• מאת: גיא יצחקוב | דוקטורנט למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי ב"תנועת הערבות"

 

ראשית, עיתוי הפרסומים אודות תנאי הפנסיה המפליגים של פורשי צה"ל אינו מפתיע. גם הנתונים הקשים עצמם לא באמת מחדשים למי שקצת מצוי בתמונה התקציבית ובפרטי הפרטים של תקציב הביטחון המנופח, הגדול על ישראל בכמה וכמה מידות ולאו דווקא בגלל הרעה במצבה הגיאו-אסטרטגי. כולנו "נזכרים" לדון בנושא הכאוב הזה דקה לפני שמתחילים דיוני התקציב, כשברור לכולם שצריך לקצץ בתקציב המדינה והרבה.

השנה הקיצוץ יהיה כואב במיוחד, לכולנו, למרות שקיצוץ רוחבי כואב במיוחד לשכבות החלשות ולאוכלוסיות הזקוקות לסיוע מהמדינה ומוסדותיה. למה? כי ככל שמצבך הכלכלי טוב יותר, אתה מסוגל ואפילו מעדיף לממן מכיסך שלך שירותים פרטיים ויוקרתיים המתאימים במיוחד לצרכיך שלך, ובהתאם אתה סומך פחות וגם תלוי הרבה פחות בשירותי המדינה לאזרחיה.

יוצא שכדי למנוע קיצוץ רוחבי עמוק, אור הזרקורים מופנה השנה אל תקציב הביטחון הענק, אחת הפרות הקדושות היחידות שנותרו אצלנו. הקרב על תקציב הביטחון התחיל והוא ישפיע על מה שאנחנו נקרא ונראה בתקשורת. חכו ותראו, לצד פרסומים כאלה על "סיר הבשר" של פורשי צה"ל, תיכף נתחיל לקבל מהתקשורת כתבות ותחקירים מפחידים על איומים קיומיים שצריך להיערך אליהם ועל כך שכל דולר שיקוצץ מתקציב הביטחון משמעותו פחות טילי כיפת ברזל או פחות מודיעין שיכול היה לסכל את הגרעין האיראני.

אני מציע לפתח הרגלי שמיעה סלקטיביים למה שיתרחש בתקשורת סביב הוויכוח על הקיצוץ בתקציב הביטחון, כיון שמפת האינטרסים המנוגדים מנווטת וקובעת את מה שנראה ונשמע מהתקשורת. לגופו של עניין, ברור שניתן לקצץ הרבה מתקציב הביטחון וברור שצריך לדעת היכן לקצץ ולא להתנהג כמו פיל בחנות חרסינה. אבל המדינה כולה מתנהלת בפירוד, תוך מאבק של כל מגזר במגזר, לפי מנטליות של "אכול כפי יכולתך" והתוצאה היא שיש כמה מגזרים "מסודרים" לכאורה, אלה שיש מי שדואג להם למעלה, לתקציבים, לפנסיה, להטבות, לקביעות, לרכב מהעבודה, לנופש שנתי, למועדון צרכנות עם הטבות מפליגות ועוד ויש כאלה שלא.

אם אתה מה"מסודרים", החיים שלך בישראל די נוחים, למרות המשבר הכלכלי שסה"כ די עבר לך ליד האוזן. אם אתה לא מאלה ה- "מסודרים" אתה בבעיה. יותר מזה, ברור שהמנטליות הזו של אכול כפי יכולתך פוגעת בסופו של דבר באינטרס הציבורי הכללי. היא מדלדלת את קופת המדינה, מגדילה את הפערים ואי השוויון ומגדילה את התהום והפירוד בינינו. על רקע הכרעות גורליות שעל הממשלה החדשה יהיה לקבל כבר בעתיד הקרוב מאוד, טוב יהיה אם המאבק הנוכחי על הקיצוץ בתקציב הביטחון לא יוכרע בקרב של הורדת ידיים, קשרי הון- שלטון והסתרת נתונים מהציבור, אלא בדיוק להיפך.

המצב הקריטי מחייב שנשב כולנו יחד, כשווים, סביב שולחן עגול, נגלה, נציג, נשוחח ונבין את המצב לאשורו ונקבל החלטה יחד, מתוך ראייה אינטגרטיבית ולטווח ארוך, מה נכון לעשות כיום, תחת כל המגבלות הקשות, כדי לייצר כאן תחילת הרגשה של שינוי לטובה, לא רק כלכלי, אלא גם חברתי וחינוכי. כי ערבות הדדית היא בו זמנית גם צו השעה וגם תשתלם לכולנו.