מאמרים וטורים

יש גזירות יותר "חברתיות" ויש פחות. ההחלטה צריכה להתקבל סביב שולחנות עגולים

הגזירות הן עובדה מוגמרת, חלקן יותר "חברתיות" וחלקן יפגע קשות דווקא בחלשים. אך צפוי ויכוח גדול על אופיין והיקפן. כדי למנוע קרע בעם, אנו ממליצים לקבל את ההחלטות הקשות סביב שולחנות עגולים ובשיתוף הציבור ומומחים מטעמו.

נתניהו חילק ארוחות חינם"?

אז איך זה שהבטן שלנו לא מלאה?

איך זה שהשכבות החלשות נאבקות תחת יוקר המחייה ושמעמד הביניים נשחק ומשעבד את עצמו, רק כדי לא להתדרדר אחורה?

אה....אולי זה בגלל שצריך להסתכל איך הוא חילק את אותן "ארוחות חינם" ולמי.

הגידול בפערים הכלכליים בישראל מעיד כי בעוד שכבה צרה מאוד הלכה והתעשרה, הצמיחה הכלכלית פשוט "דילגה" על כל השאר.

המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית הזו, כוונה להיטיב עם המאיון העליון ועם החברות המובילות במשק, מתוך הנחה שהשפע "יחלחל" למטה, לכל שכבות העם, בגלל שרשרת המזון הטבעית.

אבל זה לא קרה. בעיקר בגלל שלא נלקח בחשבון הגורם האנושי, או יש לומר ה"חזירי"?

כתבנו במאמר נפרד, על כישלון המודל הניאו-ליברלי בישראל.

הסתבר שמעט מאוד חלחל לשכבות החלשות ועוד קצת למעמד הביניים, אבל בסה"כ, היה זה מיעוט שבמיעוט שרתם את השיטה לטובתו, התעשר ונותר אדיש לגורלם של כל השאר.

הדרוויניזם החברתי-כלכלי הזה שלט במחוזותינו וממש כמו בטבע – החזק שורד וכל השאר ובכן, זאת הבעיה שלהם.

במילים בוטות, זה מה שהסתתר מאחורי סדר העדיפויות הלאומי הכלכלי והחברתי עד שהתחילה המחאה לפני כשנה.

עכשיו – לנוכח התלות של ישראל בעולם, הנתון במשבר הכלכלי החמור בתולדותיו ולנוכח הירידה בהכנסות המדינה ממסים מחד גיסא והעלייה בהוצאותיה מאידך גיסא, הגיע הזמן לשלם את החשבון.

וטוב שמתחילים שעה אחת קודם, כלומר כבר ביום ב- 2012 ולא מחכים לתחילת 2013, כי זה עלול להיות מאוחר מדיי.

המצב באמת - קשה ולנוכח מה שמתרחש בעולם, הוא עוד הולך להתדרדר בצורה משמעותית.

אין הרי ברירה, היה ברור שהכפלת יעד הגירעון הממשלתי ל-3% לא תספיק ושצריכים להתלוות אליה צעדים נוספים, כמו העלאת מסים, קיצוץ בתקציב המדינה, ביטול פטורים ממס וכדומה. גם ככה, לפני החברה והכלכלה הישראלית שנה-שנתיים קשות במיוחד, ממש חסרות תקדים.

ושוב, שלא נסתנוור ממספרים ומשיעורי מס וכדומה. עסקינן באנשים, משפחות, בהורים שלנו, בילדינו ובנו עצמנו.

גם האבטלה כיום גבוהה מזו המדווחת ועוד צפויה לעלות בצורה משמעותית.

גם על זה הגבנו במאמר קודם, אודות הצורך בתוכנית חירום לאומית לטיפול במובטלים.

בקיצור, על כך שאנו במשבר כלכלי ועל הצורך בגזירות כלכליות אין ויכוח.

יש כל מיני סוגי גזירות, ואסור לקבל החלטות בצורה שרירותית:

אבל גם הפעם, חשוב במיוחד הסוגייה של "איך," לא פחות ואולי אפילו יותר מ-"מה".

בפני הממשלה עומדת הבחירה כיצד להטיל את הגזירות הכלכליות.

האם ללכת לפתרונות הסטנדרטיים המוכרים, שמשמעותם הכבדה בעיקר על השכבות החלשות ומעמד הביניים שיישאו ברוב הנטל, כרגיל?

מרבית הפתרונות הסטנדרטיים שהממשלה שוקלת כגזירות כלכליות, הם פתרונות אנכרוניסטיים, לא יצירתיים והם מהווים המשך ישיר של המודל הניאו ליברלי, שעשה שמות בחברה הישראלית.

גם כאן, הנפגעים העיקריים יהיו השכבות החלשות והעשירונים התחתונים, מעמד הביניים יחרוק שיניים ופשוט יצטרך להשתעבד עוד יותר לעבדות המודרנית שהפכה למציאות חייו והזוכים הגדולים, הכול יחסית כמובן, יהיו:

א. העשירון העליון, בדגש על המאיון העליון.

ב. המגזר העסקי, בדגש על הקונצרנים הגדולים והעשירים במשק.

דוגמאות כיצד הגזירות המוצעות יפגעו בעיקר בשכבות החלשות:

מי ייפגע במיוחד מהעלאת המע"מ? בעיקר השכבות החלשות ומן הסתם גם מעמד הביניים, בעוצמה מופחתת.

מדוע? כי על רקע ההאטה הכלכלית, לא סביר שהמגזר העסקי "יספוג" על חשבונו את העלאת המע"מ ל- 17%. בפועל המחירים בחנויות פשוט יעלו, תוך חודש-חודשיים בשיעור העלאת המע"מ.

ידוע כי חלקן של הוצאות המחייה השוטפות מתוך ההכנסה הפנויה של משק בית גבוה בקרב השכבות החלשות, באופן משמעותי מחלקן בקרב העשירון העליון, שמוציא הרבה יותר על מותרות, מותגי יוקרה ורמת חיים גבוהה.

לכן, העלאת המע"מ והלחצים האינפלציוניים בעקבותיה, יפגעו בעיקר במשקי הבית החלשים מבחינה סוציו-אקונומית.

אותו הדבר חל לגבי העלאת המס על הסיגריות. עבור מי שמשתכר מתחת ל- 5,800 ₪ בחודש והסטטיסטיקה מראה שבנטרול בעלי המשכורות הגבוהות ממש, למעלה מ-50% מהישראלים מרוויחים פחות מסכום זה

חישוב שנערך הראה כי ייקור הסיגריות בכ- 3 ₪ לחבילה, משמעותו הוצאה נוספת של כ- 100 ₪ בחודש, המשול לקיצוץ ממוצע של כ 1.7% במשכורתו.

זו בהחלט מכה קשה למי שכבר כיום מתקשה להחזיק את הראש מעל קו המים. להבדיל, 2 העשירונים העליונים לא ירגישו את זה בכלל.

גם העלאת מס ההכנסה ב-1%, למרות שהיא נראית הצעה שוויונית, משמעותה שמרבית תוספת המס תתקבל מ......ניחשתם? נכון, מהשכבות החלשות ומעמד הביניים. מומחים כלכליים רבים אומרים זאת במפורש, על סמך ניסיון העבר והעובדות בשטח.

וקיצוץ רוחבי של 5% בתקציבי הממשלה, למרות ההבטחות שלא לגעת בתקציב הרווחה, החינוך והביטחון, גם כן משמעותו פגיעה בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים.

העשירון העליון, חי הרי בבועה משל עצמו, עם חינוך פרטי, רפואה פרטית וכל מה שכסף יכול לקנות במדינה החומרנית שלנו.

הקטנת ההוצאה הציבורית פוגעת תמיד בראש ובראשונה בשכבות החלשות.

שווה רק להזכיר, שגם כך ההוצאה הציבורית בישראל נמוכה מאוד בקנה מידה היסטורי (שוב, באשמת המודל הניאו-ליברלי) והיא מהנמוכות בהשוואה למדינות ה- OECD .

וכך הלאה והלאה........

או שמא יש פתרונות אחרים, שמטרתם לצמצם את הפערים הכלכליים ולקדם את הצדק החברתי בישראל?

למשל באמצעות הנהגת מס ירושה על ירושות גדולות במיוחד, כנהוג בחו"ל.

הוספת מס עשירים שיש לו חשיבות כלכלית ועוד יותר מכך חשיבות חברתית גדולה במיוחד בימים טרופים אלה.

גם על זה הגבנו במאמר נפרד: "מס עשירים הוא Must מבחינה חברתית וכלכלית".

מלחמה במקלטי מס ובתכנוני מס אגרסיביים המאפיינים את המאיון העליון.

העלאת מס חברות ל- 30% בצורה דיפרנציאלית שמשמעותה שעסקים קטנים ועצמאיים לא ישלמו יותר מס וככל שהעסק גדול יותר ( מחזור, רווחיות תפעולית) שיעור המס יעלה.

העלאת המיסוי על שוק ההון מ-25% כיום ל- 35%, בהדרגה, נניח ב-2 מדרגות שנתיות של 5% לשנה. מה יש? מה הסיבה שמס רווחי הון יהיה נמוך יותר מהמס שאתה, אני, כולנו משלמים

במשכורת שלנו? בנוסף, הנתונים מראים שאת החלק הארי של פטורים מרווחי הון מנצלים 2 העשירונים העליונים, בעוד כל השאר משלמים מס מלא.

בהקשר הזה, הגיע הזמן לבטל את הפטור ממס על קרנות השתלמות. מהפטור היקר הזה, נהנים רק עובדי הוועדים החזקים, והמעמד הבינוני-גבוה. כל השאר - ירוקים מקנאה ומייחלים ליום שתהיה

להם קרן השתלמות.

מדובר בהחלטה לא פופולארית וההסתדרות צפויה לצאת סביבה לשביתה כללית ועוד כל מיני צעדים הרסניים למשק, אבל הפעם, בניגוד לעבר, העיתוי מתאים. איך נוכל להסביר פגיעה נוספת בשכבות החלשות, כשבמקביל נותר הפטור המקומם הזה על כנו?

יש עוד הרבה הצעות לא סטנדרטיות, שלכל הפחות ראויות לדיון רציני, הלא כן?

לכולם יש תקדימים רבים בחו"ל ואף אחת מהן לא הזויה, למרות שמן הסתם כך יכנו אותה בעלי ההון ואנשיהם.

אני מניח, שבשלב הזה של הקריאה, אם שרדתם, 100% מהקוראים פשוט מעוצבנים מההצעות שהעלנו, כל אחד בהתאם לפוזיצייה שלו.

מצוין, לזה בדיוק התכוונו.

מדוע?

כי מה שבטוח, הגזירות לא תעבורנה בקלות ויהיה סביבן דיון נוקב וכנראה גם מחאה ציבורית שתלך ותצבור תאוצה ואולי אפילו תצא מכלל שליטה.

ראשית, על הצורך בהן למרות שכאן לדעתי הויכוח יוכרע מהר מאוד וההיגיון הכלכלי ינצח – פשוט אין ברירה. זה או תרופה מרה עכשיו, או חוקן (= משטר צנע של ממש) אחר כך.

ושנית, ויכוח אודות ההחלטות האופרטיביות, איזה גזירות להטיל, על מי, באיזה היקף, מה היתרונות והחסרונות של כל צעד ואיזה סדר עדיפויות לאומי כלכלי וחברתי מסתתר מאחוריהן.

לכן, תנועת הערבות קוראת, שוב, לקיים את דיוני התקציב סביב שולחנות עגולים, לשתף את הציבור מכל המגזרים והעשירונים ולאפשר השתלבות של מומחים מטעמם, בדומה לאופן בו התנהלו דיוני וועדת טרכטנברג.

היתרון כפול, הן מהותי, מבחינת הנושאים והפתרונות שיועלו.

והן פרוצידורלי, לכאורה: תהליך שקוף ופתוח כזה יגדיל את הלגיטימציה של התקציב הקרוב ושל ההחלטות הרות הגורל שיש לקבל במסגרתו, אודות דמותה וצביונה החברתי והכלכלי של ישראל, על רקע משבר עולמי חסר תקדים.

גם על זה כתבנו בעבר במאמר ששמו: "איך לנטרל את פצצת הזמן החברתית בתקציב 2013".

בלי זה, עוד נגיע, חס וחלילה למלחמת אחים.

• מאת: אופיר לוי, רואה-חשבון ומנהל כספים,חבר הצוות הכלכלי בתנועת הערבות