?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

אל תחסוך, תצרוך – איך הפך החיסכון הפרטי לאויב המדינה. חלק א'.

shutterstock 27981593 new

הגדלת הצריכה הפרטית לא תוציא את ארה"ב מהמשבר. ערבות הדדית- כן

 

מאמר א' || מאמר ב'

  • מאת: אופיר לוי | רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

 

מן העיתונות: לכמעט מחצית מהאמריקאים חסכונות של פחות מ-500 דולר:

סקר של חברת השוואת כרטיסי האשראי Credit Donkey תומך במחקרים קודמים לפיהם מצב חסכונות האמריקאים בכי רע.

למחצית מהאמריקאים יש חסכונות בשווי 500 $ ומטה, אם בכלל.

לא מדובר על הומלסים, אלא על מדגם מייצג של האוכלוסייה.

האינסטינקט ההישרדותי של כל אחד מאיתנו אמור לתמרץ אותנו לחסוך לעת צרה, נכון?

בטח ובטח בעיתות משבר, כשהאבטלה גבוהה והביטחון התעסוקתי נמצא בירידה מחשש לפיטורים וכשהחוב הלאומי של אמריקה נושק שוב לתקרת 16 טריליון הדולר והעתיד הכלכלי והפיננסי לוט בערפל.

איך מגיעה משפחה אמריקאית ממוצעת למצב בו כרית הביטחון שלה נמוכה מ-500 $?

הרי זו לא סקנדינביה. בארה"ב אין מודל מפותח של מדינת רווחה.

האדון וגברת סמית' אינם חוסכים וזה קורה לא בגלל שיש להם ביטחון שהמדינה תושיע אותם, או אלוהים, הם לא חוסכים כי הם מצייתים לציווי העליון של כל המערכת הפוליטית, החברתית והכלכלית האמריקאית: תצרכו כמה שיותר !

לכו לקניונים, לחנויות, לרשתות המסחר האלקטרוני – לא אכפת לנו איך – העיקר שתקנו כמה שיותר. אם אין לכם כסף-זה בסדר, קחו אשראי זול וזמין לכל דיכפין.

אל תדאגו איך תחזירו אותו, אנחנו פשוט נמשיך לגלגל לכם אותו, בזול,

העיקר שתשלחו את היד לארנק ותקנו מכל הבא ליד.

אדון וגברת סמית' הפכו למכורים לצריכה, הם נהנים לקנות, להחליף, לשדרג ולבזבז.

הצריכה המוגזמת, או "תרבות הצריכה" היא מהמאפיינים הבולטים של ארה"ב וזו אופנה שהיא ייצאה בהצלחה לעולם כולו, כיון שבסופו של דבר טבע האדם הוא אוניברסלי.

תרבות הצריכה מעוגנת היטב בנורמות חברתיות, בחקיקה ומערך מיסוי מתמרצים, בחינוך מגיל 0 ועד זיקנה, בתעשיית פירסום אדירת מימדים המפציצה אותנו במאות פרסומות, גלויות וסמויות, ביום ובסמלי סטטוס חברתי ומעמד חברתי הנגזרים ממה אנחנו לובשים, עונדים, נוהגים , גרים ומדברים.

הצריכה המוגזמת מגדירה את מהותנו בשיטה הנוכחית ומכאן נולדה הפראזה על דברי הפילוסוף הצרפתי דקארט: I shop therefore I am

עידוד הצריכה הפרטית, על חשבון החיסכון, הוא קודש הקודשים של הכלכלה האמריקאית.

הצריכה הפרטית תורמת כ-70% לתוצר השנתי האמריקאי.

במילים פשוטות – מצבה הכלכלי והפיננסי של ארה"ב תלוי בצרכן האמריקאי.

כשהצריכה הפרטית עולה, נרשם שיפור גם בצמיחה הכלכלית, שאמורה להיטיב עם כולם.

דגש על המילה "אמורה",אבל זה כבר נושא למאמר אחר.

כך הפך החיסכון הפרטי לאויב המדינה.

כל התמריצים האדירים בהיקף של כ- 4 טריליון $ שסיפקה ממשלת ארה"ב בשנים האחרונות לאזרחיה, נועדו לעודד את הצריכה הפרטית.

על זה, בראיית הממשל, יקום וייפול דבר.

לכן, שומר הבנק המרכזי הפדרלי, ה- Fed,על ריבית של 0% משנת 2008 והוא התחייב לשמור אותה כזו עד לפחות 2014.

מי רוצה לחסוך בריבית 0% ?

בריבית נמוכה כזו כדאי לקחת הלוואות חינם, או זולות במיוחד ולרוץ לקנות, העיקר לקנות.

לכן, הצריכה הפרטית בארה"ב נפגעה הרבה פחות משניתן היה לצפות מהחוב הפרטי והלאומי.

ברירת המחדל של האמריקאי הממוצע היא לצרוך, לא לחסוך, וכל זה בעידודה המלא של המדינה.

את האופנה הזו האמריקאים ייצאו בהצלחה רבה לכל העולם

למרות שהם עדיין אלופי העולם בצריכה מוגזמת וממונפת.

בישראל החיסכון הפרטי נמצא בשפל של 3 עשורים בהם ירד בכ-30% לרמה של 11% בלבד.

נכון, אנחנו שמרניים לעומת האמריקאים, אבל המגמה ברורה.

אבל, לפעמים החגיגה נגמרת.

איך בדיוק יכבו האורות ומה לערבות הדדית ולכל זה? תוכלו לקרוא על כך בחלק השני של המאמר.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך