?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

שינוי מוניטרי הוא רעיון מצוין,שינוי חברתי הוא פשוט הכרחי! חלק ב'

shutterstock 69949249 new

כל עוד נשנה את השיטה ולא את האנשים העומדים מאחוריה, נגלה שבעצם לא שינינו כלום, אלא רק דחינו את הקץ, כי בסופו של דבר מבעד לאותה שיטה מוניטרית "חדשה" לכאורה, יעמוד מולנו אותו פרצוף מוכר של כולנו.

מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

חלק א' || חלק ב' || חלק ג'

מה זה אומר? זה אומר שאם נניח, ננצל את כל הכסף שיש לנו כדי לפרוע את כל החובות, עדיין נשאר חייבים הרבה מאד כסף. בבריטניה למשל החוב הזה יעמוד על לא פחות מ-306 מיליארד לירות שטרלינג. המצב דומה בכל העולם, מעל הבדלי שפה, תרבות ומצב כלכלי.

כך למעשה גדלה ומשגשגת תרבות החוב של שימוש נדיב במינוף ובאשראי המאפשר חיים הרבה מעל היכולת הכלכלית האמיתית, ושל תעשיית פיננסים אדירת מימדים שיש לה חיות משל עצמה. הרי Wall street התנתקה מ-Main street  מזמן, והחלום אמריקאי עדיין מחזיק, בקושי, פירמידה צרה ופערים גדלים והולכים בין ה- 1% לכל היתר.

הכלכלה העולמית מתבססת על שיטת ייצור וניהול כסף שמעודדת אותנו לחיות ב"תרבות החוב" ובכך למעשה משעבדת אותנו, כי נאלצים לעבוד יותר ויותר, תוך כדי הקרבת קורבנות אישיים, משפחתיים וחברתיים, רק כדי להיות מסוגלים לשרת את החוב ולהמשיך לגלגל אותו, בלי לפגוע ברמת החיים שלנו.

הכלכלה הפסיקה לשרת אותנו וכעת אנחנו אלה שמרשתים אותה תוך שהיא טוחנת אותנו עד דק.

בלי משים, אנחנו מתחילים לשלם את מחירה של האלכימיה המודרנית הזו, של ייצור הכסף יש מאין ושל השימוש הפזרני בו.
להחזיר את כל החובות שהוליד הכסף הזול והווירטואלי – איננו יכולים ומנגד, אנו חיים בחשש מתמיד מפני ההשלכות הפורמליות של חדלות הפירעון.

אפשר להתפלל שיהיה מי שיעשה לכל המערכת הזו "תספורת", פשוט יסיר את עודפי החובות והנכסים הווירטואליים שהשיטה המוניטרית החדשה יצרה ויחזיר את המערכת לשפיות.

בא לשכונה בחור חדש

לוואקום הזה, נכנסת התנועה לשינוי מוניטרי ומציעה להוציא את ייצור הכסף מידיהם של הבנקים והרחק מאינטרסים צרים של מיקסום הרווח האישי שעומד בבסיסם.

ומי יהיה אחראי על ייצור הכסף?

גוף עצמאי, לא פוליטי, שפועל בשקיפות מלאה (פרסום פרוטוקולים, ישיבות, החלטות), שולט בכסף אבל עושה זאת בצורה גלויה לעין כל.

זה יביא למצב שבו הכסף מגיע לקהל הצרכנים, במקום לסקטור הפיננסי.

אז זה הרעיון: המדינה לוקחת חזרה את השליטה ביצירת הכסף, זה עוצר את הבנקים מלייצר כסף, זה מכניס את הכסף למערכת כזו שבו הוא מגיע ישירות לאנשים רגילים במקום להישאב למגזר הפיננסי וכך יווצר מנגנון עוקף בנקים. הבנקים יחכו שהאנשים ישתמשו בכסף ואז ילוו להם אותו כדי להשתמש בו ולהלוות לאנשים אחרים וזה חסין מפני אינפלציה.

נציין ששינוי כזה מחייב מחשבה מעמיקה ויזכה גם להתנגדות חריפה, מצד הבנקים שעתידים לספוג ממנו מכה קטלנית ולפיכך יפעילו את מלוא כוחם והשפעתם, כדי להילחם בו.

שינוי חברתי הוא פשוט הכרחי!

העיסוק שלנו, בתנועת הערבות, בסוגיה זו אינו מהווה נקיטת עמדה, אלא ממחיש בעצם עד כמה המצב חמור ומדוע לצד הצעות חדשות לשינוי שיטות ודיסציפלינות כלכליות, יש צורך גם בתהליך עמוק יותר, חינוכי והסברתי, כדי לבנות כאן חברה אחרת, עם נורמות אחרות ועם מטרות שונות לחלוטין מאלה הנוכחיות, על בסיס ערכי הערבות ההדדית.

דיברנו כאן, במאמרים קודמים על נושאים רבים שלכאורה מדגישים כי הרעיונות של התנועה מדויקים והאבחנות מדויקות. דיברנו על כך שמרבית הכסף בעולם וירטואלי, הסברנו שניתוק הקשר בין הזהב לדולר בתחילת שנות ה-70, יצר מצב בו אין לכסף גיבוי בנכסים ברי קיימא וגם דיברנו על מפלצת הפיננסים ובמיוחד תחום הנזקים, שכמו באלכימיה מודרנית, הופך אוויר לכסף ובכמויות בלתי נתפסות. אז אולי צודקים כל המומחים המוניטרים שהופיעו בכנס?

על כך תוכלו לקרוא כאן, בחלק המסכם של המאמר.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך