מאמרים וטורים

המצע הכלכלי החדש של העבודה

ללא ערבות הדדית – אין מצע כלכלי שיפתור את בעיות החברה והכלכלה בישראל.

שובה של האג'נדה הכלכלית-חברתית

עצם פרסומו של המצע הכלכלי החדש והמפורט של מפלגת העבודה השבוע, הוא צעד חשוב בכיוון הנכון ואנו קוראים למפלגות נוספות להצטרף ולנהוג בשקיפות כזו כלפי הציבור.
אמון של הציבור במערכת השלטונית והפוליטית, יכול לשמש נכס חשוב עבור כולנו, במיוחד לנוכח החלטות קשות והרות גורל, העומדות בפנינו.

העניין הרב שמעורר המצע הכלכלי-חברתי של העבודה, מעודד כשלעצמו ומעיד, כי למרות חזרתם לקדמת הבמה של סוגיות בוערות בתחומי מדיניות החוץ והביטחון, האג'נדה החברתית והכלכלית לא נדחקה לקרן זווית וטוב שכך.

מדוע? כי החוסן הלאומי של ישראל, קשור בטבורו גם לחוסן החברתי והכלכלי שלה. לא רק בגלל שתקציב הביטחון "גדול" על מדינת ישראל, אלא בעיקר בגלל שחברה מקוטבת, עם פערים כלכליים וחברתיים הולכים וגדלים, בה כ- 1/4 מבתי האב סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, תתקשה להתמודד עם ההרעה במצבה הגיאו-אסטרטגי של ישראל במזה"ת ועם הקשחה בעמדות של ארה"ב ואירופה כלפינו.

אויבינו מצהירים על כך בריש גלי ומתייחסים למחלוקות בינינו כאל עקב אכילס שלנו.

מצבה הכלכלי והחברתי של ישראל אינו פשוט

למרות שמצבה הכלכלי של ישראל עודו סביר, במיוחד בהשוואה למשבר המתרחש בארה"ב ובאירופה, מצבם הכלכלי של מרבית אזרחיה ושל העסקים הקטנים והבינוניים, בכי רע.
כפי שכתבנו פעמים רבות בעבר, למודל הניאו-ליברלי שיושם על ידי ממשלות ישראל בעשור האחרון, במסגרתו הופנו משאבים ותמריצים משמעותיים למאיון העליון ולצמרת המגזר העסקי, הנחשבים "מחוללי צמיחה", היו הישגים רבים ומשמעותיים, אך לצידם גם מחיר חברתי כואב מאוד.

הצמיחה אומנם "חלחלה" למטה, מראש הפירמידה הכלכלית, אך לא בעוצמה המקווה ולפיכך הצמיחה ונתוני המאקרו הטובים של ישראל, לא התבטאו בכיסם של מרבית האזרחים. להיפך.

דו"ח מכון טאוב שפורסם לאחרונה מציב תמונה בעייתית מאוד וכואבת של החברה הישראלית ומגדיר את הגידול באי השוויון, את הידרדרות מערכות הבריאות והרווחה ואת הירידה בהוצאה הציבורית של המדינה על שירותים בסיסיים לאזרחים, כאיום אסטרטגי-קיומי על ישראל.

המלצות וועדת טרכטנברג, התמקדו גם הן באותן סוגיות, במטרה להוזיל את יוקר המחיה, לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים, לתת מענה למצוקת הדיור ולבעיות הרבות בשירות שמספקת המדינה לאזרחיה בתחומי החינוך, הבריאות, שוק העבודה והפנסיה.

ניכר שלנגד עיניהם של מנסחי המצע הכלכלי-חברתי של מפלגת העבודה, עמדו הבעיות הבוערות של הכלכלה והחברה הישראלית והמצע מיועד לייצר כאן "צדק חברתי" מצד אחד ולשמר את הצמיחה ואת האחריות התקציבית מצד שני.

לכן, הציגה העבודה לא רק את התקציבים הדרושים לביצוע שינוי יסודי כל כך, אלא גם את המקורות התקציביים למימונם: מרביתם, "חברתיים" יותר, בהשוואה לגזירות המסתמנות, הכוללות פגיעה בקיצבאות הילדים, בתשלום דמי ההבראה לעובדים וקיצוץ כואב בתקציבי החברתיים.

אי אפשר לשנות את הכלכלה, בלי לשנות את ההתנהגות האנושית

איננו רואים מקום להיכנס לוויכוח בין המומחים על הסעיפים הספציפיים במצע, או להתיימר ולקבוע האם המצע החדש, המבוסס על "שמאל" כלכלי, הוא ריאלי ובר ביצוע בישראל של 2013, או שמא מצע המבוסס על "ימין" כלכלי יכול להשיג את אותן מטרות וכיצד.

מדוע? כי אנו מזהים שתי בעיות עקרוניות, במצע הזה וסביר שבכל מצע שיפורסם בקרוב על ידי מפלגות נוספות:

הראשונה – עיסוק בסימפטומים, אומנם יסודי מבעבר, אבל עדיין בתוצאות בלבד, במקום טיפול שורש שהחברה הישראלית כל כך זקוקה לו.

הכלכלה, מבוססת על הטבע האנושי ועל האופן בו אנו מתקשרים ומתייחסים זה אל זה. לא בכדי, כל הניסיונות לפתור את הבעיות הרבות אצלנו ובעולם לא עלו יפה, למרות משאבים רבים ואמצעים חסרי תקדים שננקטו על ידי ממשלות ובנקים מרכזיים.

אזרחי ישראל קשורים ותלויים זה בזה בכל תחומי ומערכות החיים וחשופים לאיומים משמעותיים מבית ומחוץ. כולנו הרי באותה הסירה, לכן שותפות הגורל הזו בינינו אמורה להתבטא גם ביחסים של התחשבות, דאגה, אמפטיה, נכונות לוויתורים וערבות הדדית בינינו.
כרגע – היחסים בינינו הפוכים לחלוטין ואת המחיר כולנו מרגישים ומשלמים.
הפער הזה – מורגש בנו כמשבר וסגירתו הכרחית כדי לאפשר לעם ישראל לעמוד אל מול האתגרים הרבים שלפניו.

השנייה – העדר התייחסות לצורך הקריטי בשיח חברתי חדש, שמטרתו לחבר ולאחד את כולנו, מתוך הפנמה שערבות הדדית בינינו היא צו השעה, היא כיפת הברזל החברתית והכלכלית שהחברה הישראלית משוועת לה וגם בנויה, עוד מימים ימימה, לאמצה.

שינוי כזה יכול להתרחש רק כתוצאה של תהליכי חינוך לאומי, הסברה ויצירת סביבה תומכת בשינוי הנדרש מכל אחד מאיתנו וביחסים בינינו ועליו לתפוס את החלק הארי מכל מצע, בין "ימני" או שמאלי".

לא ימין ולא שמאל, ערבות מעל הכל

בשנה האחרונה חזרנו והצבענו על הערך הכלכלי האדיר הגלום בשיטה כלכלית המבוססת על ערבות הדדית בינינו. אם נגיע כולנו לתחושה אמיתית שכולנו משפחה אחת, הכלכלה תתאים את עצמה לשינוי בהתקשרות בינינו.

ערבות הדדית תפתור את הבעיות הרבות אליהן מתייחס המצע הכלכלי החדש של מפלגת העבודה, בלי הסיכונים הרבים הגלומים בו, או בכל מצע אחר שיפורסם בקרוב.

האמרה "לא ימין ולא שמאל – ערבות הדדית מעל לכל" מבטאת תפיסתנו לפיה עלינו להתמקד, לצד פתרון של המצוקות המידיות והבוערות, בעיקר בתהליכי חינוך, הסברה וביצירת סביבה, שמטרתם ליצור כאן חברה מלוכדת, שוויונית יותר, יציבה ומאוזנת. כשמרכיב האנושי ישתנה, תתאים את עצמה גם השיטה הכלכלית והחברתית, במנותק מתגיות של ימין, או שמאל, שהכישלון בטיפול במשבר העולמי וגם הקושי שלנו כאן לשמור על כלכלה בריאה וחברה שוויונית יותר, מעידים כי אבד עליהן הכלח.

לכן, ערבות הדדית איננה רק צו השעה, היא גם תשתלם לכולנו ובמקביל תיצור כאן מדינה בעלת חוסן חברתי ולאומי, היכולה לשמש דוגמה לכל העמים.

• מאת: גיא יצחקוב, דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות