, שכן ההפך הוא הנכון - מות הגוף הוא גם מות "רוצחיו". כל העורמה שנוקטים התאים הסרטניים בהליך השתלטותם על הגוף מובילה אותם אך ורק אל הכחדת עצמם. וכך, כאשר האגואיזם מטפח את עצמו, הוא מוביל את הכול להרס, כולל אותו עצמו. התנהגות אגואיסטית ו"אי התחשבות" בכללות הגוף מוליכים היישר אל האבדון.

והיום, אנחנו מתחילים לראות גם בעולם שלנו צעדים בכיוון הזה. בימינו, המציאות חושפת אותנו לאותם חוקי הטבע שקיימים גם בגופינו. בפעם הראשונה נגלה בפנינו החוקיות הזו, שגם אנחנו בני האדם קשורים זה לזה וחייבים לחיות בהדדיות בדומה לתאים שבגופינו, בדומה לכל דוגמא או חוקיות מהטבע. חוק הטבע אומר לנו: "הגעתם לקו הסיום, ויותר לא יהיה לכם כלום. אתם בקושי תתקיימו, ותחוו משברים וכל מיני צרות ובעיות, עד שתגיעו להחלטה ששוויון זה לא סתם "לקחת ולחלק".

נכון שמזה צריך להתחיל: המשכורת צריכה להיות תואמת למספר הנפשות במשפחה. אך למעשה, אנחנו צריכים להגיע לשינוי אחר, יסודי יותר, אחרת זאת תהיה פשוט שוויוניות סוציאליסטית, שאינה לפי הצדק המוחלט.

והטבע שואף שכל אחד מאיתנו יחשוב רק איך למלא אחרים יותר, על חשבון עצמנו. כלומר קודם כל עלינו לדאוג לדאגה עבור כולם, לזולת, כי בלעדי זה כבר לא נקבל את מבוקשנו.

וכל העצות והתיאוריות הכלכליות החדשות של היום, ללא השינוי המקדים, לא יוכלו למלא אותנו במאומה. להיפך, הם יגרמו לנו להכיר עוד יותר בכך שאיננו מסוגלים לעשות דבר.