מאמרים וטורים

לקרוא בין השורות – "לא להתכחש לאבטלה, לטפל בה"

השיטה הכלכלית הנוכחית, מעדיפה ומטיבה עם המגזר העסקי ועם העשירון העליון בכלל והמאיון העליון בפרט. על הנייר, זה באמת אמור היה לעבוד. כשהמגזר העסקי משגשג ופורח, גלגלי הכלכלה מונעים, יש יותר משרות, יותר היצע, שאמור להיות מתורגם למחירי סחורות נמוכים ושווים לכל נפש. במילים אחרות, העושר, אמור היה לחלחל למטה לכל שכבות העם. במציאות, זה לא קרה.

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, LLM במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

למה? בגלל הטבע האנושי, שגרם לעשירים להתעשר עוד יותר ולחסום את הכסף מלזלוג מטה. אין מה להאשים אותם, בהעדר חינוך לערבות הדדית, סביר להניח שכל אחד מאיתנו היה נוהג אותו דבר לו היינו במקומם.

בהתאמה, העשור האחרון דחף את החברה הישראלית לחיים קשים וסיזיפיים. היישום של המודל הניאו-ליברלי, יצר פערים חברתיים וכלכליים אדירים, ממש קרע את החברה הישראלית, דחק מאות אלפים מתחת לקו העוני ודחף את המעמד הבינוני לעבדות מודרנית, רק כדי לגמור את החודש.

מערכת הרווחה בישראל היא מהקמצניות בעולם, הרבה בגלל הפרשה זניחה של המעסיקים לביטוח לאומי. משלמים מעט– מקבלים מעט. אבל מי צריך את הקיצבאות? המאיון העליון, או אנחנו?

כל הגזירות החדשות הן על גבו של הציבור הרחב.

מס החברות היה פעם 36% והיום רק 25% ועדיין, הגדלה שלו לא עומדת על הפרק. אגב, כיוון שחברות משלמות מס רק על הרווח שלהן, כלומר לאחר ההוצאות, יוצא ששיעור מס חברות האפקטיבי הוא כ- 7% בלבד. לעומתם, השכיר הממוצע, שמרוויח שכר ממוצע, משלם מהברוטו, לפני הוצאות (מזון, גן לילדים, שכר דירה וכדומה).

הגזירות החדשות שמדברים עליהן, הן לפי אותו מודל: יפגעו לנו בקיצבאות הילדים ולא יטילו מס על ירושות גדולות כמקובל בעולם. יקצצו בתקציבי החינוך והבריאות, למרות שההוצאה הציבורית בישראל היא מהנמוכות במערב ולא יגבו מהחברות העשירות ביותר (אינטל, צ'ק פוינט, אמדוקס, טבע ואחרות) מס אמיתי על הרווחים שלהן. הן מקבלות "מתנה" של 25 מיליארד ₪ על הרווחים הכלואים. מי שעשה לנו את התספורת הכי גדולה זו המדינה ולא הטייקונים....

עידוד השקעות? מילים יפות, שמאחוריהן מסתתרת העובדה שנתנו פטורים ממס בהיקף של למעלה מ- 5 מיליארד ₪ בשנה, לחברות החזקות בעיקר. ברור שזה בא על חשבון מישהו.

העלאת מע"מ - מי ייפגע מזה? המגזר העסקי הרי "מתקזז" על המע"מ ובעצם רק הצרכן הסופי משלם אותו. אנחנו. ל-2 העשירונים העליונים זה אולי זניח, אבל לכל השאר, העלאת מע"מ זה מכה ישר לכיס.

גם בנדל"ן – הצרכן הסופי משלם מע"מ ומס רכישה בשיעורים יקרים מאוד. אבל למשל, הטלת מס רכוש על מלאי קרקעות שמוחזק שלא לצרכי בנייה מיידית – הס מלהזכיר. למה? כי זה יפגע בבעלי החברות ובאותו מאיון עליון בגלל אותה הנחה שגויה שאם יהיה לו טוב, זה אומר שיהיה טוב לכולנו.

ההנחה הזו פשטה את הרגל אצלנו, בארה"ב, בבריטניה ובכל מקום בו ניסו להנהיג את המודל הניאו-ליברלי ו"לסמוך" על הטבע האנושי שידאג לפזר את הצמיחה והעושר בין כולם. בקושי שאריות קיבלנו, בקושי.

השקעה בצמיחה היא עקרה. מחקרים רבים מראים זאת. צריך להשקיע בחינוך, בהקטנת פערים חברתיים ולהקצות משאבים לבניית המנגנונים הדרושים כדי לייסד כאן מדינה המבוססת על ערבות הדדית בינינו.

והאבטלה? הגידול באבטלה הוא בלתי נמנע ורק יילך ויגבר, כחלק מהמשבר העולמי ומההתכווצות של הכלכלה מכלכלה מוגזמת, מנופחת לכלכלה מאוזנת, שפויה ופונקציונלית.

על המדינה להרים את הכפפה ולהשיק באופן מיידי תוכנית חירום לטיפול במובטלים.

המעוניינים יכולים לקרוא על התוכנית במסמך העקרונות של תנועת הערבות.