מאמרים וטורים

סין עקפה את ארה"ב בהיקף הסחר העולמי. האם הבקיעה גול עצמי?

עכשיו זה רשמי, סין היא מעצמת הסחר מספר 1 בעולם ועקפה את ארה"ב שירדה למקום השני. ההישג הסיני נשמע מרשים הרבה יותר אם לוקחים בחשבון שהכלכלה האמריקאית כמעט כפולה מזו הסינית במונחים של תוצר מקומי גולמי.

אבל בעולם בו כל הכלכלות הפכו לקשורות ותלויות זו בזו, ממש שזורות אחת בשנייה עד שלעיתים קשה להפריד ביניהן או לתאר עצמאות כלכלית של ממש, סין לא אמורה לחגוג את ניצחונה על הכלכלה האמריקאית, אלא לשאול את עצמה איך היא מתרגמת את היותה מעצמת הסחר הגדולה בעולם לשינוי של ממש באיכות החיים של 1.3 מיליארד אזרחיה, ואיך היא הופכת לשחקן התומך במערכת הכלכלית הבינלאומית ומסייעת לארה"ב ולאירופה לצאת מהבוץ בו הן נמצאות. זה אינטרס מובהק שלה והוא אינו עומד בסתירה לאינטרס של המערכת הבינלאומית כולה.

סין היא היצואנית הראשונה בגודלה בעולם, ולכן יש לה תלות קריטית במדינות הרבות הקונות את תוצרתה ובמיוחד המדינות המתועשות באמריקה ובאירופה. קצב הצמיחה הסיני עודו גבוה, אבל התמתן משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר בגלל המשבר הכלכלי העולמי.

מנגד, סין היא היבואנית השנייה בגודלה בעולם. היא זקוקה לחומרי גלם ולמשאבים שאינם ברשותה, כדי לממן לא רק את התעשייה, אלא גם את תהליך העיור של אזרחיה.                                                                                                  

לפי מחקר של חברת תעודות הסל תכלית, "כיום, 51% מאזרחי סין חיים בסביבה עירונית, לעומת 18% בלבד ב- 1978. תהליך העיור המואץ מצריך פיתוח תשתיות מקומיות ובנייה מאסיבית, שסין אינה יכולה לספק בעצמה. הביקוש הרב לחומרי גלם ומשאבים הנחוצים לתהליך זה מגדיל את סך ייבוא הסחורות, אשר תורם לכך שסין הינה היבואנית השנייה בגודלה בעולם".

כלומר, גם ביצוא וגם ביבוא, סין תלויה לחלוטין בעולם, לא פחות משהעולם תלוי בה.

כיאה למעצמת סחר, לסין יש יתרות מטבע אדירות, בהיקף של 3.3 טריליון דולר והן גדלות כל הזמן. לכן סין היא גם המשקיע הפיננסי הגדול בעולם, במיוחד באג"ח ממשלתי של ממשלת ארה"ב, מה שהופך אותה לרגישה ולתלויה לא רק בכלכלה האמריקאית, אלא גם בשער הדולר ובאיתנות הפיננסית של ממשלת ארה"ב.

בשורה התחתונה - אם סין תמשיך לחשוב רק על עצמה, היא תגלה שההישג המסחרי שלה הוא בעצם גול עצמי. נקווה שהיא תתחיל להתנהג כמו שחקן מערכתי, המבין שגורלו שלו וגורל העולם כולו חד הם, אם לא בגלל ערכים של ערבות הדדית, אז לפחות בגלל הכדאיות הכלכלית של שיתופי פעולה, סיוע הדדי והתחשבות זה בזה.

ונקנח בציטוט של כריסטיאן לה גארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית: