מאמרים וטורים

הגדלת הגירעון - בשורה רעה למחאה

מן העיתונות: בשנות ה-80 יזם הנשיא האמריקאי רונלד רייגן שתי הורדות מסים משמעותיות. הדבר הגדיל את הגירעון בארה"ב, והחוב הציבורי גדל ב-15% תוצר.

בטווח הקצר החלטת הממשלה להגדיל את הגירעון התקציבי ל-3%, הייתה החלטה הכרחית וחשובה.
הגדלת הגירעון תאפשר לצמצם משמעותית את הגזירות והקיצוצים הכואבים בתקציב 2013 ואת המשך ביצוע הרפורמות החברתיות שהממשלה החלה בהן בנושא ריכוזיות, קשרי הון-שלטון, מסים, מצוקת הדיור ועוד.

מימון רפורמות חברתיות באמצעות הגדלת הגירעון התקציבי עלול לצאת מכלל שליטה ולהתדרדר לגירעון גבוה מהמתוכנן. אם זה יקרה - הנזק הכלכלי יהיה גבוה מאוד ויהיה צורך בקיצוצים הרבה יותר כואבים, ממש משטר צנע. משטר צנע כזה, שמטרתו להבריא את המשק, יגבה בטווח הקצר מחיר גבוה מאוד מהמשק ובמיוחד מהמגזר העסקי ,שכבות החלשות ומעמד הביניים.

לכן, אנו מדגישים את חשיבות המשמעת התקציבית ושמירה על גירעון נמוך ובשליטה.

איך מקטינים את הגירעון - פשוט מאוד, ממש כמו הטיפול באוברדרפט של כל אחד מאיתנו בבנק.

או שמגדילים את ההכנסות, או שמקטינים את ההוצאות, או שניהם יחד.

הקטנת ההוצאות הממשלתיות משמעותה. קיצוצים בתקציבים, ביטול תמריצים שונים וקיצוץ בקיצבאות המדינה.
גם זה בדרך אלינו ובקרוב מאוד. תקציב 2013 יכלול גזירות כלכליות וקיצוצים כואבים.

הגדלת ההכנסות אפשרית באמצעות הפרטה, אבל כבר לא נשאר הרבה מה להפריט ולכן לא מכאן תבוא הישועה.

העלאת מסים היא האופצייה הריאלית להגדלת הכנסות המדינה בשנת 2013. הכוונה גם להרחבת בסיס המס, גבייה מחייבים ומלחמה בכלכלה השחורה המגלגלת מעל 100 מיליארד ש"ח בשנה שמשמעותם הכנסות פוטנציאליות ממסים בסך 7 מיליארד ש"ח לקופת המדינה.

הפיתרון הקל הוא להעלות את המע"מ או את מס ההכנסה לשכירים. המשמעות היא פגיעה בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. לכן, צריך לפנות תחילה להעלאת מסים על המאיון העליון, שיש לה חשיבות כלכלית וחברתית כאחד, להעלאת מס חברות, להטלת מס ירושה על ירושות גדולות במיוחד, למסים על מוצרי יוקרה, ביטול פטורים לחברות גדולות ולמאיון העליון, ביטול הטבות לבעלי ההון ולחברות הגדולות (הרווחים הכלואים זה שערורייה. המדינה היא שעשתה לנו את התספורת הגדולה ביותר!!!!! לא הטייקונים) ועוד.

זהו, זה יספיק כדי לאזן את התקציב ולאפשר במקביל את צימצום הפערים הכלכליים בחברה הישראלית?

ברור שלא.

התקשרות חדשה בינינו בערבות הדדית, היא בו בזמן צו השעה וגם משתלמת לכולנו.

כמו שאנו רואים מהעולם, הנאבק למעלה מ-5 שנים במשבר כלכלי, הפתרונות הכלכליים הקלאסיים לטיפול במשבר ולאיזון התקציבים אינם מצליחים, הכלכלנים המובילים בעולם מודים בכך בפה מלא. הם אובדי עיצות.

להבדיל, שיטה כלכלית המבוססת על ערבות הדדית בינינו, תגדיל את "העוגה הכלכלית" ותאפשר גם גיבוש וישום של מדיניות תקציבית שתזכה לקונצנזוס רחב ולהשתתפות ברצון של כל המגזרים והשכבות בפיתרון כלכלי שיאפשר את קידום האד'נדה החברתית והלאומית, מתוך התחשבות, נכונות לוויתורים ודאגה אמתית זה לזה.

• מאת: גיא יצחקוב, דוקטוראנט למנהל עסקים האוניברסיטה העברית, חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות