מאמרים וטורים

אל תחסוך, תצרוך – איך הפך החיסכון הפרטי לאויב המדינה. חלק ב'.

הגדלת הצריכה הפרטית לא תוציא את ארה"ב מהמשבר. ערבות הדדית- כן.

מאמר א' || מאמר ב'

• מאת: אופיר לוי | רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

לאמריקאים אין יכולת להמשיך ולהגדיל את חובם הלאומי.

הוא ממש בקצה.

הגדלה נוספת של החוב הלאומי תגרור הפחתת דירוג אשראי וכאוס במערכת הפיננסית.

גם הבנקים זהירים הרבה יותר במתן אשראי, בגלל העלייה בסיכון של הלקוחות על רקע המשבר.

בנוסף, יש בועות שטרם התפוצצו בארה"ב, שקרב היום בו יתפוצצו ותהיה לכך השפעה הרסנית על הצריכה הפרטית והצמיחה.

קחו את בועת הלוואות הסטודנטים כדוגמה.

חוב של למעלה מטריליון דולר, שרבים מהצעירים האמריקאים חבים בגין שכר לימוד גבוה מאוד באוניברסיטאות. החוב הזה הולך איתם הלאה, גם אחרי סיום הלימודים.

אף אחד לא הלאים אותו, לא חילץ אותם ולא סיפר אותם.

ההלוואות אומנם מסובסדות על ידי הממשל, אך הן צפויות להתייקר בקרוב.

מדובר בבועה גדולה מזו של החוב האמריקאי לחברות כרטיסי האשראי ולתעשיית הרכב !

אז להגדיל את הצריכה הפרטית אי אפשר,

לקחת עוד הלוואות אי אפשר,

לחסוך – אין ממה.

המצב הנוכחי מלחיץ דיו, אבל אחרי הבחירות יהיה יותר גרוע.

ברור לכולם שבמהלך 2013 יצטרך הממשל, תחת כל נשיא, להפסיק חלק ניכר מהתמריצים ומהטבות המס, שמצד אחד חיוניים לכלכלה, ומצד שני הביאו אותה אל סף פשיטת רגל, או כפי שהאמריקאים מכנים זאת: מצוק פיסקלי.

האמריקאים לא יכולים להרשות לעצמם רשת ביטחון סוציאלית אמיתית, כזו שתספק לכל אזרח ביטחון במערכת ובבני האדם.

לא תהיה להם ברירה אלא לנטוש את האתוס האמריקאי של הצריכה המוגזמת ושל דרוויניזם כלכלי וחברתי בו החזק מנצח ותפקיד המדינה מצטמצם למינימום ההכרחי.

במקום זאת, ההתדרדרות הצפוייה תביא אותם להפנים את הערך הכלכלי האדיר הגלום בערבות הדדית בין בני האדם.

את הכל הם ניסו, כבר 5 שנים,ללא הואיל, חוץ מהתקשרות חדשה ביניהם בערבות הדדית. 

שיטה כזו היא בו זמנית, גם צו השעה וגם משתלמת לכולם.

את השאיפה לצמיחה מקסימלית ינטשו לטובת כלכלה מאוזנת, פונקציונלית, שוויונית יותר ושפויה,

שמטרתה לספק לכל אזרח את צרכי הקיום הנורמליים שלו.

לא פחות, אבל גם לא יותר.

כלכלה כזו תהיה יציבה וחברתית יותר. 

המשאבים הכלכליים והטבעיים הנוכחיים אינם מספיקים לספק את צרכי כולם בשיטה האינדיבידואליסטית הנוכחית והפערים בין ה-1% ל-99% הופכים לתהום של ממש, במקביל לשקיעה של החלום האמריקאי.

החלום האמריקאי והתקוות להגשימו, הם המחזיקים את כל הפירמידה הלא שיוויונית בארה"ב.

קחו את התקווה – ותקבלו פצצת זמן חברתית וכלכלית.

אם נשנה את השיטה, לכלכלה הנגזרת מערבות הדדית, נגלה שיש על כדור הארץ די והותר משאבים, מכל הסוגים, כדי לכלכל את כולם ברווחה.

עזבו את הצריכה,

עזבו את החיסכון הפרטי

ותשקיעו בתוכנית החיסכון הטובה ביותר העומדת לרשותנו:

בתוכנית חיסכון חברתית וחינוכית.

תשקיעו בערבות הדדית בינינו.

התשואה תהיה פנומנלית והסיכון – לא יכול להיות גבוה מזה הנוכחי. בלשון המעטה.

נתחבר - נרוויח.