מאמרים וטורים

מס ירושות יכול לקדם צדק חברתי, אך אין סיכוי שיונהג בישראל - חלק ג'

חלק א' ||חלק ב' ||חלק ג'

שימו לב, אותן חברות גדולות ועשירות, כמו טבע, צ'ק פוינט, אמדוקס ואחרות, הן הזוכות למרבית התמריצים של הממשלה למגזר העסקי. כל השאר – נהנים מפירורים בלבד. ליתר דיוק, העשירון העליון של החברות בארץ, 52 במספר, זוכות לכ- 93% מהטבות המס המוקצות למגזר העסקי כולו.  

כל שאר העסקים, בעיקר הקטנים והבינוניים, שבבעלות אזרחים מן השורה, מקבלים רק פירורים..

1. לא ינהיגו מס ירושות על ירושות גדולות במיוחד, כנהוג בעולם.

בהתאם, תקציב המדינה לא ייהנה מההכנסות שיכולות להגיע למיליארדי ₪ בשנה. לדוגמה, אם ניקח שיעורי מס ירושה מקובלים במערב, וירושות גדולות במיוחד בישראל בשנים שחלפו, מדובר על הכנסות נוספות ממס שמגיעות עד 4 מיליארד ₪. בהחלט סכום משמעותי.

2. לא יעלו מס חברות בצורה דיפרינציאלית, למרות ששיעור המס האפקטיבי שמשלם המגזר העסקי בישראל הוא מהנמוכים במערב, פחות מ- 10%.

3. לא ינהיגו "מס עשירים" משמעותי, למאיון העליון ולא מסים על דירות יוקרה, רכבי יוקרה, שעוני יוקרה וסמלי סטטוס נוספים.

4.לא יילחמו בתכנוני מס אגרסיביים וחוקיים:  בכלכלה השחורה, שהיקפה כ- 23% מכלכלת ישראל, יטפלו באמצעות העמקת גבייה, הגברת הפיקוח והחמרה של עונשים. חשוב, אין ספק. 

אבל במקביל, לא יגעו בתכנוני המס האגרסיביים, החוקיים לחלוטין, שהמאיון העליון והקונצרנים העשירים עושים, כדי להקטין את חובות המס שלהם למדינה. מדובר על אותם גורמים המקבלים מהמדינה את מרבית הפטורים והתמריצים – למקרה ששכחתם.

5. לא יחזירו את מס רכוש, שעדיין פופולרי מאוד ברחבי העולם, לפיו בעלי אדמות משלמים מס שנתי, כל עוד אינם בונים עליהם.

6. לא יגעו, בצורה דיפרנציאלית, גם בפטור ממס על קרנות ההשתלמות, ש- 80% ממנו, בהיקף של 1.5 מיליארד ₪ בשנה, מנוצל על ידי 2 העשירונים העליונים במשק.
נזכיר כי ל- 37% מסך השכירים בישראל יש קרן השתלמות, אולם שיעור זה מגיע ל- 80% בשני העשירונים העליונים.

ונניח שכל הגזירות ה"חברתיות" יותר יונהגו, זה יעזור?

גם כאן, האמת המרה צריכה להיאמר. לא, זה לא יעזור.

לא צנע וגם לא תמריצים יעזרו. ערבות הדדית - כן.

נכון, שינוי מדיניות כלכלי והטלת גזירות כגון מס ירושה, מס רכוש וביטול פטורים יקרים המיטיבים עם המאיון העליון ועם הקונצרנים הגדולים במשק, יכול להקל את המצוקה התקציבית הנוכחית ולמנוע גזירות כלכליות כואבות שיפגעו בשכבות החלשות ובמעמד הביניים.

אבל, זו תהיה תרופה זמנית בלבד, או אפילו פלסטר, במקום טיפול שורש בשורשי המשבר.
עד שלא יחול כאן שינוי ערכי, באופיים של היחסים בינינו, המהווים בסיס לכל מערכות החיים, כולל זו הכלכלית והחברתית, לא נראה שינוי אמיתי ובר קיימא. בלי שינוי כזה, לכיוון של ערבות הדדית, חיבור ושיתופי פעולה קהילתיים, מתוך דאגה הדדית זה לזה, לכל צעד כלכלי שיינקט תהיה לכל היותר השפעה זמנית מאוד.

שובר השיוויון האמיתי, ה-אָס שישנה את התמונה כולה, הוא התקשרות חדשה בינינו בערבות הדדית.

מה יעשה ביבי?

ראש הממשלה לא מסוגל להפוך את עורו מניאו-ליברל לסוציאל דמוקרט.

צריך לכבד אותו על האינטגריטי ועל הנחישות שלו, לשיטתו שלו. הוא ילך איתה עד הסוף.

ראש הממשלה יודע, מרגיש בעצמות הפוליטיות המנוסות שלו, שאם הוא יביא לעם, תקציב עם גזירות כה כבדות ומסוג מאוד מאוד מסוים, אין סיכוי שהוא ייבחר מחדש. לכן, עדיף לו שלא להעביר את התקציב ולגרום, בהתאם לחוק, לפיזור הכנסת בסוף השנה ולבחירות חדשות.

מה יקרה בינתיים למשק? הוא יתנהל על ידי ממשלת מעבר, שלא יכולה לטרוף מחדש את הקלפים ובאמצעות תקציב חודשי של 1/12 מתקציב שנת 2012. 

בנסיבות כאלה, ניפרד זמנית מכל הרפורמות, הסכמי השכר של הרופאים והמורים, המלצות וועדת טרכטנברג ואפילו התוספת המסורתית והקבועה לתקציב הביטחון. למערכת הפוליטית זה יהיה נוח, היא תוכל לטעון שידיה כבולות על ידי החוק.

אבל זה המקום לזכור שיום אחרי הבחירות, נשלם על כך כולנו חשבון יקר וכואב.

בערבות הדדית זה לא יקרה, כיון שיש לה ערך כלכלי אדיר, שיתפזר בצורה שיוויונית הרבה יותר בקרב כל האוכלוסייה.

• מאת: גיא יצחקוב - דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.