?value=0&label=EDBeCP3rxAMQt5ey-gM&guid=ON&script=0

מאמרים וטורים

הפנסייה שלנו - מוסדי ורע לי, מלכ"ר וטוב לי?

shutterstock 73707805 new

 

מן העיתונות: הפיקוח על הביטוח בוחן: מלכ"רים ינהלו את החיסכון הפנסיוני.
יציאת המוסדיים מתעודות התל בונד גורמת לחולשה באג"ח הקונצרניות.
ביולי תיכנס לתוקפה תקנה האוסרת על מוסדיים לממן מכספי העמיתים השקעות בתעודות סל על מדדים ישראליים.

המוסדיים – שותפים עיקריים בכספי החיסכון הפנסיוני שלנו

המשקיעים המוסדיים מנהלים עבורנו את כספי החיסכון הפנסיוני שלנו, כלומר את קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, קרנות הפנסייה ואפילו את קרנות ההשתלמות שלנו. מדובר במאות מיליארדי ₪. כסף גדול, אינטרסים גדולים. דמי הניהול שאנו משלמים להם מפרנסים תעשייה אדירה של בתי השקעות, חברות ביטוח, אנליסטים, מנהלי השקעות, סוחרים, מנהלים ופקידים.
תסתובבו בשדרות רוטשילד ותסתכלו לא על השוטרים המכים את המפגינים, אלא על מכוניות הפאר ורכבי החברה, החליפות, שעוני היוקרה ועל המסעדות הומות האדם במיוחד בצהריים.
נעים מאוד עם ישראל, אלו הם המשקיעים המוסדיים המנהלים עבורך את החיסכון הפנסיוני שלך.

כשהתעשייה הזו הופרטה ונמכרה מבעלות הבנקים לבעלות פרטית ב-2005, במסגרת רפורמת בכר, קיוו כולם שניגודי האינטרסים ייעלמו, שהביצועים של תיק ההשקעות שלנו ישתפרו,שדמי הניהול ירדו ושהשירות ללקוחות ישתפר. אז זהו, שלא. תקוות לחוד והמציאות המרה לחוד.

חלקנו, לא מבין את החשיבות של דמי הניהול ואת ההשפעה הדרמטית שלהם על התוצאה הסופית, כלומר על הסכום שיצטבר לנו בגיל הפרישה. מה כבר יכול להיות ההבדל בין 1% דמי ניהול לבין 1.5% דמי ניהול, או בין 6% על ההפרשות השוטפות החודשיות שלנו לפנסיה לבין 3%. הרי בחישוב חודשי מדובר בכסף קטן. על הגישה הזו בדיוק "בונים" המוסדיים, אך בפועל מדובר בהחלטות הקטנות הכי יקרות שנעשה בחיים שלנו: לאורך 30-40 שנות חיסכון פנסיוני, החוסך הישראלי הממוצע מעביר 1/3 מכל חסכונותיו לכיסיהם של המוסדיים המנהלים את כספו. כן, 1/3, זו לא טעות.

ככה נראים הפרשים של כמה עשרות שקלים לחודש, בחישוב של ריבית דריבית ל- 40 שנה.

המספר המזעזע הזה, מתייחס לדמי הניהול ולעמלות בלבד. חכו, יש עוד....

ניגודי האינטרסים בינינו החוסכים לבין המשקיעים המוסדיים

אם נוסיף עליו את הנזקים הרבים הנגרמים לנו בשל ניגודי האינטרסים בינינו לבין המשקיעים המוסדיים, אנו עלולים להגיע למסקנה שאנו עובדים קשה ומפרישים בין 5% ל- 7.5% משכרנו מדי חודש, כדי להבטיח את עתידנו הפיננסי, רק כדי לגלות בסוף הדרך, שאין עם מי לדבר, שמה שחסכנו לא יספיק לנו לשמור על רמת חיינו הנוכחית, אלא רחוק מכך.

נכון, שיש סיבות רבות לפער הזה. לא הכול באשמת המשקיעים המוסדיים, אבל שקלול דמי הניהול הגבוהים יחד עם נזקי ניגודי האינטרסים, מהווה חלק משמעותי מהבעיה.
בעבר כתבנו על ניגודי האינטרסים של המשקיעים המוסדיים שלעיתים קרובות אינם פועלים לטובת האינטרסים שלנו, אלא מעדיפים את האינטרסים של בעלי הבית שלהם (חלקם הגדול מצוי בבעלות הטייקונים), או שלהם עצמם (להכביר את רווחיהם על חשבוננו הלקוחות, מתוך הנחה מוטעית לחלוטין שהמציאות היא משחק סכום אפס).

ניגודי האינטרסים האלה מסבירים רבים מהפגמים בפעילותם הפיננסית של המשקיעים המוסדיים, לרבות:

- הלוואות שניתנו בקלות דעת לטייקונים ולבעלי הון.

- השקעת כספנו בני"ע של צדדים קשורים למשקיע המוסדי ( בעלים, חברות אחיות,חברות אם וכדומה).

- הקלות הבלתי נסבלת של תספורות פיננסיות והיעדר סנקציות עתידיות כנגד החייבים.

- שקיפות נמוכה מאוד של דמי הניהול, דמי ניהול גבוהים כברירת מחדל והנחות רק לחזקים, או למאיימים לעזוב.

- טיפוח הבורות הפיננסית שלנו, מתוך הנחה שאם נדע יותר, נהיה יותר ביקורתיים ונדרוש מהם מקצועיות, שקיפות ומחיר תחרותי.

- חלק מהמשקיעים המוסדיים שייכים לקבוצה פיננסית שיש בבעלותה גם חברת חיתום, העוסקת בהנפקות ני"ע ובגיוסי הון. ניגודי האינטרסים כאן ברורים מאוד. מיעוט של המוסדיים, ראוי לציין, בחר שלא להסתתר מאחורי ה"חומות הסיניות" הדקות מאוד והפסיק לחלוטין לעסוק בחיתום. כן יירבו.

- דיווח מסורבל ולא ברור ללקוחות, במתכוון, כדי לשמור אותנו "בערפל".צריך תואר שני לפחות ורצוי גם זכוכית מגדלת, כדי להבין את הדו"ח הרבעוני, או השנתי, שהמוסדיים שולחים אלינו הביתה. מה יש? כשהם מוכרים לנו משהו, המודעות גדולות, ברורות ומאירות עיניים. אפשר גם אחרת.

- עירוב שיקולי השקעה בשיקולי רווח של המוסדיים עצמם, לעיתים קרובות על חשבון החיסכון הפנסיוני שלנו. הדוגמה האחרונה היא שינוי הטעמים הפתאומי של המוסדיים ומכירות שלהם בתעודות סל המתמחות בהשקעה באג"ח קונצרני ובמדדי התל-בונד.המכירות החפוזות שלהם לאחרונה, המורידות את שערי האג"ח הקונצרני בבורסה ובכך פוגעות בתיק ההשקעות שלנו, מוסברות לא בשיקולי השקעה נטו, אלא בכך שתקנה חדשה של האוצר, הפכה את ההשקעה בתעודות סל קונצרניות ללא רווחית עבור המוסדיים עצמם. למה? כי עד עכשיו, הם גבו מאיתנו דמי ניהול ובמקביל קנו בכסף שלנו מכשירי השקעה שגם בהם גובים מאיתנו דמי ניהול. התקנה החדשה אוסרת כפל דמי ניהול, כי הוא פוגע בנו הלקוחות. לכן, מה המוסדיים עושים? פתאום הם "נזכרו" שהם יכולים לנהל את הכסף שלנו בעצמם, בלי לקנות תעודות סל יקרות עבורנו. מעניין מאוד. זו דוגמה בוטה לניגודי האינטרסים בינינו לבין המשקיעים המוסדיים.

שמלכ"רים ינהלו עבורנו את הכסף? רעיון רע, או שמא...... – תלוי את מי שואלים

משרד האוצר מודע לבעייתיות הרבה של היחסים הלא סימטריים בינינו לבין המשקיעים המוסדיים.

לאחרונה התפרסם כי הוא שוקל להעביר את הניהול הפנסיוני שלנו לידי מלכ"רים. הכוונה היא שבמקום המשקיעים המוסדיים נגועי האינטרסים ותאווי הבצע, ינהלו את כספנו גופים מתמחים, שיהיו בבעלות המדינה או אחד האירגונים שלה ושלא יהיו עסוקים כל הזמן בלחפש את התועלת שלהם, על חשבון התועלת שלנו. דמי הניהול ירדו ויהיו מיועדים לכיסוי הוצאות בלבד, השקיפות תשתפר ורבים מניגודי האינטרסים ייעלמו.

יש שיטענו כי בכך יבצע שוק ההון הישראלי סיבוב פרסה מרפורמות משמעותיות שעבר מאז סוף שנות ה-80 ושתרמו למחזורים, לשיכלול מוצרי ואסטרטגיות השקעה ולמקצועיות של המשקיעים המוסדיים.

לצערנו, זו טענה לא נכונה. השוק אכן השתכלל, אבל את מי שירתה ההשתכללות הזו, אותנו הלקוחות, או את כיסם של המשקיעים המוסדיים, בעלי השליטה ושל כל תעשיית שוק ההון?חומר למחשבה.

בנוסף, הניסיון עם הגופים המנהלים את כספי הפנסייה בקרנות הפנסייה הוותיקות, שלא הופרטו והנמצאות בבעלות הממשלה, מראה כי ביצועי הרכיב החופשי בתיק ההשקעות שבניהולם לא היו שונים מהותית משל המתחרים הפרטיים שלהם. אלא שבגלל הבדלים בדמי הניהול ובגלל ניגודי האינטרסים בשוק הפרטי, על כל רווח מני"ע של 1000 ₪, יותר שקלים שולשלו לכספי הלקוחות של קרנות הפנסייה הוותיקות, בהשוואה לכיסם של לקוחות המגזר הפרטי.

יש שיטענו כי התחרות וההפרטה של תעשיית ניהול הכסף תרמה להתמקצעות של מנהלי ההשקעות שלנו וכי אן סיכוי שאנליסט או מנהל השקעות מוסדי שעובדים 5 שנים בשוק ומרוויחים 20,000 ₪ לחודש+ בונוס שנתי+רכב חברה+סיכוי לקידום מהיר, יעבור לעבוד במלכ"ר ממשלתי, בתנאים נחותים ובלי הסטטוס והזוהר של "שוק ההון" הפרטי. בכלל לא בטוח. מלכ"ר יציע ביטחון תעסוקתי שרבים מייחלים לו וגם תנאים הוגנים. כרגע – כשהכלבים נובחים(בקושי)והשיירה עוברת, אנחנו לא מסוגלים לראות את צעירי שוק ההון מותרים על המשרות הנחשקות שלהם ועוברים לגוף מוסדי אפור וממשלתי. אבל המשבר הנוכחי אינו מצוי לפני סיומו, אלא הוא עדיין מתפתח וצובר עוצמה רבה. תחשבו על שוק ההון החבוט של 2009, עם פיטורים, מיזוגים, הפחתות שכר, אבטלה גבוהה והעדר משרות פנויות, במיוחד לבכירים.

ומה עם ניהול עצמי של כספי הפנסייה?

בארה"ב ובמדינות נוספות במערב, החוק ותקנות המס מסדירות את האפשרות לתת לנו, הלקוחות, לנהל את החיסכון הפנסיוני של עצמנו. בארה"ב זה הפך לסטנדרט. הניסיון שם מראה כי העמלות תרדנה בצורה משמעותית ותשקפנה רק את הוצאות התפעול והמסחר של נותני השירותים וכי ניגודי האינטרסים המשמעותיים יחוסלו לחלוטין. אנחנו לא אמורים להיהפך למומחים בשוק ההון ובקבלת החלטות בתנאי אי וודאות ונוכל להמשיך להתייעץ עם יועצי השקעות מוסמכים ועצמאיים, שתמורת תשלום מאיתנו, יתנו לנו עיצה מקצועית וחסרת פניות.

אם מציעים לך ייעוץ "חינם"– קח את הכסף וברח....

עם ישראל לא מבין כיום, כמה יקר הוא הייעוץ ה"חינמי" שהוא מקבל מיועץ ההשקעות הידידותי שלו. הוא יקר עד כדי פגיעה דרמטית בעתידנו הכלכלי הפיננסי. אין פלא, שבגלל שמדובר בכסף גדול, פועל בישראל לובי אדיר, המייצג את המשקיעים המוסדיים ואת הבעלים שלהם, המונע את צמיחתו של ענף חדש: ייעוץ פיננסי בלתי תלוי.

בפעם הבאה שאתם יושבים עם יועץ ההשקעות שלכם, או עם סוכן הביטוח שלכם, או עם משווק של בית השקעות גדול ומפורסם, תשאלו אותו את השאלות הבאות:

1. האם אתה בעצמך, או צדדים קשורים אליך, גם "יצרנים" של מוצרים פיננסים? כלומר, האם אתה או הקבוצה שאליה אתה משתייך, בעלים או קשורים לגוף מנהל של כספי ציבור?

2. האם אתה מקבל עמלות/תשלומים מגופים מנהלים כלשהם, תמרת כספי לקוחות שאתה מפנה אליהם?

אם התשובה אפילו לאחת מהשאלות האלה חיובית, פשוט תקומו ותסתלקו מהפגישה. שום דבר טוב לא ייצא לכם ממנה. "חינם" זה הכי יקר.

בערבות הדדית בינינו זה לא יקרה

מבולבלים, מודאגים? אובדי עיצות? בצדק!
אם שרדת את הקריאה עד כה, אתה אמור להיות מודאג וגם מבולבל. המצב באמת לא פשוט.

אין פיתרון שייתן לך שקט נפשי אמיתי. לא המצב הנוכחי, גם לא אם תפתח אסרטיביות בצריכת מוצרים פיננסיים ותתווכח מהבוקר עד הערב על דמי ניהול, גם לא אם תעקוב אחרי התשואות והביצועים של המשקיעים המוסדיים ותעבור כל שנה ממנהל בינוני למנהל מצטיין, גם אם תירשם לקורס פיננסים במכללה הקרובה ותהפך למומחה בני"ע ובשוק ההון.

בכל מקרה, תמיד תישאר מודאג, תצטרך להשקיע מאמץ ומשאבים בלהגן על האינטרסים שלך וככה תתנהל מקרב לקרב, עד היציאה לפנסייה. בחלק מהקרבות תנצח, בחלקם, בעצם במרביתם, תפסיד.

ככה זה שבבסיס כל ההתקשרויות האלה בינך לבין המוסדיים, המשווקים, היועצים וכל הגורמים האחרים בסביבה שלך, מבוססים על אינטרסים של כל אחד לעצמו, על רצון להרוויח מקסימום לעצמי גם אם זה בא על חשבון כל האחרים, על אינדיווידואליזם, על הנחה בסיסית שהחיים הם משחק סכום אפס ועל האמונה שלך שאם לא תדאג לעצמך, לא יהיה מי שידאג לך. אלה הם החיים שלנו, אבל הם לא חייבים להיות כאלה.

אם את השיטה הפגומה הנוכחית, שמזיקה לכולנו ודנה אותנו למאבק מתמיד על חיינו, על כספנו ועל הביטחון הפנסיוני שלנו,נחליף בהתקשרות חדשה בינינו, בערבות הדדית, נגלה כי כל ה"טיפים" שריכזנו במאמר הזה, הופכים למיותרים לחלוטין ושלא משנה מי ינהל את החיסכון הפנסיוני שלנו, כי אם כולנו נדאג זה לזה, נשמור אחד על השני, נשתף פעולה ונפיק יתרונות סינרגטיים,נתחשב באילוצים וביכולות של כל אחד מאיתנו, ממש כמו במשפחה אחת, לא יהיה משנה אצל מי נפקיד את כספי החיסכון הפנסיוני שלנו.

אבל בינתיים, כדאי שהאוצר יקדם במהירות את הכנסתם של מלכ"רים מטעמו לניהול כספי החיסכון הפנסיוני שלנו. כרגע, זה הרע במיעוטו.

  • מאת: עו"ד דנה סרבי קובלסקי, MA במשפט פיננסי,חברת הצוות הכלכלי בתנועת הערבות

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך