מאמרים וטורים

חלב - האם הגברת התחרותיות תצליח היכן שפיקוח ממשלתי נכשל? - חלק א'

מן העיתונות: החלב בישראל יקר ב34% מבעולם, בחזרה לאימפריה הסובייטית

חשוב לנתח את הסיבות לכישלון המתמשך בהוזלת מחירם היקר של מוצרי החלב בישראל בהשוואה לעולם.

לכאורה, עשתה הממשלה מה שהיא אמורה לעשות, מבחינת רגולצייה ופיקוח על מחירים.

משק החלב מפוקח על ידי הממשלה, מחירי מזון בסיסיים נמצאים בפיקוח ממשלתי ונקבעים לפי נוסחה שאין ליצרנים או למשווקים השפעה ישירה עליה. הממשלה קובעת גם מכסות לרפתנים ומצד שני, כדי לפצותם, מגינה עליהם מפני תחרות מחו"ל.

בד בבד, פועלת תעשיית חלב אדירה, מבוססת על מוצרים שאינם בפיקוח על המחירים ושלכאורה מתנהלת בה תחרות עזה, אבל בפועל היא בשליטת 2-3 שחקנים גדולים וחזקים.

בראייתה של הממשלה, מוצרי החלב והמזון שבפיקוח הופקעו מכוחות השוק החופשי, כדי להבטיח זמינות גבוהה ומחיר הוגן ושווה נפש.
רבים סבורים גם כי הפיתרון ליוקר המחייה הוא בהרחבת סל המוצרים שבפיקוח לשירותי בריאות, חינוך, דיור, פנסיה וסיעוד.

אבל הניסיון בשוק החלב מעיד כי הפעלת המודל המפוצל הזה בישראל – נכשלה.

קשה לשמור על דואליות בין מודל ריכוזי קשיח, בפיקוח ממשלתי, בכל הקשור למוצרי מזון בסיסיים, לבין מודל תחרותי ושוק חופשי בכל השאר. יש הרי אינטראקציה בין שני השווקים, מדובר על אותם שחקנים וכל אחד דואג לשורת הרווח הכולל שלו. אם מגבילים אותו ב-א' (למשל מוצרים שבפיקוח) הוא מפצה את עצמו ב- ב' (מוצרים שאינם בפיקוח).

האביר על הסוס הלבן, של כל המבקרים, הוא מודל תחרותי ופתוח.

רבים קוראים לאמנציפציה של שוק החלב, היתר ייבוא, ביטול המכסות והפיקוח על המחירים ועוד. המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במשק חושפות גם הן עד כמה גדולים הנזקים הכלכליים והחברתיים של היעדר תחרות במשק הישראלי.

תנו ליד הנעלמה לעשות את שלה, פיקוח ממשלתי זה רע, תחרות חופשית זה טוב, נכון?
תלוי למי...

ההצלחה בשוק הסלולר, מעוורת אותנו וגורמת לנו לתקוות שווא שתחרות היא הפיתרון לכל תחלואי המשק הישראלי, כולל יוקר המחייה.

ברור שתחרות היא דבר טוב, אבל אנחנו נוטים להגזים בחשיבותה.

מדוע תחרות היא לא חזות הכול ומהו הפיתרון האמיתי לשוק החלב, תוכלו לקרוא כאן.

• מאת: גיא יצחקוב, דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות