?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

הכלכלה האגואיסטית שירתה אותנו היטב, אך מיצתה את עצמה

לפעמים, להיות אגואיסט, זה מוסרי: "מקובל להשתמש במושג "אגואיסט" כביקורת, לפעמים אפילו כסוג של קללה. אבל בפילוסופיה של המוסר אגואיזם מוצע דווקא כפתרון לגיטימי לשאלה הבסיסית של הקיום שלנו. כן, גם כשאנו מביאים מתנה או עובדים, אנחנו עושים זאת לשם תועלת עצמית, אבל אין בכך כל פסול. פרק נוסף במסע להבנת הכלכלה".

  • מאת: צוות כלכלי

 shutterstock 5979286 new

 

לפעמים, להיות אגואיסט, זה מוסרי: "מקובל להשתמש במושג "אגואיסט" כביקורת, לפעמים אפילו כסוג של קללה. אבל בפילוסופיה של המוסר אגואיזם מוצע דווקא כפתרון לגיטימי לשאלה הבסיסית של הקיום שלנו. כן, גם כשאנו מביאים מתנה או עובדים, אנחנו עושים זאת לשם תועלת עצמית, אבל אין בכך כל פסול. פרק נוסף במסע להבנת הכלכלה."

האגואיזם זה הטבע שלנו, של כולנו, גם של אלה הפילנטרופים שתורמים, מתנדבים ומעבירים קשישים את הכביש. אנחנו לא מסוגלים לעשות צעד אחד בחיים, בלי שיהיה לנו ברור מה יוצא לנו ממנו ועל איזה צורך שלנו היא יענה. התמורה לא חייבת להיות כסף, אלא גם הערכת הסביבה, כבוד, עוצמה וכדומה. אלפי שנים הכלכלה התפתחה כך, על ידי האדם האגואיסטי שהרצון שלו לקבל הנאה לעצמו גדל עוד ועוד ודחף אותו להתפתח, להמציא, לבנות, לקנות , זו היא הכלכלה הטבעית ביותר ולא היה בה שום רע. האגואיזם שירת אותנו, פיתח אותנו, השכיל אותנו. אלא שבשנים האחרונות - משהו השתבש. אתם מרגישים את זה? הכלכלה האגואיסטית פנתה נגדנו, כמו במחלה אוטואימונית, בה הגוף נלחם נגד עצמו. אי השוויון גדל, בועות רדפו בועות וההתפוצצות של כל אחת היתה בסיס למשבר שהשפיע על כולם, כיון שהעולם עבר תהליכי גלובליזציה ואינטגרציה מואצים, שקשרו את כולנו יחד בתלות מוחלטת, שאי אפשר להשתחרר ממנה. רדיפת בצע, שחיתויות, חוסר התחשבות מוחלט זה בזה וגם התמכרות חסרת מעצורים לצריכה מוגזמת ולאשראי, יצרו מצב בו הפכנו לכלי שרת בידי הכלכלה, לעבדים מודרניים, המשרתים את השיטה הכלכלית, במקום שהיא תשרת אותנו ולחברה שהעשירה מיעוט שבמיעוט, בזמן שמימדי העוני ואי השוויון הופכים לתופעה עולמית רחבת היקף.

המשבר העולמי מאז 2008 וחוסר היכולת לפתור אותו בכלים כלכליים מוכרים, מעיד כי בעצם איבדנו שליטה, הפסקנו להבין את חוקי העולם הגלובלי והמקושר, שהפוכים לגמרי ליחסים האגואיסטיים בינינו. הפער הזה, בין היחסים הנוכחיים בינינו, לבין היחסים המתבקשים מאותה תלות הדדית מוחלטת בינינו, יחסים של ערבות הדדית, התחשבות, נכונות לוויתורים וחיבור בינינו, הפער הזה הוא המורגש בנו כמשבר והוא לא יעבור, אלא יחריף, עד שלא נפנים כי המשבר אינו בכלכלה, אלא בקשר בינינו. זוהי תמציתה של הכלכלה ההתנהגותית ובה טמון המפתח והסיכוי לעתיד טוב יותר. מה עושים? מתחברים. לכלכלה המבוססת על ערבות הדדית בינינו יש יתרונות רבים ושווי כלכלי אדיר שקשה לנו אפילו להעריך. את כל השאר, כבר ניסינו ותראו לאן הגענו...

קישור למאמר המקורי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך