?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

חבל שהפראיירים הצטרפו למחאה הלא נכונה

shutterstock 81942724 new

מן העיתונות: ועדת פלסנר עשתה עבודה לא רעה, אבל אם רוצים להבין באמת את הבעיות של מדינת ישראל ולפתור אותן עדיף להתעמק בדו"ח טרכטנברג שגם בו דובר על השתתפות החרדים בשוק העבודה. עדיפה המחאה על צדק חברתי והמאבק על שוויון הזדמנויות, מאשר מחאת הפראיירים ומצעדי המילואימניקים.

אנחנו לא צריכים עוד עובדי רס"ר אלא משלמי מסים

הממשלה מממנת למשפחה חרדית סל הנחות והטבות של אלפי שקלים בחודש

הקשר בין פטור לחרדים לפנסיה בגיל 40

שירות צבאי או אזרחי מקרב בין אנשים ומסייע בהכשרת בעלי מקצוע; זה צדק חברתי

  • מאת: גיא יצחקוב דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות.

 

עם ישראל מזדקן. בעוד 30 שנה, אחוז משלמי דמי ביטוח לאומי יקטן בצורה משמעותית ביחס לאחוז מקבלי הגימלאות.

זה קורה כיון שבעוד דור תש"ח והדורות שנולדו מאז, מזדקנים ומאריכים ימים (הודות לעלייה בתוחלת החיים הממוצעת), שיעור החרדים וערביי ישראל עולה בקצב מהיר הרבה יותר מקצב הריבוי הטבעי של אלו המשתתפים בכוח העבודה ומשלמים מסים ודמי ביטוח לאומי.

 

כך מופר בהדרגה האיזון הדמוגרפי-כלכלי. זה לא יקרה ביום בהיר אחד, אבל המגמה ברורה: בעוד קופתו של המוסד לביטוח לאומי תלך ותקטן, מספר הזכאים לקיצבאות רק ילך ויגדל. מעטים יותר יצטרכו לממן קיצבאות לרבים יותר וברור שזו סיטואצייה כלכלית וחברתית קשה.

 

הקריאות לשוויון בנטל הגיוס לצה"ל ו/או שירות לאומי, משקפות כמיהה מובנת לצדק חברתי ולחלוקה צודקת בנטל, אולם ביחס למה שמוטל על כף המאזניים, ברור כי כולם נובחים על העץ הלא נכון. 
לא בכדי מצביעים כל המומחים על שעון החול הדמוגרפי ועל חבית אבק השריפה שבסופו. 
ללא השתלבות של הגברים במגזר החרדי ושל הנשים במגזר הערבי בשוק העבודה ובמעגל משלמי המסים ודמי הביטוח הלאומי, הסוף ברור וכואב.

המומחים ממליצים על חקיקה, שינוי במדיניות המס והפטורים ומתן תמריצים נוספים ליציאה לעבודה.

ברור, כי במקביל, חייב להתבצע שינוי ערכי ונורמטיבי מוסכם, שישקף את שותפות הגורל והתלות ההדדית בין כולנו, בין אדם לרעהו, ללא קשר לדת, גזע או מין. 
שינוי כפוי לא יחזיק מים, בדיוק להיפך.

גם סוגיית הפנסיה, השירות בצבא והיציאה למעגל העבודה, ייפתרו רק במסגרת הסכמה רחבה בינינו ובערבות הדדית.

אין קיצורי דרך. אז, כמו היום יסתבר לנו בסופו של דבר שהדרך הארוכה ביותר היא בעצם הקצרה ביותר.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך