מאמרים וטורים

מדוע יפן חוזרת למרוץ אחר הצמיחה?

נזקי הצמיחה מרובים מפירותיה

פרטים

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי, חברת הצוות הכלכלי ב"תנועת הערבות"

תארו לכם מדינה תעשייתית מפותחת, מתקדמת מאוד בכל הקשור לחינוך, טכנולוגיה ומערכת בריאות, שיאנית העולם בתוחלת החיים הממוצעת של אזרחיה. כלכלית היא נחשבת לסיפור הצלחה, מקום 3 בעולם, אחרי ארה"ב וסין. במקום להשקיע בביטחון, היא משקיע ברווחה ובשירותים לאזרחיה. האבטלה נמוכה מאוד (4%), שוק ההון מפותח, אינפלציה אין, גם ריבית על הלוואות והפקדות אין.

אבל יש משהו אחד שמשגע את מנהיגיה ולא נותן להם מנוח: כבר 20 שנה הכלכלה לא צומחת.

זאת יפן.

ראש הממשלה החדש/ישן של יפן, אחוז דיבוק והחליט שהיעד הכלכלי מספר 1 שלו הוא צמיחה כלכלית והוא מוכן לעשות הכל כדי שזה יקרה, אפילו חרקירי.

 
האם הצמיחה עושה לנו טוב?

האם החיים בלי צמיחה היום בלתי נסבלים? הרי בכירי הכלכלנים והוגי הדעות בעולם מודים היום שהסגידה לצמיחה העבירה אותנו על דעתנו ושיש לה נזקים אדירים, כלכליים, חברתיים, פסיכולוגיים ואקולוגים. הצבת הצמיחה כיעד כלכלי עליון שיעבדה את האדם לצריכה מוגזמת, לעבדות המודרנית בעבודה ולאורח חיים שלא מצליח לעשות אותנו מאושרים למרות הצמיחה הכלכלית.

לדוגמה, ב-40 השנים האחרונות האמריקאים לא נהיו יותר מאושרים, למרות שכלכלת ארה"ב גדלה פי 4.

כבר היום הדור הצעיר היפני מכור לשופינג ולצריכה. טוקיו היא העיר היקרה ביותר בעולם והיפני השמרני קונה בהרבה מעבר ליכולתו האמיתית.

 
לא רוצים גזירות, רוצים תמריצים

כדי לשמר את המערכת הלא מאוזנת הזו, הממשלה לוקחת עוד ועוד הלוואות ויחס חוב תוצר של כ- 230%. רק כדי לתת פרופורציה, בארה"ב, המשועבדת לדורי דורות בגלל חוב אדיר, היחס הוא 103% ובישראל הנאנקת תחת גירעון גדול היחס נמוך מ- 80%.

ראש הממשלה הקודם ניסה להדק קצת את החגורה ולצמצם את החוב ובין השאר החליט להעלות את המע"מ. היפנים, שיודעים שהעלאת מע"מ עלולה לפגוע בצריכה הפרטית ולכן גם בצמיחה הכלכלית לה הם מייחלים, בעטו אותו החוצה והמליכו מלך חדש: יפני עם שורשים קיינסיאנים.

קיינס עם עיניים מלוכסנות

דוח מחקר של חברת תכלית מציין כי "כדי לעודד צמיחה, השיקה הממשלה החדשה תוכנית כלכלית כוללת הגדלת תקציב בסך 120 מיליארד דולר, שתמומן על ידי הנפקות אג"ח חדשות, הגדלת ההוצאה הממשלתית על תשתיות בכדי לעודד את שוק העבודה והמגזר הפרטי, והרחבות מוניטריות שיבואו לידי ביטוי ברכישות מאסיביות של אג"ח ממשלתי במטרה להחליש את המטבע ולמעשה לעודד את הייצוא. פעולות אשר צפויות לעודד את הכלכלה בטווח הקצר".

משקיעים ובורסות בכל העולם קיבלו במחיאות כפיים סוערות את החזרה של יפן למירוץ הצמיחה. מאז אוקטובר 2012 פוחת הין היפני בכ- 20% בהשוואה למטבעות העיקריים, מה שמיטיב עם הייצוא היפני לעולם. גם השווקים הפיננסים קיבלו בברכה את המהלך.

בקיצור, חגיגה.

אבל האמת המרה היא שיפן מכניסה את עצמה לסיטואציה שבטווח הארוך עלולה להרוס את ההישגים הרבים שהצליחה להשיג ב- 20 שנה האחרונות, בה הסתדרה לא רע ללא צמיחה משמעותית.

היא רוצה לחקות את ארה"ב? בשביל מה? הכלכלה האמריקאית מגמגמת קשות והאמריקאים החמיצו את ההזדמנות שהמשבר יצר לבצע טיפול שורש בבעיות המהותיות בשיטה הכלכלית הקיימת ותחת זו ערכו טיפול, מוצלח יחסית, בסימפטומים של המשבר בלבד.

אבל לא לעולם חוסן. זה הר געש שקרוב מאוד להתפוצצות.

צמיחה Out, כלכלה מאוזנת ורציונלית In

אם נשים בצד שיקולי אגו, יוקרה, תחרות ושליטה ונבחן מה טוב לאזרחיה של יפן ובעצם לכולנו, נתחיל להבין מחקרים רבים של כלכלנים בכירים שהתפכחו ממודל הצמיחה והחלו לחפש לו אלטרנטיבות. מבחינה כלכלית, אין סיבה שמדינה תשעבד את עתידה ואת איכות החיים של אזרחיה, רק כדי לספק את צרכי החיים הנורמליים והרציונליים שלהם. הנזקים של "תרבות הצריכה" הם אדירים והחומרנות לא הפכה אותנו למאושרים יותר. מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית והאושר, מעידים כי מה שהופך אותנו למאושרים זה בעיקר אינטראקציה חברתית חיובית ומפותחת: במשפחה, בקהילה ובחברה כולה.

ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה מצהיר כי די ב- 3% מהאוכלוסיה כדי לספק את כל צרכי המזון של מדינה מערבית מפותחת. אחרים משלימים אותו וטוענים שבגלל הקידמה הטכנולוגית, 20% מכוח

העבודה יכול לספק את כל צרכי הקיום הנורמליים של האוכלוסיה.  

בנסיבות כאלה, יש סיבה שכל אחד מאיתנו יעבוד יותר משעתיים-שלוש ביום?

כרגע, כל עוד הדרוויניזם הכלכלי שולט על כל חלקה טובה בחיינו, זה בלתי אפשרי. אבל אם נחליף את משחק סכום האפס הזה בערבות הדדית בינינו, מרמת הפרט, דרך המדינה ועד למערכת הבינלאומית כולה, ייפתחו בפנינו חיים חדשים. אולי בלי צמיחה, אבל עם אושר אמיתי שכסף לא יכול לקנות. הכלכלה צריכה לשרת את האדם ולא האדם את הכלכלה.

להלן לינק לקליפ אדיר, המשלב מוזיקת היפ-הופ עם הסבר כלכלי מבריק מי ומה זה כלכלה לפי קיינס:

(האקשן מתחיל מדקה 1:30 ואילך)