מאמרים וטורים

אין אינפלציה? תלוי באיזה עשירון אתם

פרדוקס - האינפלציה נמוכה ותחת שליטה, אך התחושה היא שיוקר המחיה הפך לבלתי נסבל.

מן העיתונות: המדד לעניים עלה ב-2.3%; לעשירים - רק ב-1.5% || בסיכום 12 החודשים האחרונים ספג החמישון התחתון התייקרות מוצרים ושירותים גבוהה בהרבה משספג החמישון העליון.

מאת: אופיר לוי | רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.
מקובל להניח שהנפגעים הגדולים מהאינפלציה הם השכבות החלשות, אחריהם בתור מעמד הביניים, בעוד העשירונים העליונים יוצאים ממנה כמעט ללא פגע.
הנימוק העיקרי הוא שככל שסל הצריכה הנכלל בחישוב האינפלציה, מהווה חלק גדול יותר מההכנסה ומהרכוש שלנו, אנו נפגעים יותר מכל התייקרות במחיר.

לדוגמה, משפחה שהכנסתה החודשית 6,000 ₪ ושמוציאה על מזון 2,000 ₪  בחודש, נפגעת יותר מהתייקרות סעיף המזון, בהשוואה למשפחה שהכנסתה 30,000 ₪ ושמוציאה 7,000 ₪  על מזון.
כשהלחם האחיד, שמחירו נמצא בפיקוח, מתייקר ב- 40 אג' לכיכר, זו מכה אנושה עבור החמישון התחתון, שמרביתו מוגדר על ידי הביטוח הלאומי כנתון ב "חוסר ביטחון תזונתי".

להבדיל, עבור עובדי ההיי-טק, הפיננסים, עורכי הדין ושאר המקצועות המאכלסים את מעמד הביניים ומעלה, אם מחירו של הלחם הצרפתי עם האגוזים והעגבניות המיובשות, הנמכר ברשתות הקפה היוקרתיות בכ- 25 ש"ח לכיכר, יעלה ב- 2 ש"ח, זה אולי מעצבן, אבל לא ממש כואב בכיס.

בנוסף, מקובל להניח שהשכבות החזקות יודעות לפצות את עצמן טוב יותר, בגין נזקי האינפלציה.
השכר צמוד מדד, או שמשודרג מדי שנה וזה עוד לפני הבונוס השנתי.
בנוסף, סביר שיש להם תיק השקעות נזיל ויכולת להשיג תשואה ריאלית חיובית, היינו גבוהה מהאינפלציה.

את המימון העיקרי לדירות להשקעה, או לעסק, יודעות השכבות החזקות לקחת במסלול שקלי ובזול ולפיכך, האינפלציה שוחקת את חובם ומטיבה איתם.
יש עוד הרבה הסברים ודוגמאות, אך העיקרון ברור. נכון?

לעובדה שהאינפלציה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות ובכך מגדילה את הפערים הכלכליים והחברתיים, מצטרפים נתונים נוספים שרק מוסיפים אש למדורה:

לפי נתוני בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האינפלציה המחושבת עבור החמישון התחתון בישראל, גבוהה בכ- 50% מהאינפלציה המחושבת עבור החמישון העליון.
מתחילת 2012 עלה מדד המחירים ב- 1.8%. קרוב לאמצע היעד הממשלתי ( 1%-3%) ולפיכך האינפלציה איננה נחשבת לבעיה משמעותית של כלכלת ישראל.

אז למה כולנו חיים בתחושה שישראל יקרה לנו?

למה כדי למלא את אותה עגלה בסופר, צריך לשלם הרבה יותר?

הסיבה כפולה:

א. מתחילת השנה עלה מדד המחירים המחושב לחמישון התחתון ב- 2.3% לעומת 1.5% בלבד לחמישון העליון. זהו פער אדיר של 50% לרעת השכבות החלשות.

סעיף הירקות והפירות התייקר ב- 14.9% לחמישון התחתון, לעומת 10.2% בלבד לחמישון העליון ( 46% פער), סעיף הדיור התייקר ב- 2.4% לחמישון התחתון, לעומת 1.7% לחמישון העליון (41% פער).
ועוד היד נטויה.....

מי מכם חושב שמדובר בהבדלים זניחים, של שברי אחוזים, חייב להבין שזה לא המצב.
מדובר על הבדלים תהומיים, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הפער האדיר בהכנסות וביכולת הכלכלית .

ב. האינפלציה מחושבת כשינוי ביוקר המחיה, בעוד חלק מהבעיה אצלנו איננה השינוי בו, אלא רמתו האבסולוטית הגבוהה.

זה בולט במחירי הדירות, שמחירם בישראל יקר מאוד (במונחי מספר המשכורות הממוצעות הנדרש לרכישת דירה בישראל) הן היסטורית והן בכל השוואה בינלאומית ויש לכך עוד דוגמאות רבות ואחרות.

כתבנו על זה כאן: " אינפלציה בירידה אבל איך זה שאף אחד לא מרוויח מכך? "
בשורה התחתונה, אסור לנו להתבשם בכך שהאינפלציה נמוכה.
היא נמוכה עבור מי שיכול להרשות אותה לעצמו.

עבור כל השאר, ובמיוחד עבור השכבות החלשות וחלקים הולכים וגדלים ממעמד הביניים - יוקר המחיה הוא בעיה קיומית.

או טו טו, נקבל כולנו את החשבון של מבצע "עמוד ענן", שינוע סביב ה- 3 מיליארד ש"ח, בנזקים ישירים ותוצאתיים. הסכום האדיר הזה מתווסף לבור תקציבי של כ- 13 מיליארד ש"ח בתקציב 2013.

כולם יודעים שהגזירות בדרך.
דווקא כאן, נדרשת אחריות לאומית ואולי גם קצת מאותה סולידריות וחום אנושי שאפיינו את ישראל בשבוע האחרון.

המסקנה כפולה:

ראשית, אסור לתת למצב הביטחוני ולתקציב הביטחון לקבור את האג'נדה החברתית. בדיוק להיפך.
כתבנו על זה כאן: עמוד ענן חייב לעורר את האג'נדה החברתית, לא לקבור אותה.

שנית, לפני שמקצצים בבשר החי, כולל בקצבאות הילדים ובדמי ההבראה, הגיע הזמן לצעדים שיגדילו את השיוויון במערכת המיסוי ויחלקו את הנטל בצורה אחרת, היינו להכביד יותר על אילו שיש להם ולא חסרים כאלה בישראל.

כתבנו על זה מאמר נפרד: מס ירושות יכול לקדם צדק חברתי אך אין סיכוי שיונהג בישראל

אם נאמץ את הערבות ההדדית בינינו כדרך חיים, לא נצטרך לכפות על בעלי האמצעים השתתפות גדולה יותר בנטל המס.

דמיינו לעצמכם מצב בו נתייחס אחד אל השני כאל משפחה אחת גדולה. הם ירגישו שהם לא מסוגלים לחיות במצב של פערים גדולים כל כך ביכולת הכלכלית, במיוחד אם 1/4 מהאוכלוסייה נאבקת עם חוסר ביטחון תזונתי.

בנוסף, ערבות הדדית גם תגדיל את העוגה הכלכלית בצורה משמעותית מאוד והיא משתלמת לכולנו. למשל, לא סביר שבערבות הדדית הכלכלה השחורה תמשיך לפרוח ולגלגל 190 מיליארד ש"ח בשנה. האם תעלימו הכנסות מהילדים שלכם? האם המדינה תשכח אתכם בחלוקת המשאבים?

בגלל שהתשובה ל-2 השאלות שלילית, ניתן להעריך שלאורך זמן הכלכלה השחורה תיעלם לחלוטין. מדובר על תוספת הכנסות שנתית ממסים של כ- 14 מיליארד ש"ח לקופת המדינה. המספר נשמע מוכר? זה בדיוק גודל הגירעון בתקציב 2013, לפני עלות "עמוד ענן".

בערבות הדדית, צדק חברתי יהפך לברירת המחדל של כל המערכות, מתוך הזדהות, התחשבות ונכונות לויתורים הדדיים, כבסיס לחוסן חברתי וכלכלי, שהם מאבני היסוד של חוסן לאומי, ששום מערכת מיגון נגד טילים, חשובה ומוצלחת ככל שתהיה, לא יכולה להקנות לנו.

תחושת שותפות הגורל וה"ביחד" שאיחדה אותנו בימי "עמוד ענן" יכולה לשמש כמנוף לשינוי אמיתי בחברה הישראלית.

זה תלוי רק בנו.
נתחבר - נרוויח.

• מאת: אופיר לוי | רואה-חשבון ומנהל כספים, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.