מאמרים וטורים
פחות מ-10% מדמי הניהול בקופות הגמל מופנים לניהול ההשקעות
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים וטורים
- פורסם ב17 מאי 2012
"אחוזים בודדים בלבד מדמי הניהול שגובים בתי ההשקעות וחברות הביטוח מהחוסכים מופנים לניהול ההשקעות - כך עולה מבדיקת TheMarker.
ככל שעובר הזמן מרחיבים הסוכנים את הפעילות שלהם בענף הגמל, וכך גם גדל שיעור העמלות שמשלמים להם הגופים. כאן ראוי להסביר כי רפורמת הניידות שנכנסה בשנים האחרונות ומאפשרת לחוסכים לעבור בקלות מקופה לקופה, הכניסה את סוכני הביטוח גם לקופות שבהן הם לא היו פעילים, כמו קופות בנקאיות. יכולת הניוד מאפשרת לסוכנים לנייד חוסכים מקופה שבה הם לא שותפים לעמלות, לקופה אחרת - שבה הם כן יגזרו קופון.
גורם הפצה נוסף שאחיזתו בענף הגמל גדלה והולכת הוא הייעוץ הבנקאי. נכון להיום, יותר מ-10% מהנכסים בענף עברו ייעוץ בבנקים, ולכן החברות משלמות עליהם דמי ניהול של 0.25% מאותם נכסים. ביחס לכלל הנכסים המנוהלים בכל גוף, מדובר בהוצאה בגין הפצה בהיקף של 0.05%-0.1% מהנכסים.
גם כאן מדובר במגמה שצפויה להתרחב, כך ששיעור ההוצאות לגופים בגין עמלות הפצה לבנקים צפוי ללכת ולגדול. את המגמה הזו רואים היטב בדו"חות בתי ההשקעות וחברות הביטוח לשנים 2010-2011. עוד ועוד חברות דיווחו על ירידה ברווחים, לפעמים למרות גידול בהכנסות, בגלל כניסת הבנקים לייעוץ הפנסיוני. קופון נוסף שגוזרים הבנקים מהחוסכים, גם אחרי הוצאת הקופות מהם, הוא עמלת תפעול בגובה של 0.1% מהנכסים המנוהלים".
תנועת הערבות: כשאנחנו מדברים על "עודפים" שיווצרו בכלכלה המתבססת על ערבות הדדית ושיופנו לרווחת הכלל, אנשים בדר"כ מרימים גבה, מזלזלים וחושבים שזה לא מציאותי או סבורים שמדובר בכך שכל אחד יתרום כמה בגדים ישנים מהבוידם לצדקה.
הכתבה הזו מדגימה מצויין למה אנחנו מתכוונים בכך ששינוי היחסים בינינו מתחרות חסרת רסן, מחוסר איכפתיות ומניגודי אינטרסים ברורים, לכלכלה חדשה המבוססת על התקשרות חדשה בינינו, בערבות הדדית, שינוי כזה ייצר בהכרח שיפור דרמטי במצבו של כל צרכן ואזרח. כי כיום - כולנו משלמים, במישרין או בעקיפין, בגלוי או בהיחבא, את המחיר הכלכלי של התחרות וניגודי האינטרסים.
התוצאה היא שמחירי המוצרים והשירותים יקרים בהרבה משהם אמורים להיות ובנוסף, אנו מקבלים שירותים ברמה נמוכה, בגלל הרצון של נותן השירות להרויח יותר. אבך צריך להבין שאין כאן טובים, או רעים.
כולנו סובלים מהמחיר הנורא של הכלכלה הנוכחית. למה? בגלל "ריבוי הכובעים" של כל אחד מאיתנו. כלומר, אם בתור בעל חברה לניהול קופת גמל, אני מצליח להרוויח כמה שיותר על חשבון הלקוחות, אולי הצליח לי, אבל במקביל אני בעצמי צרכן או לקוח של חברה אחרת מתחום אחר, שעושה בדיוק את אותו דבר ללקוחות שלה ( נניח חברה סלולרית, או רשת מרכולים גדולה או חברת שירותי טלויזיה וכבלים ולויין). לכן, אף אחד לא נמלט מהבזבוז העצום ומהנזקים באיכות השירות והמוצר של השיטה הכלכלית הנוכחית.
נניח לרגע שאותו מנהל קופת גמל, גובה 1000 ש"ח לשנה מלקוח ממוצע בגין דמי ניהול, אבל מוציא פחות מ-100 ש"ח מתוכם להשבחת מערך ההשקעות ולמאמץ לייצר עבור הלקוחות ביצועים טובים יותר וסיכון נמוך יותר בהשקעות, באמצעות השקעה בכח אדם איכותי, במחלקות מחקר, בטכנולוגייה לניהול השקעות ולמסחר וכו.. לאן הולכים שאר 900 הש"ח (מתוך ה-1000 שהלקוח שילם?) להוצאות שיווק שזה אומר בעצם תשלום עמלות למשווקים ולסוכנים שמוכרים את הקופות ללקוחות, לפרסומות יקרות בכלי התקשורת, לכנסים מפוארים, להוצאות מיחשוב ורגולציה שהולכות ועולות, בגלל הצורך של המחוקק לפקח על השוק הפרוע והתחרותי הזה ולשמור על האינטרסים שלנו - החוסכים. כלומר, התחרות העזה יצרה צורך לשלם עמלות ייקרות מאוד למוכרנים ( בממוצע כ- 40% מדני הניהול) ולמשרדי הפירסום ובסופו של דבר מעט מאוד מגיע למימון המנגנון הכי חשוב, של אנשי ההשקעות שמוטלת עליהם האחריות לנהל עבור כל אחד מאיתנו את כספי החיסכון הפנסיוני והפיננסי שלנו.
במצב של ערבות הדדית בינינו, העיוותים האלה ייעלמו כולם ודמי הניהול שנשלם יהיה נמוכים משמעותית, כיון שלא יבוזבזו על שיווק אגרסיבי, על תחרות חריפה ועל ניגודי אינטרסים מובנים בין כל הצדדים. איכות השירות שנקבל תהיה גבוהה משמעותית, פשוט כי יהיה איכפת לנו אחד מהשני וכל יצרן/נותן שירות, לרבות מנהל קופת הגמל, יעשה את כל מה שביכולתו כדי לשמור על כספי הלקוחות, להשקיע אותם בצורה חכמה ובטוחה ובמחיר הוגן ונמוך מאוד מהמחיר הנוכחי.
בנסיבות כאלו, של כלכלה המבוססת על ערבות הדדית בינינו, לא יהיה צורך למחוקק להתערב בכח ולכפות על מנהלי קופות הגמל והפנסיה הפחתה של דמי הניהול, בהתאם למספר הצעות חוק המונחות כיום על שולחן הממשלה והכנסת. לא יהיה בזה צורך, כי זה יהיה מובן מאליו שכל אחד גובה מכל אחד, עבור כל מוצר/ שירות, מחיר הוגן ודואג שאיכות המוצר/ שירות יהיו האופטימליים עד שבסופו של דבר, ישתוו לזה שהיית מספק לעצמך.
