?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

כולם דווקא ירוויחו מעולם שכולו מלכ"רים. חלק ב'.

shutterstock 30670783 new

חלק א' || חלק ב' || חלק ג'

 

  • מאת: גיא יצחקוב דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.

בלי חומר דלק, האדם לא מסוגל לבצע שום פעולה. ככה בנוי הרצון הטבעי שלנו.
הטבע  שלנו מחייב אותנו לשאוף למקסימום תגמול במינימום מאמץ.

לכן, גם בעולם ללא פונקציית רווח, אישית או עסקית, כל אחד מאיתנו יישאר אדם, שזקוק לכוח מניע כדי לחיות, לעבוד ולתפקד. הרי לא נעבור מוטצייה שתאפשר לנו לתפקד בלי שכר.

השאלה היא רק איזה שכר ומה מטרתו?

אם מטרתו לאפשר לנו לספק את צרכי חיינו הנורמליים - אז ברור שזה הכרחי ולגיטימי.

מה זה "נורמלי"? זה עניין יחסי, ומשתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, אבל ברור שהכוונה לא רק למזון, קורת גג וביגוד, אלא גם לרכב, שירותי בריאות, פנסייה, אמצעים לחופשה שנתית ובקיצור - כמו שאמרנו - נורמלי.

על זה נגיד, לא יגונה ולא ישובח.

אבל כל מה שמעבר לדרוש לנו לטובת אותה "הכרחיות", משעבד אותנו, הפכנו לגלגלי שיניים במכונה כלכלית דורסנית, שבמקום שהיא תשרת אותנו, אנחנו משרתים אותה.

על זה נוותר ובשמחה.

מה נקבל בתמורה?

חיים מאושרים, בהם נוכל לפתח את הפוטנציאל האישי והחברתי שלנו ולא לרוץ כמו עכברים על גלגלת, בכלוב של זהב ולשאול את עצמנו אחרי 40 או 50 שנה - מה הטעם בחיינו?

ומה יהיה חומר הדלק שלנו?
הערכת החברה. בעצם, גם היום אנחנו חיים עבור הערכת החברה, אבל בעינינו הכסף הוא האמצעי היחיד לזכות בה. אבל זה לא חייב להיות ככה.
מהעיתונות: "ריכוז מחקרים- אם לא כסף, מה הופך בן אדם למאושר?"

איך ייראה מלכ"ר כזה? על כך תוכלו לקרוא במאמר הבא.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך