מאמרים וטורים

הפתרון לצמצום פערי התיווך

ערבות הדדית ולא עודף רגולציה, היא הפיתרון לצמצום פערי התיווך

"הצרכן משלם הרבה יותר ממה שהוא צריך. מישהו גוזר את הקופון, וזה לא החקלאי אלא רשתות השיווק" - 

חזית נוספת במאבק האינסופי בין הצרכן לרשתות השיווק מנסה למצוא פתרון באמצעות חקיקה בכנסת.

הויכוח הוא על גובה פערי התיווך הראויים של הירקות והפירות. 

לרשתות השיווק הסבר משכנע שהנתונים אינם נכונים, וכי נגרמות להן עלויות נוספות שאינן נלקחות בחשבון.

אם ניקח רגע צעד אחורה, לפני הסדרי החקיקה והלחצים הפוליטיים שיפעילו הצדדים, ונשכיל להבין שכל הצדדים - החקלאים, הסיטונאים, רשתות השיווק והצרכנים - הם למעשה כולנו, נוכל לגשת לפתרון הבעיה ממקום של הידברות ולא באמצעות מאבקי-כוח.

אנחנו צריכים להנמיך את הציפיות שלנו מרגולציה. אין בכוחה לשנות את המציאות מהקצה אל הקצה, כל עוד ניגודי האינטרסים, תאוות הבצע וחוסר האכפתיות מאפיינים את היחסים בינינו. לא רק שתמיד תימצא הדרך בפני הטבע האנושי הערמומי לעקוף את המגבלות הרגולטוריות החדשות, הרי ידוע כי לעודף רגולציה נזקים מוכחים רבים.

עלינו לזכור ששחיקה ברווחיות של רשתות השיווק היא פגיעה בכולנו, בין אם דרך פיטורין שיבואו, דרך ירידת שווי קרן הפנסיה שלנו המושקעת במניות רשתות השיווק, או דרך שחיקת ההכנסות ממסים שהמדינה גובה מהרשתות בגין רווחיהן. 

מצד הצרכנים, קיים קושי אמיתי של אזרחים רבים לגמור את החודש בצורה מכובדת. עליות המחירים בחודשים האחרונים משפיעים על הכיס של כולנו.

דוח העוני שפורסם לאחרונה מחזק את הטענה שבישראל אוכלוסיה הולכת וגדלה חיה מתחת לקו העוני והמצב עלול עוד להחמיר. הגרעון הגדל בתקציב המדינה, גורר אחריו גזירות, שפוגעות אף הן, בעיקר, בשכבות החלשות, בין אם באמצעות העלאות מע"מ או קיצוץ בקצבאות ובשירותים חברתיים נוספים.

בטווח הקצר יש לנקוט בפעולות הבאות:

1. יש לכלול פירות וירקות בסיסיים בסל המוצרים שבפיקוח ולהגביל את מחירם לצרכן.

2. התארגנויות לרכישות משותפות - קבוצות רוכשים גדולות יכולות להתארגן, לאתר חקלאים פוטנציאלים ולרכוש באמצעותם פירות וירקות במחירים זולים יותר. 

3. במצבנו, חובה על כל משק בית לעבור סדנא בכלכלת בית וחינוך פיננסי: לדוגמא, לא הגיוני שמשפחה עם קושי כלכלי אמיתי, רוכשת ירקות ופירות בסופר מרקט היקר בגלל שנוח לה, ולא בשוק, שם המחירים זולים בהרבה.

בטווח הארוך, ועל כך צריך להיות הדגש, עלינו להטמיע בחברה יחסים חדשים בין קונים ומוכרים. נוכל להשיג את השינוי באמצעות חינוך והסברה, ובעיקר באמצעות דעת קהל שתתמוך בשינוי ותעודד סולידריות חברתית והתחשבות הדדית על פני עושר ראוותני של יחידים. אם נתחיל לכוון את ההתקשרות הכלכלית בינינו להתקשרות מתחשבת יותר, התקשרות שמבטאת הדדיות, באופן אוטומטי אנחנו יוצרים משק כלכלי שהעלויות בו הן עלויות אמיתיות, בלי ניצול אחד של השני ובלי גריפת רווחים מיותרים.

• מאת: אופיר לוי | רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות