מאמרים וטורים

מתי צריך להיות כחלון

"חלפה שנה מאז הפציר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ב-37 השרים וסגני השרים בממשלתו המנופחת להיות כחלונים. חלפה שנה, אבל רק שר התקשורת והרווחה, משה כחלון, לקח את הבוס ברצינות. כל האחרים גיחכו בפינה, עלו על האאודי A6 שלהם כדי לרקוד בחתונת טייקון כלשהו או לסגור דיל חדש עם חבר מרכז ישן, או סתם כדי להסית קבוצה חלשה נגד קבוצה חלשה אחרת. בעלי המזל הספיקו אפילו לעבור לג'וב הבא.

להלן 10 סימנים שיסייעו לאלה שרוצים להיות כחלונים, אבל לא בטוחים שהענף הנמצא תחת אחריותם דורש רפורמה:

1. החברות בענף מרוויחות הרבה, מחלקות מאות מיליונים לבעלים, המניות שלהן עולות והן בולעות חברות קטנות.

2. המנהלים משתכרים 8-10 מיליון שקל בשנה, מקבלים בונוסים ולא מתביישים להגיד שמגיע להם כל שקל.

3. אנשי עסקים רודפים אחרי החברות, ועסקות הרכישה ממונפות בהלוואות עצומות משוק ההון ומהבנקים.

4. הענף מעסיק אלפי עובדים מיותרים, לכמה מהם (בעיקר לוותיקים) יש תנאים טובים במיוחד, הם עובדים פחות מדי, או שהם חוצפנים מדי ובעלי כוח רב מדי. מנגד, העובדים החדשים בענף מקופחים ועשוקים.

5. החוזים שעליהם הלקוחות חותמים, ארוכים ומבלבלים, הם כתובים בסווהילית עתיקה ועמוסים באותיות קטנות.

6. אינספור מאכרים ולוביסטים ממלאים את אולמי הישיבות של ועדות הכנסת וגוזרים את קופוני האי-תחרות.

7. הענף סובל ממיעוט השקעה בפרסום ושיווק ביחס למקובל בעולם.

8. המחירים לצרכן גבוהים בהשוואה בינלאומית.

9. הציבור מפתח שנאה גוברת לחברות.

10. למתקשים, להלן כמה דוגמאות: הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, חברות הביטוח ושוק הפנסיה, הנמלים, חברת חשמל, ענף הרכב, ענף המזון, מערכת הביטחון, הרכבת, הרשויות המקומיות, ענף התעופה ומנהל מקרקעי ישראל".

תנועת הערבות: כשנתקשר בינינו בערבות הדדית, לא יהיה צורך בכחלון כרגולטור אגרסיבי, שיעבור מענף לענף ויוריד את השחקנים על הברכיים, כפי שעשה לחברות הסלולר והצהיר שהבאות בתור הן חברות ערוצי הטלוויזיה. אפשר גם להניח שהוא יגיע גם לחברות הביטוח, לספקיות האינטרנט והטלפוניה, ואולי אפילו לענפים שהחברות בהם הן חזקות פוליטית וכלכלית - הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.

רק כשנתחיל להתייחס אחד אל השני, הן ברמת הפרט והן במגזר העסקי, כמו אל בני משפחה, באכפתיות, דאגה, תמיכה וסולידריות, נוכל להסיר את השריון שבנינו סביב עצמנו ושמיועד להגן עלינו מפני סביבה עוינת, כלכלית, מסחרית ואפילו פיזית.

כך נוכל כולנו להתחיל לחיות בשלווה, במקום המצב הנוכחי בו אנו חיים בחרדה מי ינסה לנצל אותנו, או להרוויח על חשבוננו או להזיק לנו ומתי?

כחלון אומנם ניצח בכמה קרבות, אבל הוא לא שינה את כללי המשחק של המלחמה, או יותר נכון, לא הביא לשלום בית ולערבות הדדית בינינו. התהליך הזה יכול להתקדם רק באמצעות הכרה משותפת בבעיה, היינו באופיים הבעייתי הנוכחי של הקשרים בינינו ובאמצעות שיח ציבורי חדש, סביב שולחנות עגולים, המבוסס על הקשבה, הבנה וניסיון למצוא את המכנה המשותף בינינו, כבסיס לשינוי ערכי-תודעתי ואימוץ הערבות ההדדית כדרך חיים בינינו. עד אז - אין לנו ברירה, אלא לקוות שבמקביל לרפורמות הרגולטוריות, להגברת התחרות במשק ולפירוק הפירמידות, שהם כולם תהליכים כלכליים חשובים בפני עצמם, יחל גם תהליך של הידברות סביב שולחנות עגולים, כדי לעבור ממצב של "אדם לאדם זאב" למצב של "אדם לאדם ערב".

קישור למאמר המקורי