מאמרים וטורים

צפירת אזעקה ולמה פורטוגל בראש טבלת השחיתות העולמית

"הסקר השנתי של מכון גאלופ, ששאל ב-2011 כ-1,000 איש בכל מדינה את השאלה "האם שחיתות נפוצה בסקטור העסקי?", מציג את ישראל באור שלילי מאוד. כ-85% מהישראלים ענו ששחיתות נפוצה מאוד בעסקים, מול 9% בלבד שענו שהשחיתות אינה כה נפוצה.

יש קשר ישיר ושלילי בין רמת השחיתות לרמת הפיתוח הכלכלי, וישראל נמצאה מושחתת יותר מיוון, איטליה, קונגו ורוסיה. אם ישראל קרובה לראשות הטבלה, בתחתיתה נמצאות מדינות כמו דנמרק, עם 66% מהאזרחים שענו שהיא אינה מושחתת.

קשה להשוות מדינות מערביות מול מדינות באפריקה ובדרום אמריקה, אבל אם לוקחים את המדיניות המפותחות, אלה שנכללות במועדון OECD, מוצאים מעל ישראל רק את פורטוגל - במקום השני הלא מחמיא. מה משותף לישראל ולפורטוגל?

לא צריך ללכת רחוק, או אפילו ללמוד אנגלית כדי למצוא את הנתונים. בדו"ח ועדת הריכוזיות שפורסם באחרונה מופיע ניתוח השוואתי של משקלן של עשר הקבוצות העסקיות הגדולות מתוך סך המשק בכל מדינה ומדינה.

ישראל, למי שלא זוכר, היא המדינה עם הריכוזיות הגבוהה ביותר מבין מדינות ה- OECD אך מי באות מיד אחריה? התשובה: דרום קוריאה (76% חושבים שהסקטור העסקי מושחת), ופורטוגל - עם לא פחות מ-91% מהציבור שחושבים שהעסק רקוב".

תנועת הערבות: אנו מדגישים שהמשבר הנוכחי הוא המשכו הטבעי של המשבר הגדול ב- 2008 ואף במהדורה מאיימת ממנו. מדוע?

כי אחרי שהעולם התיש את עצמו בטיפול בסימפטומים של המשבר, באמצעות הדפסת כסף, הפחתת ריביות, הזרמת טריליונים בתוכניות סיוע למגזר העסקי והפיננסי, הוא נותר ללא משאבים וכוח לטפל בשורשי המשבר.

תחשבו על רופא שיניים שעושה לכם סתימה זמנית בשן שהשורשים שלה חולים וזקוקים לטיפול שורש מיידי. ברור שזה ייגמר רע.

נישאר בדוגמאות מהתחום הרפואי - אחרי 4 שנים שהחולה המותש מקבל מהרופאים המבולבלים תרופות, שחלקן סותר זה את זה, טיפולי חירום ואפילו טיפולים נסיוניים, כמה נותר לרופאים ולחולה, לטפל בהחמרה הנוכחית בבריאותו? למשבר הזה כל העולם מגיע על הברכיים, אחרי מרתון לא מוצלח של 4 שנים. בעיה. גם אם נניח לרגע שיש חשק, כוח וכסף להזרים לכלכלות המקרטעות באירופה ובארה"ב, אף מומחה לא יודע להמליץ איך להקצות אותו.

בארה"ב מפזרים כסף לכל דורש, אבל הגיעו למגבלת התקציב ולגרעון מסוכן מאוד. בארה"ב, ממשלות נופלות כי האוכלוסייה המפונקת לא מוכנה לרדת ברמת החיים ומתנגדת לגזירות ולהתייעלות, שהן הכרחיות לשרידות הפיננסית של אירופה .והמומחים? מבולבלים בעצמם. האם להשקיע בעידוד הצמיחה (כמו בארה"ב) או להדק את החגורה (כפי שגרמניה מתעקשת שיבוצע בכל אירופה) או אולי קצת מזה וקצת מזה?

מדהים איך אחרי 4 שנים, עדיין לא הבינו כלום. אף שיטה לא תעבוד ולא תצליח. ניסו כבר הכל, בהיקפים חסרי תקדים .רק אם יפנימו כולם שהמשבר הזה מספק לנו הזדמנות להחליף פרדיגמה, ולהתקשר באמנה חברתית-כלכלית חדשה בינינו, המבוססת על ערבות הדדית, דאגה כנה זה לזה, שיתוף פעולה אמיתי ומלא ונכונות יחד לבצע מעבר הכרחי מכלכלה מנופחת, חולה, רוויית בועות, מתרבות צריכה מופרזת ומלוליינות פיננסית הרסנית, לכלכלה שפויה ואחראית יותר, אמיתית, שמתאימה לתלות בינינו בעולם הגלובלי-אינטגרלי. המשבר לא מחכה לנו. בעצם, המעבר הזה מהשיטה הקיימת שפשטה את הרגל ושייצר ההרס העצמי שלה הביא לקריסתה, לכלכלה חדשה המבוססת על ערבות הדדית, כבר החל.

השאלה היא רק אם נשחה עם הזרם, נסתנכרן לשינויים ונבצע את התיקונים ההכרחיים במערכות החינוך, הכלכלה והמדינה, או שמא נתעקש להמשיך ולשחות נגד הזרם, נחשוב שנוכל להחזיר את הגלגל אחורה ושזה "עוד משבר", חלק מהרוטינה הרגילה של גאות ושפל בכלכלה ובפיננסים.

זה נשמע "גדול" עלינו. איך מתחילים? בעיקר באמצעות תהליך הידברות, סביב שולחנות עגולים, בכל הרמות - הקהילתית, הארצית והבינלאומית. עלינו לחזור לספסל הלימודים, להבין כיצד הפך העולם למערכת גלובלית בה כולנו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה לקיומנו ואיך ליצור סביבה שתזרז את השינויים שכל מערכות החיים שלנו יצטרכו לעבור, כדי לסגור את הפער שנפער בין המציאות הנוכחית, לבין זו המתחייבת מהעולם הגלובלי אינטגרלי.

קישור למאמר המקורי