מאמרים וטורים

איך ניתן לפתור את הגירעון בתקציב, ולמנוע את הגזירות שבדרך - חלק ב'

אין לקנא בראש הממשלה הבא. הירושה שיקבל תוביל למבוי סתום, אלא אם כן....

חלק א' || חלק ב'

אז מה עושים?

אופציה א' היא להטיל גזירות במתכונת המתוכננת כעת, שיפגעו בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים ויעמיקו את אי השוויון, את העוני ואת המצוקה של מרבית אזרחי ישראל.

אופציה ב' היא לנסות ולהטיל גזירות "חברתיות" יותר, בעיקר על העשירונים העליונים.
אפשר לבטל את חוק הרווחים הכלואים, למסות ירושות גדולות במיוחד, להעלות את מס החברות בצורה דיפרנציאלית, לבטל פטורים ממס לצמרת המגזר העסקי שכיום מנצלת מעל 90% מסך הטבות המס לעסקים, על חשבון העסקים הקטנים והבינוניים. אפשר גם למסות קרנות השתלמות, ש- 86% מהפטור ממס עליהן, בהיקף של 1.5 מיליארד ₪ בשנה מנוצלים על ידי 2 העשירונים העליונים.

אפשר לחזור ולהנהיג מס רכוש, להילחם לא רק בכלכלה השחורה, אלא גם בתכנוני המס האגרסיביים והחוקיים של חברי המאיון העליון וכדומה.

אבל, לממשלה לא תהיה ברירה. 
הקיצוץ חייב להיות מיידי, בעוד שיישום הצעות לגזירות אלטרנטיביות, "חברתיות", שיצמצמו את אי השוויון, דורש זמן רב והסיכוי שבעלי ההון והמערכת הפוליטית יאמצו אותן, נמוך מאוד. בואו נהיה ריאליים.

בערבות הדדית, זה לא יקרה.

איך יוצאים מהבוץ?

כל עוד כל המדינה מתנהלת במנטליות של מחטפים ומלחמות על אינטרסים, עוצמה וכסף גדול, אין סיכוי שמשהו ישתנה כאן לטובה.

מחטפי שכר, מחטפים תקציביים של הרגע האחרון, מחטפים רגולטורים ומה לא...

כלכלה המבוססת על התקשרות חדשה בינינו, בערבות הדדית, תשיג 3 מטרות חשובות מאוד:
1. היא תאפשר להגיע להסכמה רחבה על סדר עדיפויות חברתי- כלכלי חדש וחלוקה של המשאבים הקיימים, לא באמצעות מאבקי כוח ואינטרסים ולא באמצעות קשרי הון שלטון, אלא מתוך התחשבות ודאגה הדדית וגם נכונות לוויתורים. ממש כמו במשפחה.

2. היא תגדיל את העוגה הכלכלית, באופן משמעותי ותאפשר לכולנו לחיות כאן בשיטה כלכלית שפויה יותר, שתספק לכולנו את צרכי הקיום הנורמלים, תוזיל דרמטית את יוקר המחייה, תגדיל את הכנסות המדינה ממסים על ידי חיסול הכלכלה השחורה (כתוצאה משינוי נורמטיבי וביחס של כל אחד מאיתנו לקופה הציבורית ולא באמצעות אכיפה או מבצעים להעמקת הגבייה).
 ככה זה כשאת החשדנות והאטימות, יחליפו אמון וחום אנושי.

3. שיפור לא רק בכיס, אלא גם באיכות חיינו ובחיי המשפחה והקהילה. העבודה תחזור ותתפוס את מקומה הטבעי ותפסיק לשעבד אותנו בעבדות מודרנית. נפסיק להרגיש שאנחנו חיים במערכת עוינת והתחושה של מלחמת הישרדות תמידית תתחלף בחיים חדשים, אופטימיים יותר ובידיעה שאף אחד מאיתנו לא לבד ושיש מי שדואג לנו, כי אנחנו נדאג לאחרים. זה ההבדל בין המצב הנוכחי בו "אדם לאדם זאב" לבין המצב הרצוי שבו "אדם לאדם ערב".

• מאת: גיא יצחקוב - דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.