מאמרים וטורים

דש בית השקעות: בחירות זה טוב למשקיעים

"בדרך כלל השווקים הפיננסיים אינם אוהבים אי ודאות ולכן אירוע כמו מערכת בחירות, שמטבעו רווי באי ודאות, אמור להשפיע לרעה על השווקים. למרות זאת, אם נבחן את השפעת הבחירות לכנסת על השווקים הפיננסיים בעשור האחרון נגלה שהתמונה אינה חד משמעית ואפילו הפוכה ממה שמתבקש מההערכה האינטואיטיבית.

בסה"כ נראה שלמרות אי הודאות הכרוכה בהליכה לבחירות, ניסיון העבר וניתוח הנסיבות הנוכחיות מציגים תמונה חיובית למדי מבחינת השפעתן על ציבור המשקיעים".

תנועת הערבות: בואו נבדיל בין התחום הפיננסי לכלכלי. בחירות בדרך כלל טובות לבורסה, כך מראה הסטטיסטיקה. אך זה לא יפתור את בעיות התקציב, הגירעון ואי השוויון הכלכלי-חברתי.

לכולם ברור שהגזירות הכלכליות בדרך, כדי לממן את החוקים החברתיים שהממשלה העבירה בחצי שנה האחרונה וכדי לפצות על הפגיעה ביצוא לחו"ל. שוק ההון אוהב גזירות, אוהב משטרי צנע, אוהב קיצוצים בתקציב ובקצבאות ושונא כל מה שעולה למדינה כסף. זה מה יש.

לאחר הבחירות יהיה בחברה שבר גדול. כל החקיקה הסוציאלית, דיור בר השגה, חינוך חינם מגיל הרך, המלצות הוועדה להגברת התחרות במשק, הטבות מס לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים וכדומה - הכל נעצר מידית עד הבחירות ולא ברור בכלל באיזה מתכונת תנהג הממשלה אחרי הבחירות.

לממן את זה בלי לקצץ - אי אפשר. זה יביא לעלייה מסוכנת בגירעון הממשלתי.

לממן את החקיקה החברתית באמצעות קיצוצים בסעיפים אחרים בתקציב - זה כמו לירות ברגל של עצמנו. כי תקציב הביטחון לא רק שלא מקוצץ, אלא כבר מובטחת לו תוספת. אז מי ייפגע מהקיצוצים? בעיקר התקציבים החברתיים, שהשכבות החלשות זקוקים להם כמו אוויר לנשימה ושהחקיקה החברתית נועדה מלכתחילה לסייע במיוחד להן.

לכן, החברה והכלכלה הישראלית במבוי סתום. מה הפתרון? אפשר לנסות ולרבע את המעגל. ביבי, ראש הממשלה הבא, מנוסה מאוד בסיטואציות כאלו. הוא יקצץ כאן, ישלם אתנן פוליטי שם ואיכשהו יהיה תקציב. אבל בכך יקיץ הקץ על התקווה הגדולה של יישום המלצות וועדת טרכטנברג וחקיקה חברתית נוספת שהתקבלה מאז.

הפתרון האמיתי, היציב, שיניב מענה לאתגרים הכלכליים והחברתיים, ובמקביל יהיה טוב גם לשוק ההון וגם לגירעון ולמשמעת התקציבית הוא התקשרות חברתית חדשה בינינו, על בסיס התחשבות זה בזה, סולידריות וערבות הדדית בינינו. כלכלה חברתית כזו היא לא רק צו השעה, היא גם משתלמת מאוד מבחינה כלכלית ויש לה ערך כלכלי אדיר. רוצים כמה דוגמאות? בבקשה:

א. בכלכלה החדשה יוקר המחייה ירד משמעותית. אם נתייחס אחד אל השני, כמו אל בני משפחתנו, הייתכן שנגבה מחירים מופרזים זה מזה?

ב. בהתקשרות החדשה בינינו, תיעלם מרצון גם הכלכלה השחורה, שדי בהיקפה כדי לפתור מצוקות כלכליות וחברתיות רבות. האם אב יסתיר מילדיו חלק מהכנסתו, במקום לדאוג לצרכי כולם?

ג. בכלכלת הערבות ההדדית, קשרי הון שלטון ינותבו לטובת האינטרס הציבורי הכללי, ולא לכיס פרטי של מקורבים וטיקונים. מדובר הרי בכסף גדול, שיופנה סוף סוף למטרות חיוביות. האחים עופר ז"ל ויורשיהם, התעשרו והפכו למיליארדרים, גם בזכות הנגישות הגבוהה שלהם למקבלי ההחלטות וקשרי הון שלטון. במשך שנים נסקו מחירי האשלג ומוצרים נוספים שהם ייצרו ומכרו לחו"ל ממפעלים וקרקעות שהם רכשו בנזיד עדשים מהממשלה, בלי שהממשלה עדכנה במקביל את ההיטלים ואת חלקה פר טון . זו רק דוגמה אחת. יש עוד המון כמוה.

ד. בכלכלה החדשה, המאייון העליון יתמוך בהנהגת "מס עשירים" ויראה בכך את תרומתו לחברה ולטובת הכלל. אולי לא מדובר בסעיף "כבד" מבחינת תוספת להכנסות המדינה ממיסים, אבל יש לו חשיבות סמלית רבה.

קישור למאמר המקורי