מאמרים וטורים

האנושיות של קרנות הפנסיה כמודל כלכלי מוצלח לערבות הדדית. חלק ב'.

דוגמה חיה לשווי הכלכלי האדיר של ערבות הדדית בינינו

מאמר א' || מאמר ב'

• מאת: גיא יצחקוב דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.

כולם שואלים, האם ערבות הדדית היא פיתרון פרקטי?

תנו לנו דוגמאות, לא הסברים.

הדוגמה של האנושיות של קרנות הפנסיה אל העמיתים, להבדיל מהברוטליות של מנהלי קרנות הפנסיה אלינו הלקוחות, מדגימה היטב את השינוי שערבות הדדית אמיתית בינינו יכולה לעשות בחיים של כולנו.

הנה מספר ציטוטים מתוך כתבתה של מירב ארלוזורוב:
"מה שנחשב עד כה ליתרון הגדול שלהם - היותן כלי של ערבות הדדית. בקרנות, כל המבוטחים הם חלק מקבוצה אחת, שחוסכת יחדיו ומבוטחת יחדיו"

"מאז הופרטו הקיבוצים, נשארו קרנות הפנסיה ככל הנראה שריד יחיד לשיתופיות של פעם. באופן מפתיע, עד עתה השיתופיות הזו עבדה מצוין. כל כך מצוין,שאגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, שבדרך כלל ידוע בעמדתו התומכת בהפרטה ובניהול פרטי ומתנגדת לניהול לאומי משותף, היה לתומך נלהב של המודל הזה".

"ההתלהבות של הפיקוח על הביטוח עד כה נבעה מהיתרון העצום של הביטוח ההדדי - הוא זול לאין ערוך."

"אבל המחיר הנמוך אינו היתרון היחיד של הביטוח ההדדי. היתרון הנוסף, הוא היעדר האינטרס העסקי מצדה של החברה המנהלת. "

"קרנות הפנסיה מנוהלות בצורה אנושית הרבה יותר מול מבוטחים. "חברות הביטוח הן דרקוניות", אמר ל-The Marker יועץ בכיר."

אז קחו למשל את הוזלת יוקר המחייה: הנה דוגמה טובה לכך בקרנות הפנסיה. בכלל, אם כולנו נתייחס אחד לשני כמו בני משפחה אחת גדולה ומלוכדת,האם נפקיע מחירים זה מזה?

הייתם עושים את זה להורים שלכם? לילדים שלכם?

הכתבה מדגישה גם את העובדה שבהעדר אינטרס עסקי, מתקבל תמחור הוגן ויחס אנושי, המבוסס על אמון, בין גופים עסקיים לבינינו הלקוחות.

כתבנו על זה פוסט נפרד: "שכל העסקים יהפכו למלכ"רים".

קחו את ה"נוסטרו" מהבנקים, או מחברות וביטוח, או את הרדיפה אחרי רווחים גדולים ככל האפשר של הגופים העסקיים למיניהם ומה נקבל?
נקבל עסקים חברתיים, בנקים חברתיים, כאלו שמטרתם לכסות את ההוצאות שלהם, כולל שכר עבודה, מלאים, חומרים, מו"פ והשקעות בציוד.

לא פחות, אבל גם שקל לא יותר.

המגזר העסקי יתמחר את כל המוצרים והשירותים ברמה נמוכה הרבה יותר, כיוון שאם המטרה היא רק לכסות את העלויות, וכיוון שרכיב ההדדיות מבטיח שההוזלה תחול גם על תשומות הייצור, וכיוון שהוצאות הפרסום יצנחו דרמטית, - מתקבל מודל המסוגל להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית.

קחו את שיקולי הרווח וההפסד ומה נקבל חוץ מהוזלת מחירים דרמטית?

נקבל עסקים ידידותיים לצרכן,

צרכנים ידידותיים לעסקים ואחד לשני.

לכן, אנו טורחים לחזור ולהסביר שערבות הדדית איננה רק צו השעה, אלא היא הפיתרון למשבר הכלכלי והחברתי, הודות לערך הכלכלי האדיר הגלום בה.

אבל בשביל שזה יקרה - אנחנו צריכים להשתנות. אין את מי להאשים, אלא את עצמנו.

כתבנו גם על זה פוסט שחשוב לנו מאוד שתקראו: "שאני אשתנה? "