מאמרים וטורים

בערבות הדדית, זה לא יקרה

ערבות הדדית היא לא רק צו השעה, היא גם תשתלם לכולנו

• כשהתיישנות מתוכננת הפכה לביטוי נטרלי שמאחוריו מסתתרת העובדה העצובה שמוכרים לנו מוצרים שמיועדים מלכתחילה  להפסיק לעבוד אחרי שלוש שנים, רק כדי שנחזור ונקנה אותם כל פעם מחדש וביוקר,

בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה.

• כשאנחנו זורקים מזון ותוצרת חקלאית בשווי של 1.3 מיליארד ש"ח בשנה, בזמן שיש בישראל רבים הרעבים ללחם ושידוע כי מנגנון איסוף וחלוקה למזון שמושלך יעלה 20 מ' ₪ לשנה בלבד,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשספק האינטרנט שלנו "שוכח" להודיע לנו על תום תקופת המבצע ושעברנו למסלול במחיר מלא לפני חצי שנה,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשהבנק הידידותי שלנו, משלם ריבית אפסית על יתרות עו"ש ועל פיקדונות, אבל מקפיד לגבות ריבית גבוהה מאוד על יתרות החובה,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשמפוני מאהלי המחאה, לא מצליחים לשכנע בעלי דירות להשכיר להם דירה, למרות שקיבלו תמיכה המספיקה למימון מלא של שכר הדירה והם נותרים, עם ילדיהם, ברחוב,

בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה.

• כשהכלכלה השחורה פורחת ומגלגלת מעל  100 מיליארד ₪ בשנה, שהיו יכולים להקטין את הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשבחדר ההמתנה המחניק בבית החולים מוצב מתקן מים, אבל את הכוס הריקה צריך לקנות ב-1 ₪, או לשתות מכוסית המשמשת בדרך כלל לדגימות שתן,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כש90% מדמי הניהול שאנו משלמים על קרן הפנסיה או קופת הגמל שלנו מתבזבזים על הוצאות פרסום, שיווק, תחרות פרועה ורווחים למנהלים, במקום על ניהול השקעות אחראי ומקצועי עבורנו הלקוחות,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשאנחנו חוזרים לקנות מוצר חדש שיצא למרכולים, רק כדי לגלות שהוא התכווץ באופן מסתורי, בעוד שהאריזה והמחיר נותרו ללא שינוי ומבלי שהיצרן או המשווק טרחו ליידע אותנו,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשבסופר, אנחנו מתאמצים לחשב, באמצעות האצבעות או אפליקציה, האם המבצע הוא באמת מבצע, או שעובדים עלינו בעיניים,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשצריך לחוקק חוק קלון פיננסי, כדי למנוע מטייקונים מלהתחמק מהתחייבויותיהם ולוודא שיחזירו את החוב שגייסו מכולנו, למרות שהם יישארו אנשים עשירים מאוד גם אם יחזירו לנו את החוב עד השקל האחרון,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשצריך תואר שני לפחות, כדי לפענח את החשבון החודשי שקיבלנו מחברות הסלולר, האינטרנט, מקופת הגמל או מהבנק שלנו וגם אז לא באמת נבין כמה זה עולה לנו,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

• כשמעמד הביניים, עמוד התווך של הכלכלה הישראלית, נשחק כלכלית ונאלץ להקריב חיי משפחה ושעות פנאי ועובד יותר ויותר רק כדי להישאר באותו מקום,

בערבות הדדית בינינו זה לא יקרה.

• כשכולנו הפכנו לאדישים כלפי המצוקות המיידיות של חלקים ניכרים מעם ישראל, פשוט בגלל שאנחנו בקושי מצליחים לדאוג לעצמנו ולבני ביתנו,

בערבות הדדית זה לא יקרה.

כולנו קורבנות מצד אחד, ושותפים מצד שני, לשיטה כלכלית-חברתית ההופכת  את חיינו לקשים שלא לצורך. ככה אנחנו מתייחסים זה אל זה. אלו הם חיינו.

בערבות הדדית בינינו זה לא יקרה.