מאמרים וטורים

אפשר להגדיל את הגירעון בתקציב

"הוצאות הממשלה נחלקות לשני מרכיבים עיקריים: צריכה ציבורית והשקעה ציבורית. בנוגע לצריכה הציבורית צודק ראש הממשלה - אכן יהיה זה חוסר אחריות להגדיל את ההוצאות השוטפות של הממשלה מבלי לדרוש מהציבור לשלם בעבורן באופן שוטף. הגדלת תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה ללא העלאת מסים היא הפקרת הדורות הבאים, שייאלצו לשלם את המחיר של הרחבת הגירעון - וראו לדוגמה את המקרה של יוון.

על הממשלה להגדיל את מרחב שיקול הדעת ולמצוא את שביל הזהב בין מדיניות כלכלית חברתית אחראית, השואפת לכך שהצריכה הציבורית כולה תמומן מכספי מסים, לבין מדיניות כלכלית אמיצה שדוגלת בשיפור מיידי של התשתיות הלאומיות, שימומן בחלקו בהווה ובחלקו בעתיד".

תנועת הערבות:

1. בניתוח כלכלי קר ומחושב, הכתבה מדוייקת. השימושים של הגירעון חשובים לא פחות מהגירעון עצמו. אם משתמשים בגירעון למימון צריכה פרטית, כמו שארה"ב עושה, זאת לא השקעה אלא פשוט הוצאה. מה ההבדל? פשוט. השקעה מניבה פרי בעתיד, או בשפה המקצועית - תשואה. הוצאה - זה זבנג וגמרנו.

2. לתנועת הערבות עמדה ברורה בנושא גירעון ושימושיו.

א. ראשית, אנחנו בעד אחריות תקציבית ונגד הזרמה מאסיבית של כספים וסיוע לשווקים מבלי שיוגדר מראש מהיכן יבוא הכסף ולאילו מטרות הוא יוקצה. הזהירות הרבה שמאפיינת את ישראל מבחינת גירעון תקציבי, היתה חבל הצלה למשק הישראלי במשבר 2008 וגם במשבר העולמי הנוכחי. רק תראו מה קרה לארה"ב ובטח למדינות ה- PIIGS האירופאיות (פורטוגל, איטליה, יוון, ספרד), שחרגו מהתקציב ונקלעו כעת למבוי סתום, על סף קטסטרופה כלכלית. לכן, הגירעון הנמוך בישראל, כיום כ- 3% הוא נכס כלכלי אדיר של מדינת ישראל ואסור לערער אותו. חלק גדול מההשקעות הזרות בישראל, בנדל"ן, בתעשייה, בהייטק ובפיננסים, מגיע לכאן כיוון שהמשקיעים הזרים מעריכים את האחריות התקציבית של המדינה וזה מקרין לחיוב גם על דרוג האשראי המצויין של ישראל. בקיצור, גירעון נמוך זה נכס שצריך לשמור עליו.

ב. אנחנו בעד הקפאת חוק הגירעון הפוחת, שמציב יעד גירעון פוחת משנה לשנה עד ליעד של 1% גירעון בלבד ב- 2013. החוק הזה מנותק לגמרי מהמציאות והוא משקף את הגישה הניאו-ליברלית שאפיינה את ממשלת נתניהו כל השנים. המשמעות היא שזה יאלץ את הממשלה לקצץ בתקציב המדינה סכומי עתק, הרבה מעל ל-17 מיליארד ש"ח שכרגע בכותרות ובכך לסתום את הגולל על המדיניות הכלכלית החברתית ועל יישום המלצות טרכטנברג. לא רק שקיצוץ אדיר כזה לא יאפשר להתקדם לקראת צימצום הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל, הוא פשוט יגדיל אותם ובצורה משמעותית. לכן, אנחנו בעד לשמור על גירעון סביר של 3%-4% בלבד. אלו מספרים סבירים ולא מבהילים את הקהילה הפיננסית הבינלאומית והם יתנו לממשלת ישראל מרחב תימרון מבחינה תקציבית כדי ליישם את מדיניותה.

ג. חושבים שהעולם חיכה לנו? ממש לא. המשבר הכלכלי בארה"ב ובאירופה פוגע בכלכלה הישראלית -45% מהתוצר שלה תלוי בייצוא מוצרים ושירותים. לכן, יש ירידה בהכנסות המדינה ממיסים. איך זה קשור לגירעון? כמו בחשבון הבנק שלנו. אם יש לנו פחות הכנסות ונמשיך לצרוך ולקנות כרגיל, ניכנס לאוברדרפט שיילך ויגדל. לכן, גם אם ממשלת ישראל לא תגדיל את הוצאותיה בשקל אחד, בגלל הירידה בהכנסות הגירעון שלה יגדל באופן מיידי. בעיה. אם תימשך ההרעה בנתוני סחר החוץ שלנו, בגלל המשבר העולמי, נצטרך לקצץ בתקציב רק כדי לעמוד ביעד הגירעון שעליו דיברנו, 3%-4% .

ד. לחילופין, אפשר לפעול להגדלת ההכנסות של המדינה.
מהפרטה - אנחנו בעד, אבל כבר אין מה להפריט. אולי את בנק הדואר, אבל זו לא תהיה עסקאת ענק. את חברת חשמל ורכבת ישראל מי ירצה לקנות? חברות עם ניהול כושל, וועדי עובדים מרופדים ומיליטנטיים. בכל מקרה, הפרטתם לא מתוכננת לשנה הקרובה.

דרך אחרת להגדיל הכנסות היא להעלות מיסים. תנועת הערבות תומכת בהעלאה "חכמה" של המיסים, תוך התחשבות בקהל היעד. נטל המס על שכירים בישראל גבוה מאוד ואילו נטל המס על חברות ירד דרמטית בשנים האחרונות ועוד מתוכנן להמשיך ולרדת לפי חוק. הגיוני? אם אתה ניאו-ליברל אז כן. אם אתה פעיל חברתי שרוצה לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל - לא. לכן, אנחנו בעד העלאת מס עקיף (כמו מע"מ) על מוצרי יוקרה, רכבי יוקרה, דירות יוקרה. אנחנו בעד העלאת מס ישיר (שמשולם מההכנסה שלנו) על מי שמרוויח משכורות עתק, נניח מעל עלות שכר חודשית של 50,000 ש"ח בחודש. אנחנו בעד העלאת מיסוי על הטייקונים והמאיון העליון. אנחנו בעד מס ירושה, כנהוג במדינות רבות בחו"ל, על ירושות מעל שווי של 3 מיליון דולר ואנחנו בעד העלאת המס על דיבידנד של חברות לבעלי השליטה בהן. אנחנו גם בעד העלאת מס החברות. הממשלה כבר התחילה בזה והיא הקפיאה לשנה את הירידה המתוכננת במס החברות, אבל הוא עדיין נמוך במחצית מהמדרגה השולית הגבוהה שאנו משלמים על שכר, 25% לעומת 50%.

שלא ישתמע שאנו תנועה שתומכת בהעלאה גורפת של מיסים. אבל אין ספק שהפחתת מיסים עקיפים על מזון, תרופות ושירותים חיוניים והעלאת נטל המס על מוצרי יוקרה, מאיון עליון וחברות, הם צעדים הכרחיים. לא פחות חשוב זה מה יהיו השימושים של הכספים שיתקבלו? אם נקצה אותם, מתוך הסכמה רחבה, סביב שולחן עגול, למטרות חינוכיות (במשמעות שלנו) וחברתיות, זה בהחלט צעד מבורך.

אנחנו גם מציעים לשלב את המאיון העליון ואת הטייקונים בתהליך קבלת ההחלטות כיצד להשתמש בכספי המס הנוספים שהם יידרשו לשלם. הם אנשים מוכשרים, ממולחים, עם נסיון עסקי ויזמי. בנוסף העם יעריך את תרומתם והם יקבלו סיפוק רב. זה מצב של Win-Win .

3. במה המסר שלנו ייחודי? כל הפתרונות הנ"ל, הם לגיטימיים ונורמטיביים (למעט עניין שיתוף הטייקונים והעשירים בקבלת ההחלטות אודות השימושים בכספי המיסים הנוספים. זה מסר ייחודי שלנו). אז מה החידוש שלנו? שבעצם, אין פיתרון. אנחנו במבוי סתום. השמיכה קצרה מלכסות את כל המיטה. הדרך האמיתית להתאזן תקציבית היא לאמץ כלכלה מאוזנת, המבוססת על ערבות הדדית בינינו.

את תרבות הצריכה המטורפת, תחליף צריכה מאוזנת ושפוייה. את ההוצאות על קמפיינים פירסומיים שמייקרים בפועל את מחירי המוצרים, יחליפו קמפיינים חינוכיים וצרכניים, את הבזבוז האדיר על תחרות, עמלות שיווק מטורפות ועל שכר מטורף למנהלים, תחליף שיטה כלכלית פונקציונלית ויעילה שמטרתה לשרת אותנו הצרכנים, לשלם את השכר (הנורמלי) של העובדים והמנהלים ולשמר העסקים מבחינת השקעה בהון חוזר, ציוד וכושר יצור. עודפים רבים, של מזון, משאבים לאומיים וכסף יתגלו בכלכלת הערבות. הם תוצר לוואי הכרחי של התקשרות החדשה בינינו המבוססת על ערבות הדדית. לנושא זה מוקדשים 2 פרקים בספר "הכלכלה באור הערבות ההדדית". האחד בנושא יתרונות כלכלת הערבות והשני בנושא עודפים בכלכלת הערבות. מומלץ מאוד לקרוא אותם. אנחנו לא מתקני תקציב ולא קוסמים פיננסיים. אנחנו תנועה חינוכית-חברתית, עם אחריות לאומית ותקציבית, שמודעת לקשיים התקציביים. לכן, הפיתרון הוא לא בקיצוץ תקציבי, לא בהפרטה. אלה אומנם כלים לגיטימיים, גם העלאת מיסים סלקטיבית וחכמה צריכה להיות אופציה. אבל, כדי שנגיע לפיתרון יציב, הרמוני וכזה שיקטין את הפערים הכלכליים והחברתיים ויאפשר גם תמיכה במערך הסברה וחינוך רחב היקף למבוגרים ולילדים, חייבים להגיע לערבות הדדית בינינו וממנה תיגזר גם כלכלה חדשה. זו לא אוטופיה. ערבות הדדית היא לא רק צו השעה, היא גם משתלמת לכולנו.

קישור למאמר המקורי