מאמרים וטורים

מה יישאר מ"אפקט סילמן" בעוד שנה?

המחאות התקיימו נגד ההזנחה שהובילה את משה סילמן להצית את עצמו אתמול

• מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, MA במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

הטרגדיה של סילמן, שהצית את עצמו, יצרה אפקט של "חשבון נפש" אצל כל אחד מאיתנו חבל שהיינו צריכים להגיע לכך, אבל בכך הצליח אקט המחאה שלו להשיג את מטרתו המיידית. למודי ניסיון, אנו יודעים שבישראל דרמה רודפת דרמה וחלוקת הקשב הציבורית מוגבלת.

לכן, השאלה היא לא מה התגובה הרפלקסיבית למחאה האישית הכואבת של סילמן, אלא מה יישאר ממנה עוד כמה חודשים או שנה, אם בכלל.

אם אנחנו כבני אדם, רוצים להבטיח שאקט המחאה הקיצוני הזה באמת ישאיר את חותמו, עלינו להתמקד ברובד הבסיסי ביותר של הבעייה, שיצרה את המשבר החברתי הזה אצלנו.

באנשים עצמם ובקשרים בינינו, ביחס של האחד לזולתו ועד כמה כל אחד מאיתנו מוכן להוציא לרגע את הראש מהקונכייה שלו ולהחליט שהוא דורש שינוי ושהאדישות, מלחמת הקיום והעבדות המודרנית של כולנו, איננה מכה משמיים, אלא מעשה ידנו שלנו..

תחושה של "ביחד": אולי ההישג החשוב ביותר של המחאה, קשור לכך שהיא עוררה בכולנו תודעה קולקטיבית של המוני אזרחים, שהפכו מאוסף של אינדיבידואלים, הנאבקים כל אחד לבדו, לציבור שהוא בעצם יישות בפני עצמה.

על דרך המשל: לפני המחאה, "היינו דומים בזה לגל של אגוזים המאוחדים לגוף אחד מבחוץ, על ידי שק העוטף ומאגד אותם, שמדת האחוד ההוא אינה עושה אותם לגוף מלוכד, וכל תנודה קלה הנעשית על השק מוליד בהם התרוצצות ופירודים זה מזה ובאים על ידה בכל פעם לאיחודים ולצירופים חלקיים מחדש. וכל החסרון הוא, מה שחסר להם הליכוד הטבעי מבפנים, וכל כוח איגודם הוא מתוך מקרה חיצוני."

התחושה הזו שקיבלנו בזמן המחאה,שאנחנו חלק מרשת קשר ושיש סיכוי להשפיע על עתידנו, הייתה תחושה נעימה עבור מרביתנו.
תחושה זו יכולה לשמש קצה חוט לשינוי בחברה ובכלכלה הישראלית, כיון שמגולמת בה ההכרה שעלינו, להדק את העשייה המשותפת ולהפנים כי נטייה כזו לשיתופי פעולה היא בעלת הפוטנציאל האמיתי לטרוף כאן את הקלפים, בדרך למציאות טובה הרבה יותר.

בהיעדר שינוי ערכים ונורמות, ההתנהלות של המחאה הצרכנית     תלך מהישג משמעותי אחד להפסד צורב אחר, במאבק תמידי של כולם נגד כולם, חיים הפוכים ב-180 מעלות מהתקווה שהוציאה רבים לרחובות בקיץ 2011.

עד שלא יחול שינוי בהתקשרות בין אדם לזולתו, מיחסים כוחניים, ותחושה של אם אין אני לי מי לי, ליחסים המבוססים על התחשבות, דאגה וערבות הדדית בינינו, תוסיף המחאה החברתית לנחול הפסדים צורבים ויוסיפו חיינו להתנהל במאבק סיזיפי ומתיש. בעוד תוצאות     המחאה מעידים כי היא נכשלה לעת עתה, ברובד פנימי יותר היא הציתה ניצוץ, בעל פוטנציאל משמעותי להצעיד את החברה הישראלית קדימה.
כך נוכל להפסיק להיות גל אגוזים המאוגד בשק אחד ולזכות בעוצמה הגלומה בחיבור מערבות הדדית בינינו.

אחרת - עוד שנה לא נזכור בכלל מי היה סילמן ונגלה שנותרנו עם הבעיות האמתיות שרק יחמירו ככל שיחלוף הזמן..