?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

עצמאות אמיתית, היינו כחולמים?

ביום העצמאות ארצנו הקטנטונת חגגה יום הולדת, אבל לעצמאות אמיתית טרם הגענו

  •  מאת: גיא יצחקוב, בעל תארים במדיניות ציבורית, בכלכלה ובפסיכולוגיה, מרצה בתחומי כלכלה וחבר בצוות הכלכלי של "תנועת הערבות"

shutterstock 111914969 300 200

השבוע חגגה ישראל את יום עצמאותה ה-66. דגלי המדינה התנוססו על רכבינו וגם חלונות הבית והבניינים לבשו לבוש חגיגי תוצרת כחול-לבן. אכן מדובר בחג בו רובנו משתחררים ליממה מהעבדות המודרנית אליה התרגלנו בכדי לנפנף מעל המנגלים ולנגב בסיבוב את הפיתה בחומוס.

ביום העצמאות ארצנו הקטנטונת חגגה יום הולדת, אבל לעצמאות אמיתית טרם הגענו. למרות ההתפתחות הטכנולוגית שהייתה אמורה להקל על חיינו, אנו עובדים יותר שעות כדי לממן את צריכת המוצרים שאמצעי התקשורת לא מפסיקים לפרסם לנו. סדר היום שלנו כרוך בהתנהלות מול מגוון רשויות, הן של מדינה והן עסקים. אם נסתכל לעומק על היום-יום שלנו, נבחין שרוב הזמן אנו טרודים בדאגות על איך להסתדר.

חלק לא מבוטל מאתנו, אחד מכל ארבעה אנשים ליתר דיוק, דואג בכל יום שמא לא יהיה אוכל לשים בצלחת עבור הילדים, קוראים לזה "חוסר בטחון תזונתי". שליש מאתנו נמצאים בסכנת הדרדרות לעוני, וכ-50,000 ילדים יתווספו למעל העוני בעקבות הגזרות הכלכליות הקרובות שצפויות לחתוך חזק בבשר החי של מעמד הביינים והשכבות החלשות.

במעמד הכרזת העצמאות הכריז דוד בן-גוריון כי, "בארץ ישראל קם העם היהודי". עם ישראל במהותו מורכב מאנשים בעלי רוח אחידה שפועלים תחת הכלל של "ואהבת לרעך כמוך" במסגרתו אדם לאדם ערב. ומה קורה בפועל? אנו מתנהלים תחת הכלל של "אדם לאדם זאב", שחקנים עם שריון מברזל במשחק סכום אפס, בו הרווח של האחד הוא ההפסד של האחר.

כמה טוב היה יכול להיות אם היינו באים למוסך ויודעים שלא ירמו אותנו, או שהמחירים בסופר היו באמת מגלמים את מחירי התשומות, נשמע אוטופי, במיוחד לאור המצב היום בו התרגלנו לפערי תיווך של מאות אחוזים בין המחיר הסיטונאי של המוצר למחיר אותו אנו משלמים בסופר, ותביעות ותלונות נגד חברות סלולר, בנקים או חברות ביטוח הפכו לדבר שבשגרה.

אין כאן אשמים, כולנו שחקנים של השיטה ומקיימים אותה באופן מוחלט. הבעיה היא שאנחנו לא רוצים לחזור לשורשים, אל אותם העקרונות שלנו. במעמד הר סיני, קיבלנו את החיבור כעיקרון. להיות כאיש אחד בלב אחד, בערבות הדדית, באהבת ישראל, כל ישראל חברים.

עברו אלפיים שנים בהן הספקנו לאבד לחלוטין את הרגישות החברתית ונהיינו אדישים אחד לשני. אנחנו ממשיכים לחכות ששינוי יגיע מלמעלה, מהשלטון, שיעשו כך שהחיים שלנו יהיו קלים יותר, ומופתעים כל פעם מחדש שרק נהיה יותר קשה לחיות כאן. 

בכוחנו להגיע למצב קבוע של עצמאות ולא למשך יום אחד בשנה. להיות "עם חופשי בארצנו" משמע להיות חופשיים מכל התכונות השליליות שבנו: מהאגו, מהשנאה ומהזלזול בזולת. דווקא בידנו המפתח ליציאה מהמשבר העולמי, ולהתקדם לדרגה הבאה של ההתפתחות האנושית, המפתח נמצא ביחסים ביננו, בחיבור אחד לשני "כאיש אחד בלב אחד".

המלחמה אותה כל אחד מאיתנו צריך לנהל היא נגד השנאה, בשינוי עצמי, בכך נגיע להרגשה כללית של משפחה אחת, רק אם נתרכז באיחוד ביננו נגיע לעצמאות אמיתית. ערבות הדדית אמיתית ביננו תוליד כלכלה חדשה ומאוזנת במסגרתה נוכל להיות עצמאיים וביחד, בו זמנית.

זו לא סתירה, עצמאים וביחד, להיפך. כלכלה אשר תשרת אותנו במקום שאנו נשרת אותה (כפי שקורה בימנו). לצורכי הקיום הנורמליים שלנו נוכל להגיע בקלות, כיוון שבכלכלת הערבות גלום שווי הכלכלי אדיר. 

יתר על כן, נוכל להשתחרר סוף סוף מהדאגות, מהמאבקים ומהחרדה הקיומית. מי ידאג לנו כלכלית אם אנחנו לא נדאג לעצמנו? בידנו ההזדמנות לזכות לחיים יפים, שלווים ומאוזנים. זו העצמאות הכלכלית שהגיע הזמן שנזכה בה וזה תלוי רק בנו, בכולנו יחד!

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך