מאמרים וטורים

דלק המחאה: כך ריסן נתניהו את הייקור

"אפשר לקשור את זה לסוף תרדמת החורף, לעלייה במחירי החשמל והדלק, או לתחושה הכללית שלא חל שינוי מהותי במצבו של מעמד הביניים מאז הקיץ האחרון - אבל מה שברור הוא שרואים ניצני התעוררות מחודשת של המחאה החברתית. יש לכך רקע כלכלי וגם רקע פוליטי מוצק.

אף שנתוני המאקרו של ישראל סבירים, מה שבאמת מעסיק את הציבור הוא נתוני המיקרו - ואלה לא השתנו מהותית מהקיץ שעבר. בשוק הדירות אמנם גדל ההיצע, וצוננו הביקושים, אך המרחק בין זוג צעיר ממעמד הביניים לדירה לא התקצר מהותית. בחלק מרשתות השיווק הצרכנים משלמים מחירים גבוהים יותר מכפי ששילמו אשתקד, עקב רפיסות של משרד התמ"ת בטיפול בשוק המזון וברשתות השיווק.

ועדת טרכטנברג, שהוקמה כדי להתמודד עם דרישות המחאה, תיארה מציאות כלכלית -חברתית בעייתית - אך הוציאה תחת ידה המלצות מרוסנות יחסית, כדי לא לפרוץ את מסגרת התקציב במידה משמעותית. דו"ח טרכטנברג שירת הן את הממשלה, שניסתה לצנן את המחאה, והן את המפגינים והמוחים, בכך שסיפק את האישורים הרשמיים לצדקת הדרישה לצדק חברתי.
יש עוד שני חומרי בעירה רבי עוצמה שמתדלקים היטב את המחאה: הזינוק הממושך במחיר הנפט בעולם, המתגלגל ישירות למחיר הדלק בתחנות, והעלייה במחירי החשמל - עקב הפסקת ההזרמה של גז מצרי זול לחברת החשמל.

הטיפול האישי של ראש הממשלה במחיר הדלק הוא עדות מוצקה לחשש העיקרי שלו לקראת הבחירות הבאות. לא מופז, לא יחימוביץ' ולא לפיד מטרידים אותו בשלב הזה - רק התודעה הציבורית ורמת התסיסה הצרכנית".

תנועת הערבות:
1. לממשלה השפעה לא משמעותית על מחיר הדלק: לכאורה החלטה נכונה. דלק זו הוצאה משמעותית מאוד וגם כך ישראל היא אחת המדינות הייקרות ביותר בעולם. בפועל, כפי שאמר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בשבוע שעבר, מחיר 8 ש"ח הוא רף פסיכולוגי ולא כלכלי. אין לממשלת ישראל שליטה משמעותית על מחיר הדלק, כי הוא נקבע בעולם. בנוסף, מיסוי הדלק בישראל אינו גבוה ביחס לנהוג במדינות המערב. עולם גלובלי-אינטגרלי, כבר אמרנו?

2. אין ארוחות חינם :ההחלטה של נתניהו להתערב ולמתן את העלייה במחיר הדלק עולה למשק כסף, יותר מחצי מיליארד ש"ח. אין ארוחות חינם, מי ישלם את זה? ניחוש אחד - כולנו ! והראשונים להיפגע יהיו מהשכבות החלשות. (תיכף נסביר מדוע....)

3. שליפה מן המותן, בדקה ה-90 :האם זו הדרך הטובה והצודקת ביותר להקצות 540 מיליון ש"ח לצרכים חברתיים ולצימצום הפערים בישראל? התשובה היא לא רבתי. האם נערך על זה דיון רציני, מלומד, עם נציגי כל המשרדים ומומחים, אולי אפילו בסגנון שולחן עגול? וודאי שלא. כלומר, גם דרך קבלת ההחלטה, לא רק ההחלטה עצמה, מנוגדת לערכי תנועת הערבות.

4. מי יהנה מההטבה? לא מי שבאמת זקוק לה: כ- 40% מכלי הרכב בישראל הם "רכב חברה" ( שמעסיק מקצה לעובד לצרכי עבודתו) ולפיכך הוצאות הדלק משולמות על ידי המעסיק וכמובן מוכרות לו לצרכי מס על ידי המדינה. כלומר, חלק משמעותי מהסוכרייה היקרה שנתניהו חילק היום, "מתבזבז" על מי שלא צריך אותה . לשכבות החלשות אין רכב פרטי.
5. מתי בפעם האחרונה נסעתם באוטובוס? לנזקקים האמיתיים, אין רכב פרטי וההטבה הזו לא תגיע אליהם בכלל. אולי בעקיפין, דרך התמתנות במחירי התחבורה הציבורית, אבל זה רק טיפה בים.

6. היכונו לאם כל הקיצוצים: כרגע, הממשלה הודיעה שתממן את עלות ההתערבות במחירי הדלק באמצעות קיצוץ בכ"א במשרדי הממשלה. הציבור בטח יאהב את זה, כי אנחנו אוהבים לשנוא את עובדי המגזר הציבורי. אבל המשמעות היא לשלוח עובדים הביתה למעגל האבטלה. בנוסף, ההכרזה הזו היא לא יותר מפופוליזם וסביר שלא תיושם בפועל. מה שיקרה זה שתוך כמה שבועות יתחילו הדיונים על תקציב 2013 ואז נתניהו יודיע שצריך לקצץ קיצוץ רוחבי ( בכל המשרדים, חוץ ממשרד הביטחון שזוכה לחסינות ואף להגדלת תקציבים) בכל משרדי הממשלה. למה? כי המשבר העולמי פוגע בייצוא הישראלי ויש ירידה בהכנסות המדינה ממיסים + כל החקיקה הסוציאלית האחרונה (יישום המלצות טרכטנברג) עולה הרבה כסף ואין מי שיממן את זה. שתי הטענות האלה נכונות, והקיצוץ בתקציבי המשרדים צפוי להיות דרמטי. מי ייפגע ממנו? בעיקר אלו שאין להם הון פרטי לממן לעצמם אורח חיים נוח, כלומר השכבות החלשות, שיקבלו פחות שירותים ופחות קיצבאות מהממשלה.

7. לכך בדיוק מתכוונת תנועת הערבות כשהיא אומרת ששום החלטה כלכלית, כשלעצמה, לא תפתור את המצוקות, כיון שהשמיכה קטנה ולא מסוגלת לכסות את המיטה כולה.
רק הידברות סביב שולחן עגול ודיון אמיתי בצרכים, במשאבים ובסדר העדיפויות הלאומי, ייצרו את הפיתרון האמיתי שביכולתנו להרשות לעצמנו. ערבות הדדית בינינו מייצרת ותייצר עודפים משמעותיים של כסף, משאבים, ומזון שיש בהם לכסות את כל צרכנו. ( לפירוט - שני פרקים בספר הכלכלי מוקצים לנושא יתרונות כלכלת הערבות והעודפים שהיא מייצרת).

8. ההחלטה הפופוליסטית של הממשלה למתן את העלייה במחירי הדלק לא תתרום להקטנת הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל, בדיוק להיפך, היא תגדיל אותם, כיון שהיא מייצגת הקצאה לא נבונה של 540 מיליון ש"ח וצפוייה להרע את מצבם של השכבות החלשות.

9. בערבות הדדית בינינו - זה לא יקרה.

10. סל פסח השנה היה יקר יותר מבשנה שעברה למרות המחאה, ההחרמות, ההפגנות, הירידה בתקציבי הפירסום והחקיקה הסוציאלית בעקבות המלצות וועדת טרכטנברג. זו הוכחה ניצחת לכך שהכלכלה הנוכחית, זו הכוחנית, התחרותית, לא ניתנת לשינוי באמצעות חקיקה, מחאה או מרד צרכנים. אנחנו יכולים לנצח בקרב זה או אחר (קוטג', דלק) אבל מפסידים במלחמה בגדול. התקווה היחידה היא להגיע לערבות הדדית בינינו, לדאגה הדדית ולסולידריות חברתית. רק אז, הכלכלה ( שתמיד מבטאת את אופי היחסים בינינו) תשנה את פניה לכלכלה "ידידותית", מאוזנת ושפוייה. במצב כזה, נגלה גם שיש מספיק מהכל ולכולם.

קישור למאמר המקורי