?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

עלה תאנה? מכשירים את הקרקע לגזירות – "מס עשירים" הונהג בישראל

 

shutterstock 76951807new

איך העשירים יכולים להפוך את מס העשירים מנטל לנכס אדיר 

 

מן העיתונות:  שטייניץ אישר תקנות מס העשירים; הכנסות של 600 מ' ש' בשנה. רשות המסים תתחיל בגביית המס החל במשכורות ינואר 2013.

 

תגובתנו: אפשר להחמיא לשר האוצר, שבחר לסיים את הקדנציה שלו בחתימה על תקנות "מס העשירים" ולהגיד שזה מס צודק ומתבקש, על רקע הפערים הכלכליים הגדולים וההתנתקות של העשירון העליון ובתוכו של המאיון העליון, מהמצוקה של השכבות החלשות ומקרב ההישרדות של מעמד הביניים.

 
new

לא רק המנהלים, אלא גם החברות החזקות התנתקו מהעם, לא מעט בזכות משטר מס אוהד:

 newgraf

 

הציניקנים – "זה מס עשירים זה? הצחקת אותנו"


לחלופין, הציניקנים ירימו גבה ויסבירו שלשר האוצר לא הייתה ברי
רה, כי החוק עבר בכנסת באוגוסט ואקט החתימה הוא פורמלי בלבד, בעל כורחו . לשיטתם, שר האוצר היה עושה הכל כדי להימנע מהטלת מס העשירים ומכל הכבדה, בין באמצעות העלאת מיסוי, או ביטול פטורים והטבות מס, על הקצה העליון של הפירמידה הכלכלית בישראל. 

 

סה"כ, זה אותו שר אוצר שחתם על חוק הרווחים הכלואים ושמקצה מדי שנה 93% מהטבות המס למגזר העסקי, לעשירון העליון של החברות בישראל.

 

מס עשירים מכשיר את הקרקע לגזירות הכלכליות שבדרך


אבל בעיתוי הנוכחי, אין ספק שהעלאה של 2% במס השולי, למי שמרוויח מעל 68,000 ₪ לחודש, נועדה בעיקר להכשיר את הקרקע לגזירות הכלכליות שנרגיש כולנו בכיס, מיד כשתורכב הממשלה החדשה.
הרי מבחינה כלכלית גרידא, התוספת להכנסות המדינה מ"מס העשירים" מוערכת בכ- 600 מ' ₪ בלבד, ממש טיפה בים, בהשוואה לבור של למעלה מ- 15 מיליארד ₪ שצריך לסגור בתקציב המדינה.

 

אבל המערכת הפוליטית יודעת, בחושיה המחודדים, שלפני שהיא שולחת יד לכיסנו ופוגעת בקצבאות הילדים, בדמי ההבראה, בתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה, ולפני שהיא מעלה שוב את המע"מ, ואת מס ההכנסה על המשכורת, ולפני כל שאר הגזירות הקשות המתוכננות, עליה לבצע אקט סמלי של פגיעה בעשירון העליון ובמיוחד במאיון העליון. אחרת – הציבור עלול להתמרד ולצאת לרחובות.

 

זהו, טיפלנו כבר בעשירים?

 

ברור שצריך להקטין את אי השוויון ולעודד את הצמיחה במשק, שני יעדים שאינם מנוגדים זה לזה, להיפך – קרן המטבע הבינלאומית וגם הכלכלן זוכה פרס נובל פרופ' ג'וזף שטיגליץ, חוזרים וקובעים כי הקטנת הפערים הכלכליים תתמוך בצמיחה ברת קיימא ולפיכך משתלמת מאוד לעשירים, שהם המרוויחים הגדולים ממנה.

 

עשירים – שימו לב, כל 1% שתשקיעו מרצון ובחפץ לב בהגדלת נטל המס הכולל שלכם, יניב לכם תשואה פנומנלית. זו תהיה ההשקעה הכי טובה שעשיתם אי פעם. לא רק מהבחינה הכלכלית.

אבל מס הייסף, שמעלה את המס השולי שהעשירים ישלמו מ- 48% ל- 50% ממש בטל בשישים ואינו צפוי לשנות משמעותית את מצבם וגם לא את מצבנו.

  

ממשלה שבאמת תרצה "לטפל" בעשירים ולהגדיל את הכנסותיה ממסים תצטרך:

 

-להעלות בצורה דיפרנציאלית את מס החברות, כך שחברות חזקות ישלמו יותר.
-להעלות את המס על דיבידנד ודמי ניהול שמושכים בעלי החברות והמנהלים.
-להטיל מס על ירושות גדולות במיוחד, כמקובל בחו"ל.
-להעלות שוב את המס על רווחים משוק ההון.
-להחזיר את מס הרכוש.
-להטיל מס מיוחד על רכישת מוצרי יוקרה, רכבים, דירות  ושאר סמלי סטטוס.
-לבטל, בצורה דיפרנציאלית, את הפטור ממס על קרנות השתלמות.
-לחלק מחדש את הטבות המס למגזר העסקי, כך שהעסקים הקטנים והבינוניים יקבלו את מרביתם.
-להילחם בתכנוני המס האגרסיביים  והחוקיים האופייניים לחברי המאיון העליון
-ליישם לאלתר את מרבית ההמלצות של הוועדה לבחינת קשרי הון-שלטון.

 

צריך להילחם בעשירים?

ממש לא.

אנחנו צריכים להבין שאנחנו תלויים בהם, כי תרומתם למדינה, לתעסוקה, לצמיחה ולמשק היא אדירה. הם צריכים להבין שהם תלויים בנו, אנחנו העובדים שלהם, המשקיעים שלהם, הלקוחות שלהם, המורים של הילדים שלהם והחיילים שלהם.


התלות ההדדית הזו, אפילו בעל כורחנו, מחייבת שינוי והתאמה של היחסים בינינו, ללא קשר ליכולת הכלכלית שלנו, ליחסים המבוססים על דאגה, התחשבות, נכונות לוויתורים הדדיים, שיתופי פעולה וערבות הדדית בינינו.  זה ישתלם להם, ישתלם גם לנו, ישתלם לכולנו.

חוץ מזה, כל ההצעות הנ"ל, או מרביתן, תישארנה "על הנייר" בלבד, במיוחד אם זוכרים שהימין הכלכלי ניצח את הבחירות.  צבא של לוביסטים, יועצים ומנוף לחץ אדיר של קשרי הון-שלטון ישחוק את כל ההמלצות האלה עד עפר. אין סיכוי שהם יעברו. 


בתור תרגיל, נניח שממשלה "חברתית" היתה מצליחה להעביר את חלק/כל הצעדים האלה, זה היה עוזר?

 

צר לנו לאכזב אתכם, אבל התשובה שלילית.
נכון, באופן מיידי היינו רואים עלייה מסוימת בהכנסות המדינה ממסים וצמצום באי השוויון, אבל זה יהיה זמני ויחזור אלינו כבומרנג ובגדול.
 כל פתרון כפוי, היינו בחקיקה – לא יצליח.

 

כל עוד היחסים בינינו לבין ה-"עשירים" מבוססים על משחק סכום אפס, לפיו הרווח של האחד הוא בהכרח ההפסד של השני, שום דבר לא ישתנה כאן.
הקיטוב, האדישות, האטימות והעויינות "בינינו" ל-"בינם" לא יכולים לשמש קרקע פורייה לשינוי אמיתי בכלכלה ובחברה. 

 

כל עוד ניגודי האינטרסים קיימים, כל עוד כל צד דואג רק לטובתו שלו – אין סיכוי שמשהו ישתנה כאן. העשירים ימצאו את הדרך לעקוף את החקיקה החדשה, או שיעברו לחו"ל, לא חסרות אלטרנטיבות.  זה יהיה תסריט שכולנו נפסיד ממנו.
כך נמשיך להתנהל מקרב לקרב, במאבק מתמיד של כולם בכולם.

 

ואיך זה ייראה בערבות ההדדית שאתה מציע?

 

לפני הכל, הכלכלה מבוססת על מערכת היחסים שבין אדם לזולתו. שינוי היחסים מתבטא מייד גם בשינוי ההסדרים והשיטה הכלכלית. זה נכון ברמת הפרט ( לפני/אחרי חתונה, או להבדיל גירושין), ברמת העסק וברמת המדינה ( סיוע כלכלי ושת"פ בין מדינות, או לחילופין סנקציות ואף מלחמה).

לכן, רק אם נפנים שהברירה היחידה היא להתחבר, מעל כל ההבדלים והמחלוקות, אם נתקשר בערבות הדדית בינינו, נוכל להסכים וליישם שיטה כלכלית אחרת, יציבה, מאוזנת, הוגנת ובריאה.

 

בכלכלה החדשה הזו, המאיון העליון יתמוך בהנהגת "מס עשירים" ובכל אמצעי אחר שיצמצם את הפערים וימנע פגיעה נוספת בשכבות החלשות ובמעמד הביניים ויראה בכך את תרומתו לחברה ולטובת הכלל.

 

במצב של ערבות הדדית בינינו, העשירים לא יוכלו לסבול את התחושה שהם נהנים מכל טוב בעוד 25% מאזרחי המדינה סובלים מעוני ומחוסר ביטחון תזונתי וכל השאר עסוקים במלחמת הישרדות מטורפת, חיים ב"עבדות מודרנית" ומשלמים עליה מחיר אישי ומשפחתי יקר.

החברה כולה תדע להעריך את ההשתתפות ואת התרומה האדירה של העשירים לטובת הכלל.
הרי לעשירים יש ויהיה מספיק כדי לחיות ברווחה כל חייהם. אנחנו לא מציעים להפשיט אותם מנכסיהם.
מה מניע אותם היום? לא רק הכסף והכוח שבא איתו,  אלא גם הכמיהה לחום, להערכה, לפרגון ולאושר. אבל אלו דברים שכסף לא יכול לקנות. במקום זה הם שנואים, רדופים, חשדניים ומקיפים את עצמם בחומות ושכירי חרב שהם קוראים "אנשי שלומנו".

דווקא אם ישתתפו מרצונם במאמץ להקים כאן כלכלה שפויה, שוויונית יותר ומאוזנת, הן יגלו שהיא לא רק תשתלם להם ולכולם מבחינה כלכלית, אלא גם תהפוך אותם ליקירי החברה והמדינה הודות לתרומתם לרווחת הכלל. 
עשירים יקרים שלנו - אל תשקיעו בנכסים, תשקיעו ביחסים.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך