?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

האם ישראל זקוקה לקרן לאומית לצבירת הרווחים מתגליות הגז הטבעי?

השקעה ביחסים בינינו היא ההשקעה הכלכלית הטובה ביותר שנעשה אי פעם

  • מאת: הצוות הכלכלי

 

 RibitHaKeren GazTivi 300 200

 


"מה תעשה ישראל ברווחי גז של 300 מיליארד שקל? צריך להגן על כספי הקרן עד כמה שאפשר. זו הדרך להבטיח את העתיד של כולנו".

כסף רב צפוי להיכנס לכיס המדינה כתוצאה מתגליות הגז הטבעי . עד 2040 מדובר על עד 300 מיליארד ש"ח הכנסות ממסים ותמלוגים. שימוש שוטף בכסף הזה לא יביא לנו ברכה או הקלה במצוקה הכלכלית ובפערים החברתיים, להיפך, הוא עלול להזיק לחברה הישראלית.

מדוע? כיון שכל עוד הוא יוקצה לפי האידאולוגיה הנוכחית, מרביתו יגיע רק לקצה העליון של הפירמידה הכלכלית ולא יחלחל "למטה" לכיסו של כל אזרח ואזרח.

למה לא? לא בגלל שהממשלה לא רוצה, להיפך. היא מאמינה שהדרך לעזור לחלשים היא לא באמצעות קצבאות או תקציבים חברתיים גדולים, אלא באמצעות יצירת משק חזק וצומח, שוק עבודה חזק וחוסן פיננסי של המדינה, ולכן היא מתעדפת את ההשקעה בגורמים מחוללי צמיחה כהגדרתה, כלומר את הקצה העליון של הפירמידה הכלכלית, הן במגזר הפרטי והן בסקטור העסקי.

למודל הניאו-ליברלי הזה היו ועדיין ישנם תוצאות והישגים רבים שאין לזלזל בהם, אבל בצידם גם נזקים וחולשות רבות, בייחוד בכל הקשור למצוקה הכלכלית של שכבות הולכות וגדלות בישראל והגידול בפערים הכלכליים, כולל השחיקה של מעמד הביניים.

מדוע המודל הזה נכשל ביצירת צמיחה "מכלילה" שלא תדלג על אף אחד מאיתנו?

אפשר להאשים את הריכוזיות, את חוסר היעילות של המגזר הציבורי, את היעדר התחרות ושאר גורמים לגיטימיים שחשוב לשפר במשק. אלו מהלכים ורפורמות חשובות מאוד לביצוע, אבל קשרי הון-שלטון, לחצים של האליטות וצבא של לוביסטים מונעים את הנהגתן וביצוען של רפורמות משמעותיות במשק.

מה שהממשלה לא לקחה בחשבון, כשהנהיגה את המודל הניאו-ליברלי ובכל ניסיונותיה להעביר רפורמות מבניות חשובות, זה את המגבלות של הטבע האנושי ואת הרצון של כל אחד לקבל עוד ועוד לעצמו, גם אם הוא ממוקם בעשירון או אפילו במאיון העליון, על חשבון כל האחרים.

השיטה הנוכחית הפכה לשיטה המנוהלת על ידי אנשים בשפיץ של הפירמידה הכלכלית עבור עצמם בעוד כל השאר מקבלים "פירורים" בלבד, אם בכלל.
גם כשכלכלני קרן המטבע הבינלאומית וחתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ג'וזף שטיגליץ מסבירים לאליטה הכלכלית שכדאי לה לתרום לצמצום הפערים ואי השוויון, שזה ישתלם להם בכיס כי אי שוויון קיצוני מדיי פוגע בצמיחה הכלכלית ומהווה מקל בגלגלים של שיטה שהם המרוויחים הגדולים ממנה, עדיין האדם פשוט לא מסוגל להפנים את אותה תלות הדדית בינינו ולתרגם אותה להתנהגות כלכלית שאיננה משולה לדרוויניזם ולמשחק סכום אפס בין כל אדם לאדם.

את המחיר החברתי והכלכלי הכבד של השיטה הנוכחית חלקנו מרגישים כיום, בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים וחלקנו, בעיקר האליטות והעשירונים הגבוהים, ירגישו כבר בעתיד הקרוב.
חוסר ההתאמה בין השיטה הכלכלית האגואיסטית הנוכחית, לבין זו המתבקשת מהמערכת המורכבת בה אנו כולנו חיים, קשורים ותלויים זה בזה, היא המורגשת בנו כמשבר, בכל תחומי החיים. זו גם הסיבה שאיבדנו שליטה על המשבר הכלכלי ושמנהיגים ונגידים מרכזיים מיצו את ארגז הכלים הכלכלי המסורתי שלרשותם, בלי שיצליחו להבריא את הכלכלה החולה.

shutterstock 83039023 300 200המקסימום שהצלחנו לעשות זה לשמור את הכלכלות החולות במצב של החייאה מלאכותית, כשהדוגמה הבולטת היא ארה"ב שמזריקה לעצמה 85 מיליארד דולר בחודש, כבר תקופה ארוכה, במסגרת תוכנית ההרחבה הכמותית השלישית שהנהיגה. תראו איזה זעזועים בשווקי ההון ברחבי העולם גורמים אפילו הרמזים הקלים לכך שהבנק המרכזי האמריקאי יצמצם או יפסיק את ההזרמה החודשית הזו.

אלו לא סממנים של כלכלה בריאה, אלא של כלכלה מורדמת ומונשמת.
בשורשי המשבר, הנעוצים באופיים הבעייתי של היחסים בינינו, לא נגענו ולא טיפלנו ולכן מה הפלא שטיפול בסימפטומים בלבד לא מייצר את התוצאה הרצויה?

המצב בישראל לא שונה בהרבה, בהתאמות המתבקשות, כי הטבע האנושי הוא אוניברסלי, וגם אצלנו הסיבה האמיתית להרעה בתנאי המאקרו היא התלות שלנו בעולם שהפך לגלובלי ומקושר, והסיבה האמיתית לגידול בעוני, לחוסר ביטחון תזונתי של כמעט 1/4 מהמשפחות בישראל ולשחיקה מתמשכת של מעמד הביניים, היא הקשרים הבעיתיים שבין כל אדם לזולתו ובהיעדר אמון בסיסי והדדי בינינו האזרחים לבין המדינה ומוסדותיה.

לכן, כשמירב ארלוזורוב כותבת שצריך "להגן על כספי הקרן עד כמה שאפשר", צריך לשאול את השאלה להגן מפני מי? והתשובה היא שהאיום המרכזי על אותה קרן לאומית אדירה ועל הכלכלה הישראלית כולה הוא אנחנו והקשרים הנוכחיים והבעיתיים בינינו.

כל עוד זה המצב, עדיף "לשים בצד" את מרבית ההכנסות העתידיות של הממשלה מהגז הטבעי, אחרת - זה יהיה משול לניסיון לשאוב מים לכלי מנוקב.
כל הכסף שנזרים ירד לטמיון ולא ייצור כאן כלכלה בריאה, יעילה ושוויונית יותר, להיפך.

חיוני שנתחיל בתהליך חברתי מקיף של שינוי ערכי וחינוכי, ממצב של "אדם לאדם זאב" ומשחק סכום אפס אכזרי בין כולנו, ליחסים של ערבות הדדית בינינו, כתנאי מוקדם לשימוש כלשהו במיליארדים שיצטברו בקרן הריבונית.

כשזה יקרה, נוכל להשתמש בקרן הלאומית שתיצבר כדי לשפר את פני החברה הישראלית ואת המצב הכלכלי של המדינה וכל אזרחיה, בהתאם לסדר עדיפויות לאומי חדש, המבוסס על התחשבות, דאגה, נכונות לוויתורים הדדיים וערבות הדדית בינינו.

אבל מה שנגלה, להפתעתנו, שהשיפור הזה יתחיל הרבה קודם, עוד לפני שנזרים את השקל הראשון מהקרן הלאומית הגדולה הזו. למה?
כי להתקשרות בערבות הדדית בינינו יש ערך כלכלי אדיר, שאנו מתקשים אפילו לדמיין בגלל האופי הנוכחי של היחסים בינינו. כשנתאים את עצמנו לחוקי העולם החדש, הקושר אותנו ביחד במערכת גדולה אחת בה כולנו תלויים זה בזה בתלות הולכת וגדלה, נגלה עד כמה ההתקשרות הנוכחית המקולקלת בינינו היא "בזבזנית" ואיזה נזקים כלכליים אדירים אנו מייצרים בעצמנו בגלל חוסר ההתאמה לאותה תלות הדדית בינינו.

ערבות הדדית תוזיל דרמטית את יוקר המחיה ותאפשר לכולנו רמת חיים טובה במחירים הוגנים.
במצב של ערבות הדדית הכלכלה השחורה ותכנוני המס האגרסיביים והחוקיים ייעלמו ויזרימו לקופת המדינה מעל 50 מיליארד ש"ח בשנה. בערבות הדדית לא נישא בעלות שנתית של 14 מיליארד ש"ח בגין פשיעה, והרשימה עוד ארוכה מאוד...

מימוש הפוטנציאל הכלכלי האדיר שיש לערבות הדדית בינינו, יהפוך את אותם 300 מיליארד ש"ח הצפויים מקרן החיסכון הלאומי לדובדבן שבקצפת ולא ליותר מזה. זה יהיה כמו להתפרץ לדלת פתוחה...

קישור למאמר המקורי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך