מאמרים וטורים

התחזקות הדולר

מן העיתונות: הדולר התחזק ב-0.4% ושערו היציג נקבע על 4.029 שקלים

החולשה של השקל ביחס לדולר, מצטרפת למגמה שנצפתה בשוק ההון הישראלי ולזינוק החד בעלות הביטוח נגד פשיטת רגל על אג"ח של ממשלת ישראל וחוזי CDS, המעניקים ביטוח לאג"ח של ממשלת ישראל ל-5 שנים, שזינקו בכ-22%. כתבנו על זה במאמר נפרד שובו של ה- Country Risk.

עליית הדולר, שחצה את רף ה-4 ₪ לדולר, גם היא משקפת את החשש מהסלמה ביטחונית. הדולר תמיד נתפס כ"מקלט בטוח" ליום שחור. שוב – כולנו מושפעים מכך. לא רק אלה שרצו לקנות דולרים. מדוע? כי יש "תמסורת" מסוימת בין הפיחות לבין האינפלציה בישראל. כלומר, התחזקות של הדולר ביחס לשקל, מתורגמת, בסופו של דבר, לעליית מחירי מוצרים רבים, שמחירם נקוב בשקלים.

פעם, התמסורת הזו הייתה חזקה מאוד, למעלה מ- 0.5, כלומר, כל פיחות של 1%, גרם לעלייה באינפלציה של כ- 0.5% בחודשים שלאחר הפיחות.

היום, התמסורת נמוכה משמעותית, אך היא עדיין קיימת ולכן הפיחות מייצר לחצים אינפלציוניים, או לפחות עלייה בציפיות האינפלציה, כפי שהן נגזרות מהפער בין עקומי התשואה לפדיון בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד באג"ח הממשלתי בבורסה.

גם כאן, חלק מההתייקרות הצפויה של מוצרים ושירותים אכן מתבקשות, בגלל העלייה במחירי חומרי הגלם או מוצרים מיובאים מחו"ל. אבל באותה הזדמנות, יש גם לא מעט יצרנים ומשווקים הלוקחים "טרמפ" על ההתייקרות המוצדקת הזו ומייקרים במקביל שורה ארוכה של מוצרים ושירותים, פשוט בגלל שהעיתוי מאפשר זאת ועל רקע העובדה שיותר קל להעלות מחירים בתקופה בה כולם מעלים אותם, לכאורה בגלל התחזקות הדולר ביחס לשקל.

בפועל, אם נמפה את גל ההתייקרויות שלפנינו, אין ספק שנגלה כי חלק משמעותי מההתייקרויות אינו מחויב המציאות כתוצאה מהפיחות, אלא פשוט חיכה להזדמנות הנכונה, כדי לפצות יצרנים ומשווקים רבים על השנה שחלפה שבה האקלים הציבורי היה עוין לכל העלאת מחירים יזומה ומשמעותית.

לזה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שערבות הדדית בינינו, היא לא רק צו השעה, אלא גם תשתלם מאד לכולנו. הגורם העיקרי האשם בכך הוא הגורם האנושי. כלומר, הרצון של כל אחד מאיתנו להרוויח כמה שיותר מכל הזדמנות וסיטואציה.

אנו מתקשים להבין שכולנו קורבנות של השיטה הזו ומצד שני חלקים חיוניים בה המאפשרים את המשך קיומה. לכן, הפתח לשינוי אמיתי מתחיל בשינוי בכל אחד מאיתנו ובצורה בה אנו מתייחסים זה לזה.

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, MA במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות