מאמרים וטורים

מה נשתנו הבחירות האלה מכל הבחירות?

לכידות חברתית, דווקא בתקופת הבחירות, היא צו השעה.

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

מן העיתונות: "חלוקת נטל שווה וסולידריות חברתית הן תנאים הכרחיים להתעצמות פנימית של ישראל. בלעדיהן החברה הישראלית אינה יכולה להיקרא חברה, אלא אוסף של חברות וקהילות, שאין להן הרבה מן המשותף זולת מיקומן הגיאוגרפי. זהו איום פנימי מהותי שאנחנו מציפים מעת לעת, אך סדר היום התזזיתי בישראל מאפשר להתכחש ולהדחיק את הבעיות האלה. (סמי פרץ, דה-מרקר 26.10.12 )

תקופת הבחירות מחדדת את המחלוקות בתוכנו, רווייה מאבקי כוח, אגו והסתה. חוסר הסבלנות עולה מדרגה והקו המפריד בין אלימות מילולית לאלימות פיזית נשחק עד דק.
בינתיים זה מורגש בקושי, אבל זה בגלל שתעמולת הבחירות טרם התחילה והמפלגות עסוקות בעיקר בתוך עצמן.
חכו – זה יבוא.

האם ניתן לשמור על אחדות העם, על המכנה המשותף הרחב ושותפות הגורל בינינו, כאן בישראל של 2012 ובמקביל לנהל מערכת בחירות אידיאולוגית, דמוקרטית וחופשית?

לנוכח האיומים מבחוץ ומבפנים והאתגרים בתחום הכלכלי, הביטחוני והחברתי,

עלינו להפוך כל אבן כדי להתאחד ולהפנים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.

להיכנס עכשיו לטירוף חושים של שנאה, פירוד והסתה זה לוקסוס שאנו לא יכולים להרשות לעצמנו.
בתוך תוכו, עם ישראל שבע ממחלוקות ומאוכזב מהמערכת הפוליטית כולה.

הפעם – הוא מצפה ליותר ממבול של הבטחות מפוליטיקאים שלא יספרו אותו ביום שאחרי.

טוב שהוא עדיין מצפה למשהו מהמערכת הפוליטית.

הציפייה הזו מתבטאת גם באחוזים גבוהים יחסית של השתתפות והצבעה בבחירות לכנסת.

אבל אם המערכת הפוליטית, מכל גווניה, תמשיך לאכזב אותנו האזרחים, היא תפגע בלגיטימיות של עצמה ובכך תאיץ תהליכים שליליים בתרבות הפוליטית הדמוקרטית בישראל.

האם לא ברור לנו, את מה שנסראללה ואחמדיניג'אד יודעים ואומרים מעל כל במה ונאום שטנה?
אויבנו מדגישים כי אנחנו מפוצלים ומסוכסכים בינינו, ולכן חלשים,בראייתם עד כדי כלייה.

הם יודעים שהמחלוקות בינינו, הפערים הכלכליים האדירים ומלחמת הקיום הכלכלית של מרבית שכבות העם, בגלל אותה מציאות כלכלית לא שיוויונית ועויינת, מחלישים את החברה הישראלית ובראייתם במיוחד את העורף האזרחי, שהוא מבחינתם הבטן הרכה שלנו.

רבע מהאוכלוסייה בישראל סובלת מחוסר ביטחון תזונתי, שליש נתונים בסיכון לעוני והפערים הכלכליים האדירים שנפערו מתבטאים גם בהישגי ילדנו בבתי הספר ובכך מנציחים את הפערים גם לדורות הבאים.

גם מומחי ביטחון ומדע המדינה יודעים לצטט מחקרים רבים לפיהם חלק ממשוואת ההרתעה האסטרטגית,הוא חוסנה של האוכלוסייה והלכידות החברתית.

חוסן חברתי = חוסן לאומי .

אני לא חושבת שצריך להסביר את זה, כי אנחנו מרגישים את זה "בבטן".

התקשרות חדשה בינינו בערבות הדדית ומתוך התחשבות, דאגה וחום אנושי, תתבטא מייד גם בכלכלה: היא תפחית את יוקר המחייה, תחסל בהדרגה את הכלכלה השחורה, תחשוף עודפים כספיים ומשאבים חברתיים שיופנו לרווחת הכלל ותפנה את קשרי הון שלטון לטובת רווחת הכלל ותשיב את האמון בינינו, שמחירו לא יסולא בפז.

זוכי פרס נובל בכלכלה מודים שהכלכלה ומדע הכלכלה פשוט חסרי אונים.

כלכלה המבוססת על ערבות הדדית בינינו היא גם הפרקטיקה היחידה שלא ניסינו.

למרות שמדובר בפיתרון תהליכי-חינוכי, נרגיש באופן מיידי שיפור בכלכלה ובחברה, בגלל סגירת הפער בין היחסים המתבקשים בינינו בעולם הגלובלי והמקושר, בו כולנו תלויים וקשורים זה בזה, לבין היחסים הנוכחיים והמקולקלים בינינו.

עם מלוכד,מחובר, נחוש, הוא גם עם חזק יותר, מכל הבחינות, גם הביטחונית.

אי אפשר להגיע לגיבוש כזה, עם שסעים כה עמוקים בקירבנו, שמקורם בשיטה כלכלית שפשטה את הרגל ועליה לפנות את מקומה מעל במת ההיסטוריה.
נראה כאילו גם שלי יחימוביץ' ובנימין נתניהו, שני המועמדים המובילים,מגיעים בהדרגה למסקנה דומה. כתבנו על זה כאן: על מה מתווכחים נתניהו ויחימוביץ ?

אבל אסור לנו לחכות לאחמדיניג'אד, או לקדנצייה שנייה, קרירה ומאיימת של הנשיא אובאמה, כדי להתחבר.

בעיתון האומה שיצא לאור בישראל בשנת 1940 כקול קורא לאיחוד העם, על רקע תחילת השמדת יהודי אירופה, מצאתי את הציטוט הבא:

"איגוד המתקיים מתוך גורם חיצוני אינו איגוד לאומי כל עיקר. ואנו דומים בזה לגל של אגוזים המאוחדים לגוף אחד מבחוץ, על ידי שק העוטף ומאגד אותם, שמידת האיחוד ההוא אינה עושה אותם לגוף מלוכד, וכל תנודה קלה הנעשית על השק מוליד בהם התרוצצות ופירודים זה מזה ובאים על ידה בכל פעם לאיחודים ולצירופים חלקיים מחדש. וכל החסרון הוא, מה שחסר להם הליכוד הטבעי מבפנים, וכל כוח איגודם הוא מתוך מקרה חיצוני. בעניננו אנו– דבר זה מכאיב מאד את הלב."

סמי פרץ,כותב את אותו דבר, בשפה עדכנית של 2012, בציטוט ממנו הבאנו בתחילת הפוסט,

אבל העיקרון נותר כשהיה:

שותפות הגורל בינינו מובנת מאליה והחיבור בינינו, הלכידות החברתית היא צו השעה.

אם יפלו כאן טילי שיהאב איראניים, הם לא יפלו בין מגדלי אקירוב לבין שכונת שפירא ולא בין עובדי הוועדים החזקים לבין עובדי הקבלן. כולנו הרי באותה סירה.

גם בתחום הכלכלי, מי שמאמין שהמאיון העליון יוכל להמשיך לחיות כאן ברווחה בבועה מלאכותית שיצר לעצמו המפרידה בינו לבינינו, ה-99, טועה ומטעה.

זה רק עניין של זמן......

לכן,עלינו להקדים תרופה למכה.
ערבות הדדית בינינו לא תהפוך את הייאוש ליותר נוח, כמילות השיר, אלא ביכולתה לשנות את המציאות ולהסיר מעלינו את כל האיומים.
יש כוח אדיר בחיבור בין בני אדם ובלכידות חברתית.

הם יכולים לשמש בסיס לכלכלה בריאה, יציבה, וידידותית לכולנו, לחברה אנושית ובו בעת נחושה וחזקה ולאיכות חיים חסרת תקדים.

עורף אזרחי כזה יחזק גם את מעמדה הביטחוני והאסטרטגי של ישראל, בעיני אויביה וידידותיה כאחד ויתרום להרתעה הישראלית מול האיומים הביטחוניים.

רבים מצהירים כי הפעם יצביעו בבחירות על סמך שיקולים כלכליים-חברתיים.

קשה לדעת אם זה יקרה בפועל, כי כשאנחנו שומעים את המנטרה השחוקה "שלום וביטחון" אנחנו קופצים לדום מתוח.

אבל בינתיים, על סמך הסקרים וההצהרות, העובדה שהנושא הביטחוני לא מצליח להאפיל על המשבר הכלכלי והמצוקות החברתיות, מעידה כי גם אנחנו, כולנו, מרגישים, אפילו בתת מודע, שיש קשר בין שני המשברים ושהפיתרון מתחיל באיחוד השורות ובחיבור בינינו.

זה ישרת את הכלכלה ואת הביטחון, כיון שבסופו של דבר הם שני פנים של אותו המטבע.....

עלינו להפנים כי הבונקר הפיננסי האמיתי הוא ערבות הדדית בינינו ושבכוחה לפתור את כל הבעיות, הכלכליות, החברתיות והביטחוניות.

זה בעצם כל ההבדל בין מניעה לבין התמודדות עם תוצאות לאחר מעשה.

אין סיבה שהמשבר הכלכלי ימשיך להסלים, יחד עם הרעה אסטרטגית דרמטית במישור הביטחוני, אם נתחיל, באמצעות חינוך לאומי למבוגרים ולילדים, באמצעות שימוש ממלכתי בכלי התקשורת ובאמצעות השפעת הסביבה, לפעול לאיחוד השורות בינינו, להתחשבות, לוויתורים הדדיים ולדאגה לכל פרט ולחברה הישראלית בכללה.

יש בערבות כזו, בכדי לכסות על כל החסרונות וזהו הבונקר הפיננסי האמיתי שלנו, שייתר את כל השאר.

שוב, מתוך עיתון האומה,אודות חשיבות החינוך לחוסנה ואחדותה של ישראל:

"והתקוה היחידה היא: לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש; לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הלאומית הטבעית העמומה בנו; לחזור ולהחיות אותם השרירים הלאומיים, שאינם פעילים בנו זה אלפים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים לדבר – אז נדע שיש לנו יסוד טבעי,בטוח להבנות מחדש ולהמשיך קיומנו בתור אומה מוכשרת לשאת את עצמה ככל אומות העולם.וזה תנאי מוקדם לכל עבודה ומעשה, כי התחילה בונים את היסוד באופן בריא ומספיק להמשא שרוצים להעמיס עליו, ואחר זה מתחילים לבנות הבנין. אבל חבל על מי שבונה בנין בלי יסוד מוצק כראוי כי מלבד שאינו בונה כלום, הוא גם מסכן עצמו ואת אחרים הסמוכים אליו, כי לכל תנודה קלה יפול הבנין ואבניו יתפזרו לכל רוח."

כיפת ברזל האמיתית שלנו, שתגן עלינו מפני המשבר, בין הכלכלי ובין הבטחוני, היא התקשרות חדשה בינינו בערבות הדדית.

בעצם, אם מסתכלים על ההיסטוריה של עם ישראל, זה תמיד הוכח כנכון:

כשהתאחדנו – שרדנו ושגשגנו.

וכשהתפצלנו לשנאת חינם –שילמנו על כך מחיר יקר.

הבחירות יכולות להיות גם הזדמנות לשינוי.

עת לבחור:עם אחד, או גל של אגוזים