מאמרים וטורים

ישראל דוגמא למודל חברתי-כלכלי לעולם

פרטים

גורלנו, הכלכלי והביטחוני, כיחידים וכעם, תלוי אך ורק במידת הקשר בינינו, בהבנה שעלינו להקים כאן חברה צודקת יותר הדואגת לצרכי הקיום של כלל חבריה. כשנעשה זאת, נהיה דוגמא טובה לכל העולם.

מן העיתונות: בנק הפועלים ובנק לאומי החלו בקיצוץ 1,600 משרות שני הבנקים הגדולים נפרדו בסוף השבוע האחרון מכ-250 עובדים כל אחד ■ מקורות בבנק הפועלים: "הבנק מרוויח ושולח אנשים הביתה פשוט כדי להרוויח עוד".

שני בנקים, מהגדולים במדינה, החלו (או שמא יש לומר ממשיכים) בקיצוצי משרות. כל זה קורה בה בעת שדו"חות הבנקים ברבעון האחרון, מעידים על גידול נאה ברווחים. על הצורך לעבור מבנק מסחרי לבנק חברתי ועל הרווח שיהיה כתוצאה מכך לא רק לנו, אלא גם לבנקים, שהיום אנחנו כל כך אוהבים לשנוא, כבר כתבנו.

כעת, אנו ממשיכים לראות דוגמאות כיצד המודלים הכלכליים הנוכחיים ממשיכים לעבוד לפי משחק סכום אפס, בו הרווח של האחד הוא הפסדו של האחר. אפילו כאשר מדובר על העובדים של הארגון. בעולם הגלובלי והמקושר כולנו תלויים אחד בשני וזה כולל כמובן גם את הבנקים הגדולים. לא יהיה מפתיע לראות את "מעגל הקסמים הטרגי" נכנס לפעולה. חלק ניכר מהעובדים המפוטרים יצטרפו למעגל האבטלה. למשק הישראלי זה בטוח לא יעשה טוב.

הצריכה תקטן ומכאן גם הכנסותיהם של העסקים, הן הגדולים והן הקטנים. לא צריך להיות כלכלן גדול להבין מה יקרה למערכת הבנקאית כאשר גל האבטלה יחריף. אנשים יתקשו לעמוד בתשלומי המשכנתאות, דבר הרסני מבחינתם של הבנקים.

בואו לא נשלה את עצמנו, אנחנו עתידים לראות עליה ברמת האבטלה בזמן הקרוב. ישראל תלויה מאד בכלכלות העולם (כ-45% מהתוצר מוסבר ע"י הייצוא), והמשבר העולמי כמו גם גל האבטלה העולמי ישפיע לבטח על המשק הקטן שלנו.

הפיטורים הנוכחיים, הם דוגמא נוספת לכיצד "התייעלות" כלכלית באה על חשבון האדם הפרטי. האם מישהו בבנקים חשב על המשפחות של כל אותם המפוטרים? לא סביר. הרי שורת הרווח מעל הכל.

אנחנו שרויים בעיצומו של משבר כלכלי עולמי חסר תקדים בהיקפו. כלכלנים עולמיים בכירים מודים שהם חסרי אונים מולו. בחלק ממדינות אירופה חצה אחוז האבטלה של הצעירים את הרף הבלתי נתפס של 50% ואפילו במדינות שאנחנו מביאים באופן תדיר כדוגמא לכלכלה טובה, כמו סקנדינביה, למעלה מ-25% מהצעירים לאחר אוניברסיטה נאלצים להגר בחיפוש אחר פרנסה.

אצלנו, המצב עדיין טוב יותר בהשוואה לעולם, אך גרוע יותר ויותר בהשוואה לשנים קודמות. גם אצלנו אחוזי האבטלה גדלים וחמור מכך, יותר ויותר משפחות עובדות מוצאות עצמן במסלול הירוק לעוני. נתונים מדאיגים נוספים ניתן למצוא בדו"חות שהתפרסמו לאחרונה: דו"ח העוני ודו"ח טאוב וכל מי שקורא את מדורי הכלכלה מבין כי מימדי האבטלה רק יעלו, ובגדול.

לכן, עלינו לייסד בחברה הישראלית תהליך חינוכי בו נלמד על המציאות הגלובלית והמקושרת בה אנו חיים. רק כך נוכל להתאים את התנהלותנו הכלכלית, לתלות ההדדית שקיימת בינינו, החל מהאדם הבודד וכלה בבנקים הגדולים. הכלכלה היא השתקפות של היחסים בינינו וכדי לשפר את מצבנו הכלכלי, יש לעבוד תחילה במישור זה.

החברה הישראלית בשלהי שנת 2012 זקוקה בדחיפות להטמעת ערכי הערבות ההדדית במרכז השיח הציבורי, הרבה יותר משהיא זקוקה לידיים עובדות!

החשיבות בפיתוח כלכלה המתנהלת בערבות הדדית הוא צו השעה. נוכח גל האנטישמיות העולה וגואה בעת האחרונה. מיותר לצפות לישועה ממדינות העולם, עלינו לייסד בהקדם כלכלה מאוזנת ושוויונית בתוך מדינתו הקטנה.

האנטישמיות אינה מבחינה בין חרדי לחילוני, בין מזרחי לאשכנזי ובין עשיר לעני. לכן, עלינו להפנים שכוחנו טמון רק באחדותנו ושחוסן חברתי = חוסן כלכלי = חוסן לאומי = חוסן ביטחוני. עלינו להבין, שגורלנו כיחידים וכעם תלוי אך ורק במידת הקשר בינינו, בהבנה שעלינו להקים כאן חברה מלוכדת יותר הדואגת לצרכי הקיום של כלל חבריה, ממש כמו במשפחה אחת גדולה.

כשנעשה זאת, במקום להביא כדוגמא את מדינות סקנדינביה כמודל כלכלי מוצלח (וזאת למרות שגם אצלם יש כשלים), ייקחו דוגמא למודל חברתי-כלכלי מצליח מאיתנו.

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי, חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.