?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

איך ניתן לפתור את הגירעון בתקציב, ולמנוע את הגזירות שבדרך - חלק א'

רק ערבות הדדית יכולה לפתור את הגירעון בתקציב ולמנוע את הגזירות שבדרך

אין לקנא בראש הממשלה הבא. הירושה שיקבל תוביל למבוי סתום, אלא אם כן....

חלק א' || חלק ב'

מן העיתונות: ההוצאות טיפסו בתקופת נתניהו: השכר במגזר הציבורי- כ-40% מתקציב 2013. הוצאות השכר של המדינה צפויות להגיע לכ-120-130 מיליארד שקל- נתח משמעותי מתקציב המדינה, שיסתכם בכ-300 מיליארד שקל ■ ההוצאות עלו בתקופת נתניהו בעקבות שורה של הסכמי שכר בהיקף כולל של 15-16 מיליארד שקל, שנפרסו לכמה שנים.

ירושה לא פשוטה מצפה לראש הממשלה הנכנס

אין לקנא במי שיתיישב על כס ראש הממשלה, אחרי הבחירות.

הירושה שיקבל מהממשלה היוצאת אינה פשוטה. נכון, על הנייר מצבה הכלכלי של ישראל טוב ולאחרונה העלה משרד האוצר את תחזית הצמיחה שלו ל- 2013 ו- 2014. אבל, כידוע, הצמיחה ונתוני המאקרו הטובים "דילגו" על מרבית האוכלוסייה וכך נוצר פרדוקס לפיו מצבה של המדינה טוב, אבל של הרוב המכריע של אזרחיה- בכי רע.

יוקר המחייה (למרות האינפלציה הנמוכה), מחירי הדיור שלא יורדים, פערים כלכליים אדירים ואי שוויון קיצוני, 900,000 ילדים עניים וכ- 1/4 ממשקי הבית הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי, מעיקים על החברה הישראלית מאוד.

גם אלו ה"מסודרים" לכאורה, הנמנים על המעמד הבינוני וצפונה, צריכים להיות מודאגים. ראשית, כי זה עלול לקרות גם להם, במפתיע ובמהירות. בישראל של 2012, הפך מסלול הצניחה לעוני למאיים ולמוחשי מאי פעם.

שנית, כי אי השוויון פוגע גם בעשירים. יש להם אינטרס עליון לצמצם את הפערים, כדי לשמר את השיטה הנוכחית, המשולה עבורם כתרנגולת המטילה ביצי זהב. על כך מעידים מחקרים של קרן המטבע הבינלאומית וגם ספרו האחרון של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ג'וזף שטיגליץ: "מחיר האי שוויון".

מבוי סתום

תסתכלו על 2 הגרפים המצורפים ותבינו למה אנחנו כולנו במבוי סתום ומדוע אין סיכוי שדברים כאן ישתפרו, אלא אם כן נגיע לערבות הדדית בינינו: עיקר ה"בור" שנפער בתקציב המדינה, קרוב ל- 20 מיליארד ש"ח, נובע מעלייה בהוצאות המדינה ולא מירידה בהכנסותיה ממסים.

מצד אחד- גידול משמעותי בהוצאות 

ARVUT 600x600 Kalkala5

ומצד שני ירידה עקבית בהוצאה הציבורית של הממשלה, כלומר בשירותים החיוניים שאנחנו האזרחים מקבלים מהממשלה: חינוך, בריאות, רווחה, ביטוח לאומי, שירותים מוניציפאליים ועוד. אי אפשר לכעוס על הרופאים, או על האחיות, או על כל שאר השובתים במגזר הציבורי שקיבלו, בצדק, תוספות שכר.

Ar kalkali

על בסיס פרטני- בהחלט מגיע להם.

אז מה עושים? על כך תוכלו לקרוא בחלק הבא 

  • מאת: גיא יצחקוב - דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך