מאמרים וטורים
80% מהאמריקאים סבלו בחייהם מעוני או אבטלה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים וטורים
- פורסם ב29 יולי 2013
הפערים בשיעור העוני בין קבוצות אתניות בארה"ב הצטמצמו מאז שנות ה-70; 63% מהלבנים רואים את מצבם הכלכלי כ"עגום"
- מאת: הצוות הכלכלי
צילום: אמיל זינגר
הכלכלה של ארה"ב דומה לצנטריפוגה. היא מחסלת את מעמד הביניים וזורקת את האזרחים לקצוות.
המיעוט שבמיעוט, בערך 1% נבעט מעלה לשורות המיוחסות של ה-1%, האליטה הכלכלית הדשנה והחזקה בארה"ב. כל השאר, מוצאים את דרכם במסלול מואץ למטה, יורדים ויורדים במדרג הכלכלי-חברתי וסובלים משילוב בלתי אפשרי של מצוקה כלכלית, חוסר ביטחון לגבי העתיד ודאגה שיגיעו ממש לעוני. ובארה"ב, כידוע, עני זה עני ממש.
אין שם חמלה וחום אנושי וגם לא מערכת סוציאלית של מדינת רווחה כפי שמוכרת לנו מישראל או ממרבית מדינות אירופה. כבר היום המצב קשה כשכל אמריקאי שישי מקבל תלושי מזון. כן, זו לא טעות, כל אמריקאי שישי חי על תלושי מזון.
לא שזה ממש עוזר, כי מדובר על סיוע של מאות דולרים בודדים לחודש, בטח ובטח לא סכום שיאפשר להם לחיות חיים נורמליים וצנועים. האמריקאים מאבדים תקווה והחלום האמריקאי נגוז והפך לבלתי מציאותי לחלוטין. אבל כל עוד ה-1% מסודר מבחינה כלכלית ואפילו ממשיך להתעשר למרות המשבר הכלכלי, אין סיכוי שמשהו ישתנה. הנשיא, והפוליטיקאים עסוקים בקרבות פוליטיים ובעצם משתקים את מלאכת החקיקה הסוציאלית.
לכן, חשוב שהאמריקאים יפסיקו לקוות לישועה מההנהגה ומהפוליטיקאים ושיתחילו להפנים שבכוחם לעזור לעצמם, אם רק יסכימו לנטוש את המנטליות האינדיבידואליסטית האמריקאית ויתחילו להתחבר יחד, יתאגדו כצרכנים וכאזרחים ויתחילו לעזור לעצמם ובעצמם. לחיבור בינינו יש כוח כלכלי אדיר והמצוקה בארה"ב מחייבת להתחיל ולהוציא אותו מן הכוח את הפועל, באמצעות ערבות הדדית בינינו.
