מאמרים וטורים

כשהבורסות יורדות, מצב הרוח בעלייה

"למרות התוגה הגלובלית, העולם היום הוא מקום שמח יותר מאשר היה לפני שהחל המשבר הכלכלי הנוכחי. זו מסקנתו הלא-אינטואיטיבית של סקר חדש שהקיף 19,000 גברים ונשים בוגרים מ-24 מדינות. כ-77 אחוזים מהמשיבים על הסקר שערכה חברת המחקר הבינלאומית איפסוס מתארים עצמם כעת כמאושרים.

המסקנה הראשונה של המחקר היא כי באופן כללי, שווקים מתעוררים שצומחים במהרה לא שותפים לפסימיות של מדינות עשירות ומתועשות. קבוצת האנשים הגדולה שאופיינו כ"מאושרים מאוד", צמחה ב-16 נקודות בטורקיה, עשר נקודות במקסיקו וחמש נקודות בהודו. אפילו הפסימיות במדינות העשירות אינו שווה. מכל המדינות העשירות, מספר האנשים ה"מאושרים מאוד" גדל בשש נקודות דווקא ביפאן - למרות הצונאמי והאסונות הגרעיניים. עם זאת, גם הצניחות הגדולות ביותר ברמות האושר התרחשו בשווקים מתעוררים גדולים, באינדונזיה, ברזיל והאומללה הרב-שנתית - רוסיה.

המסקנה השנייה מאתגרת גם היא את האינטואיציה. אחת הדוגמות בתחום מדע המדינה היא כי רמת האושר עולה בהתאם לגידול בעושר, בדרך כלל עד שההכנסה הלאומית לאדם מגיעה לכ-25,000 דולרים בשנה, ואז היא נותרת יציבה. הטענה היא שככל שהמדינה עשירה יותר, כך הגדלת העושר מוסיפה פחות לאושרה של האוכלוסייה.

אבל המחקר של איפסוס מצביע על כך שהרמות הגבוהות ביותר של דיווח על אושר לא מגיעות ממדינות עשירות, כפי שניתן היה לצפות, אלא ממדינות עניות או כאלו בעלות הכנסה ממוצעת...כך שהמסקנה היא כי רמות ההכנסה משפיעות, אם בכלל, ביחס הפוך על האושר. והאושר הנתפש תלוי בהרבה יותר גורמים מאשר רווחה חומרית".

תנועת הערבות: כלכלת הלב: מה בין עושר, אושר וערבות הדדית?

בעוד שספק מוטל בהישגים של המחאה החברתית שסחפה את ישראל בקיץ 2011, מתקיימת לצד התיסכול הן מהמלצות וועדת טרכטנברג והן משחיקתן במסדרונות הפוליטיים ובכנסת, תחושה חמימה ונוסטלגית. תחושת ה-"ביחד" איחדה לרגע, אזרחים מכל קצוות החברה הישראלית המפולגת. אני, אתה, את – כולנו התמסרנו לחווייה ולתיקווה המשותפת לשינוי חברתי וכלכלי. הפער הזה, בין ההישגים הדלים שבחומר לבין תחושת הסיפוק והאושר הוא תגובה נורמטיבית המתאימה לממצאי המחקר המדעי מזה שנים רבות, לפיהם מדידת שביעות רצון, תחושת רווחה ואושר של הפרט באמצעות כלים מסורתיים כגון עלייה ברווחה כלכלית, מוטלת בספק.

אבולוציית מדידת האושר:

א. "הכסף מדבר": עד שנות ה-70 של המאה הקודמת שימשו התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג), המתאר את היקף הפעילות הכלכלית במשק, והנגזרת שלו התמ''ג לנפש, ככלים מקובלים למדידת רמת הרווחה במדינה. המשוואה הייתה פשוטה: ככל שתמ''ג כספי לנפש גבוה יותר, כך שביעות רצון ותחושת הרווחה של הפרט גבוהה יותר. באמצע שנות ה70, הוטל ספק ביכולתם של מדדים אלו לייצג בצורה אמינה את השינוי בתחושת האושר ושביעות הרצון של אדם. לראיה, בזמן שתמ''ג ריאלי לנפש עלה בעשרות עד מאות אחוזים, תחושת הרווחה המדווחת נותרה ללא שינוי.

ב. אושר כתחושה סובייקטיבית: בשלהי שנות ה-70, בעקבות מחקרים אמפיריים שמצאו כי אנשים עשירים רואים עצמם כעשירים רק כשהם משווים את עצמם ביחס לסביבה, התפתחה גישה איכותית וסובייקטיבית למדידת אושר ורווחה (subjective well being – SWB), לפיה שביעות רצון אינה נובעת מעושר, אלא מיחסיותו של העושר בהשוואה לאחרים, מכאן שעושר, מעל רמה מסוימת, לא מהווה גורם משמעותי בעיצוב תחושת הרווחה והאושר שלנו. המסקנה המעניינת מהממצאים אודות הסובייקטיביות של תחושת האושר, היא שתפקיד השיטה והמערכת הכלכלית הוא לספק לאוכלוסיה רמת חיים וצריכה נורמלית, לא פחות וגם לא יותר, כיון שממנה והלאה תחושת האושר אינה תלויה בכסף.

ג. לסולידריות חברתית ולחיבור בין בני האדם משקל משמעותי בתחושת האושר: מחקרים מודרניים מדגישים את הפן החברתי בתחושת האושר ומצביעים על אלמנטים לא כלכליים, תורמים לתחושת האושר: יחסים חברתיים בקהילה, יחסים במשפחה ובעבודה, מעורבות חברתית פעילה, סביבת חיים בטוחה ועוד. פריצת הדרך המחקרית התרחשה בפרויקט שבוצע בשנת 2008 בחסות ממשלת בריטניה, הקרן לכלכלה חדשה ובהשתתפות אוניברסיטת קמברידג'. 400 מדענים מולטי-דיסציפלינריים (כלכלנים, סוציולוגים, פסיכולוגים, סטטיסטיקאים וכו') סיכמו ממצאי מחקרי אושר עדכניים מכל רחבי העולם. לבקשת ממשלת בריטניה, יצאו החוקרים מגבולות המחקר האקדמי ולראשונה, גובשו המלצות לממשלה לפיהן עליה לנסות ולהתמקד בפיתוח חוויית האושר והרווחה בהתבסס על חמישה אבני ייסוד:

1 - חיבור בין אנשים- נמצא כי יחסים חברתיים מהווים גורם קריטי לחוויית של רווחה ואושר.

2 - עזרה הדדית וסולידריות חברתית: פעילויות שמקורם בעזרה הדדית מעוררים אזורים במוח שאחראים על תחושת האושר וסיפוק של האדם.

3 - למידה חווייתית-תהליך למידה, מעודד אינטראקציה חברתית, תורם להגברת הערכה עצמית, ולתחושת השייכות.

4 - פעילות גופנית- שפעילות גופנית מקטינה את רמת החרדה ודיכאון בקרב האוכלוסייה.

5 - התבוננות-העמקת מודעות עצמית תחושתית/רגשית. הלגיטימציה המחקרית שקיבלו הערבות ההדדית, הסולידריות החברתית וחיבור בין בני האדם כתורמים העיקריים לתחושת האושר והרווחה תורגמו במגה מחקר זה לשורת המלצות קונקרטיות בתחומי הכלכלה והחברה בגישה שהחוקרים כינו "כלכלת הלב": הסטת תקציבים להשקעה בפעילויות קהילתיות ובתשתיות שתומכות בכלכלה חברתית, עידוד מעורבות חברתית, יצירת שטחים נקיים מפרסום, כלכלה ירוקה ועוד, במטרה ליצור סביבה אוהדת לשינוי המתבקש ביחסים בינינו . הצורך לאמץ את הערבות ההדדית כדרך חיים, אינו רק ציווי מוסרי, או הכרח בשל המציאות המורכבת בה אנו חיים, אלא הוא גם ישתלם לכולנו, בדרך לחברה בריאה, מלוכדת ומאושרת. אושר וצדק חברתי אמיתי, אי אפשר לקנות בכסף, המציאות היום יומית של כולנו מוכיחה זאת. מעבר לצרכי קיום הכרחיים שיובטחו לכולם, התרומה לאושר תימדד על ידי מידת החיבור בינינו, הסולידריות החברתית והחום שבתחושת המשפחתיות. האושר האישי והקולקטיבי שזורים זה בזה וגל המחאה בקיץ האחרון הדגים כיצד יכול האדם להתמסר ולהיהפך לחלק מאותו רצון ומחשבה אחת, כללית, לקבל ממנה חיות וממש אוויר לנשימה. אם נשכיל כולנו, לבנות את אותו רצון כללי ומחשבה אחת לחברה החיה בסולידריות ובערבות הדדית, נוכל כולנו, העם היושב בציון, להרגיש באמת מאושרים, מעל הפילוג והשסעים בחברה הישראלית. מכאן, קצרה הדרך לצדק חברתי אמיתי ובר קיימא, שישמש דוגמא גם לשכנינו ולעולם כולו.

קישור למאמר המקורי