מאמרים וטורים

חינוך פיננסי זה טוב, חינוך אינטגרלי זה מצויין - חלק א'

מאמר א' | מאמר ב' | מאמר ג'

מן העיתונות: משרד האוצר יציג התוכנית האסטרטגית לחינוך פיננסי בישראל

מטרת משרד האוצר היא לרכז את כל תחום החינוך הפיננסי משלבי הגן, וגם כסיוע לבוגרים, משפחות וקשישים. המשרד שואף להיות הגורם המרכזי בתחום, שיאסוף ויפיץ ידע לגורמים שונים הפועלים בו כמו עמותות, יועצים פיננסיים, ובתי ספר.

צרכנות פיננסית אמרתם, מה זה בכלל ולמה אני צריך את זה?

מי מאיתנו יודע כמה עולה לו קרן הפנסיה שלו, או ביטוח המנהלים? כמה עמלות הבנק שלנו גובה מאיתנו ועד כמה הן ניתנות למיקוח? איך ייתכן שמשפחות רבות חיות באוברדרפט ובמקביל מפקידות כסף באפיקי חיסכון למרות שב-99% מהמקרים הריבית על משיכת היתר גבוהה משמעותית מהתשואה שנקבל על החיסכון ולמה אנו משלמים מחיר יקר על השאלה "לחלק לך?" ולמה אף אחד מאיתנו מבין את הפרסומות של המוצרים הפיננסיים?

מודעות צרכנית כן, אבל מה פתאום בפיננסים?

מודעות הצרכנים בישראל גדלה וזה ניכר במאבקים נגד מחירי מוצרי מזון, דלק, תקשורת ואפילו דיור. אבל כשזה מגיע לפיננסים – דום שתיקה.

המחיר של העדר התייחסות להשכלה פיננסית ולצרכנות פיננסית, הוא מחיר יקר מאוד.

בערבות הדדית – זה לא יקרה.

רפורמת בכר זרקה אותנו למים העמוקים של החלטות פיננסיות, בלי לדעת לשחות

עד 2005, הבנקים לא טרחו ללמד את הציבור פיננסים. לא היה לזה ביקוש מצידנו ולהם זה לא היה משתלם. יודעים מיהו המגזר הכי רווחי עבור הבנקים? לא הטייקונים ולא הקונצרנים הגדולים אלא דווקא המגזר הפרטי, הוא התרנגולת המטילה ביצי זהב עבור הבנקים וגם עבור הגופים המנהלים עבורנו את הפנסיה שלנו.

רפורמת בכר הוציאה מהבנקים את קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות. כך נוצרה קמעונאות פיננסית ושוק תחרותי ולנו ניתנה סופסוף הבחירה במה להשקיע, איך לחסוך ובאמצעות איזה יצרן. הרגולציה, יצרה צורך שלנו להתמודד עם החלטות שבעבר לא היינו צריכים לקבל. בו בעת – לא היו לנו כלים בסיסיים לקבל את ההחלטות הפיננסיות, שחלקן מורכבות מאוד.

יש בכלל יועצים נטולי פניות בישראל?

יועצי ההשקעות של הבנקים כפופים לחוק המחייב אותם לתת לנו ייעוץ אובייקטיבי וחסר פניות. מצד שני, מי משלם להם את המשכורת? ובנוסף, הבנק המייעץ לנו נותר ייצרן של מוצרים פיננסים.איך יכול היועץ לשמור על הלקוח ובמקביל לתרום לרווחים של הבנק? מתיי בפעם האחרונה נכנסתם לבנק א' לפתוח תוכנית חיסכון והיועץ סרב והפנה אותכם לבנק ב', כי שם התוכנית יותר משתלמת?

בארה"ב ובאירופה, יש יועצים פיננסים עצמאיים שנאמנותם נתונה ללקוח בלבד ורק הוא משלם את שכרם ולכן מעניק גם ייעוץ אובייקטיבי אמיתי. אבל בישראל, מעדיפים לקבל ייעוץ חינם, מיועץ ההשקעות בנק, או מסוכן הביטוח הידידותי. הייעוץ החינמי הזה הוא הייעוץ הכי ייקר שנקבל אי פעם.

נכון, הבנקים שיפרו בשנים האחרונות את מערכי הייעוץ ואף עוסקים בהדרכה פיננסית ללקוחות, אולם זו פעילות שמתמקדת רק בנושאים שנוח לבנקים להשכיל אותנו בהם. את הסודות האמיתיים הבאים על חשבוננו,הם לא ילמדו אותנו.

אילו אפשרויות עומדות היום בפני הציבור לרכוש השכלה פיננסית? על כך במאמר הבא.

• מאת: גיא יצחקוב, דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות